פקודת העיריות - נוסח חדש

פקודת העיריות [נוסח חדש]


רשויות ומשפט מנהלי – רשויות מקומיות – עיריות
תוכן ענינים
    פרק ראשון: פרשנות        11

סעיף 1     הגדרות        11

    פרק שני: כינון עיריה        11

סעיף 2     עיריות קיימות        11

סעיף 3     הקמת עיריות        11

סעיף 4     הסדרת הבחירות וענינים אחרים של עיריה מוקמת        11

סעיף 5     הקמת עיריה במקום מועצה מקומית        11

סעיף 6     הקמת עיריה במקום מספר רשויות מקומיות        12

סעיף 7     עיריה היא תאגיד        12

סעיף 8     שינוי תחום עיריה        12

סעיף 8א     הרחבת תחום השיפוט במקרים מסויימים        13

סעיף 9     הרחבת תחום עיריה על ידי צירוף        13

סעיף 9א     חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות        13

סעיף 9ב     אזור חלוקת הכנסות        13

סעיף 10     שינוי תיאורו של תחום עיריה        14

סעיף 11     ביטול עיריה        14

    פרק שלישי: רובע עירוני        14

סעיף 12     הסמכות להכריז על רובע עירוני        14

סעיף 13     ועד רובע עירוני        14

סעיף 14     תקנות רובע עירוני        14

סעיף 15     אישור הוצאות לצרכי רובע עירוני        14

סעיף 16     כיסוי הוצאות רובע עירוני        14

    פרק רביעי: כינון מועצת עיריה        14

סעיף 17     מועצה        14

סעיף 19     מספר חברי המועצה        15

סעיף 24     התחלת כהונה        15

סעיף 24א     הצהרת אמונים של חברי המועצה        15

סעיף 25     רציפות הכהונה        15

סעיף 26     סמכות המועצה        15

    פרק חמישי:        15

סעיף 35     בעלי זכות לבחור        15

    פרק ששי:        16

    פרק שביעי: ארגון מועצה ודרך פעולתה        16

סעיף 120     פסולים לכהונה        16

סעיף 120א     קביעת קלון על ידי בית המשפט        16

סעיף 121     כיהון בפסלות        16

סעיף 122     חבר מועצה המעונין בחוזה        16

סעיף 122א     איסור התקשרות בחוזים        17

סעיף 123     העדר מישיבות המועצה        17

סעיף 123א     הודעה על התפנות מקומו של חבר המועצה        18

סעיף 123ב     הוראות לענין השעיה        18

סעיף 124     התפטרות חבר מועצה        19

סעיף 125     חבר מועצה שחדל מכהונה        19

סעיף 125א     סייג למועמדות חבר מועצה שפרש מסיעתו        19

סעיף 125ב     קביעת פרישתו של חבר המועצה        20

סעיף 125ג     העמדת אמצעים לרשות סיעות המועצה        20

סעיף 126     ראש העיריה        20

סעיף 130     יושב ראש המועצה        20

סעיף 131     דרכי סיום כהונה        20

סעיף 132     ישיבה מיוחדת        20

סעיף 136     ישיבות המועצה והנוהל בהן        21

סעיף 137     חישוב המנין החוקי ופחיתתו        21

סעיף 138     תוצאות פינוי מקום במועצה        21

סעיף 139     חזקת כשרות        21

סעיף 140     האחריות לביצוע החלטות המועצה        21

סעיף 140א     זכות עיון לחברי מועצה וועדות        21

סעיף 140ב     דו"ח תלת חדשי        22

סעיף 140ד     תכנית הבראה        22

סעיף 141     מועצה המסרבת למלא חובה מסויימת        22

סעיף 142     כשאין אפשרות לכנס את המועצה        23

סעיף 142א     מינוי גובה ממונה        23

סעיף 142ב     מינוי חשב מלווה        24

סעיף 142ג     סמכויות החשב המלווה ופעולות הטעונות אישורו        24

סעיף 142ג1     המצאת העתק כתבי בית דין לחשב מלווה        25

סעיף 142ג2     חשב מלווה בתאגיד עירוני בבעלות מלאה        25

סעיף 142ד     תוכנה של תכנית הבראה        26

סעיף 143     סמכות השר לגבי מועצה מתמעטת או נחשלת        26

סעיף 143א     מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה        26

סעיף 144     מינוי ועדת חקירה        27

סעיף 145     יושב ראש ועדה ממונה, סגנו וסמכויותיהם        27

סעיף 146     סמכויותיהן ותקופת כהונתן של מועצה או ועדה ממונות        27

סעיף 146א     הסדר נושים        27

    פרק שמיני: ועדות המועצה        28

סעיף 147     ועדת ההנהלה        28

סעיף 148     ועדת מכרזים        28

סעיף 149     ועדת כספים        28

סעיף 149א     ועדות מל"ח        28

סעיף 149ב     ועדת בטחון        28

סעיף 149ג     ועדה לעניני ביקורת        28

סעיף 149ד     ועדת הנחות        29

סעיף 149ה     ועדה לקליטת עליה        29

סעיף 149ו     ועדת בטיחות בדרכים        29

סעיף 149ז     ועדה לקידום מעמד הילד        30

סעיף 149ח     ועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור        30

סעיף 149ט     ועדת חינוך        30

סעיף 149י     ועדה לאיכות הסביבה        31

סעיף 149יא     ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים        31

סעיף 149יב     ועדה למיגור אלימות        32

סעיף 150     ועדות שונות        32

סעיף 150א     ההרכב הסיעתי של ועדות חובה        32

סעיף 151     הגדרות        32

סעיף 152     איפה תוקם ועדה חקלאית        33

סעיף 153     מספר חברי הועדה והרכבה        33

סעיף 154     הנציגים החקלאיים שבועדה        33

סעיף 155     פסילת חברות בועדה        33

סעיף 156     יושב ראש הועדה וסגנו        33

סעיף 157     רציפות כהונה        33

סעיף 158     תפקידים וסמכויות        33

סעיף 159     סמכויות הועדה כלפי המועצה        34

סעיף 160     זכות ערר על החלטת המועצה        34

סעיף 161     כספים        34

סעיף 162     הרכב ועדות רשות        34

סעיף 163     תקופת הכהונה של הועדות        34

סעיף 164     חדילת חברות בועדות        34

סעיף 165     יושבי ראש הועדות        34

סעיף 166     הנוהל בעבודת הועדות        34

    פרק תשיעי: עובדי העיריה        35

סעיף 167     מינוי פקידים        35

סעיף 167א     מועצה שלא מינתה מבקר        36

סעיף 167ב     מועצה שלא מינתה גזבר        36

סעיף 168     משכורת        36

סעיף 169א     החלת תפקידי המזכיר על המנהל הכללי        36

סעיף 169ב     ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים        36

סעיף 170     דרכי מינוי עובדים וכשירות עובד ביקורת        36

סעיף 170א     תפקידי המבקר        37

סעיף 170ב     המצאת מסמכים ומסירת מידע        38

סעיף 170ג     דו"ח המבקר        38

סעיף 170ג1     חומר שאינו ראיה        39

סעיף 170ג1א     צוות לתיקון ליקויים        39

סעיף 170ג2     תפקידי הגזבר        39

סעיף 170ג3     הזמנת חובה        39

סעיף 171     פיטורי עובדים בכירים        40

סעיף 171א     פיטורי עובדים אחרים        40

סעיף 172     ערובה של פקיד למילוי תפקידו        40

סעיף 173     פועלים ועובדים ארעיים        41

סעיף 173א     תקנות לענין תנאי כשירות ופסלות לכהונה        41

סעיף 173ב     ייצוג הולם בקרב עובדי עירייה        41

סעיף 174     עובדי העיריה לא יהיו נוגעים בדבר        41

סעיף 174א     סייגים להעסקת קרוב משפחה        41

סעיף 175     נגיעה בדבר שאינה פוסלת        42

סעיף 176     הגדרות        42

סעיף 177     איסור עבודת חוץ        42

סעיף 178     עיסוק בעבודה מדעית וכו' באישור ראש העיריה        42

סעיף 179     עבודת חוץ שלא על מנת לקבל פרס        42

סעיף 180     היתר עבודת חוץ  על מנת לקבל פרס במקרים מיוחדים        42

סעיף 181     עונשין        42

סעיף 182     שמירת הוראות אחרות        42

סעיף 183     הגדרות        42

סעיף 184     תקנות בדבר תנאי שירות וגימלאות        43

סעיף 185     כספי גימלאות אינם ניתנים להעברה לעיקול וכו'        43

סעיף 186     דרך פרסומן של תקנות        43

    פרק עשירי: נכסי העיריה ועסקיה        43

סעיף 187     רישום מקרקעין        43

סעיף 188     עשיה במקרקעין        43

סעיף 189     קופת העיריה        43

סעיף 190     תשלומים מקופת העיריה        43

סעיף 191     חתימה על מסמכי תשלום        44

סעיף 192     האחראי לקופת העיריה        44

סעיף 193     בטחונה של קופת העיריה        44

סעיף 194     השקעות מקופת העיריה        44

סעיף 195     חתימת חוזים בשם העיריה        44

סעיף 196     חוזים הטעונים אישור        44

סעיף 197     חובת מכרזים        44

סעיף 198     תקנות למכרזים        44

סעיף 199     סמכות לחתום על שטרות        44

סעיף 200     אחריות אישית שמורה        44

סעיף 201     סמכות ללוות        44

סעיף 202     סמכות לקחת הלוואות זמניות        45

סעיף 202א     סמכות לערוב        45

סעיף 203     חתימה על מסמכים מסויימים        45

סעיף 203א     פנקס חוזים        45

    פרק אחד עשר: תקציב העיריה וחשבונותיה        45

סעיף 204     תקציב שנתי        45

סעיף 205     שנת כספים        45

סעיף 206     הכנת התקציב ואישורו        45

סעיף 207     סמכויות השר לתקן התקציב        46

סעיף 208     צורת התקציב        46

סעיף 208א     רזרבה בתקציב עירייה איתנה        46

סעיף 209     פרסום התקציב        47

סעיף 210     תקציב מילואים        47

סעיף 211     העברה מסעיף לסעיף באישור הממונה        47

סעיף 212     העברה מסעיף לסעיף ללא אישור השר        47

סעיף 213     ניהול חשבון כספי העיריה        47

סעיף 213א     תקציב בלתי רגיל        48

סעיף 214     מינוי רואה חשבון        48

סעיף 215     הודעה על סכום ההכנסה וההוצאה        48

סעיף 216     עריכת דוחות כספיים        48

סעיף 217     דוחות כספיים        48

סעיף 218     תנאי העסקה  ואי תלות        48

סעיף 219     סמכויותיו, חובותיו ואחריותו של רואה החשבון        49

סעיף 219א     כללים למינוי רואה חשבון        49

סעיף 219ב     סמכויות השר        49

סעיף 220     פעולות לפי דרישת הממונה על החשבונות        49

סעיף 221     אישור תשלום וחיוב על תשלום אי חוקי        49

סעיף 222     סמכות השר לבטל פסילה או חיוב        49

סעיף 223     חזקה לענין אחריות להוצאה        49

סעיף 224     העיריה תתבע את סכום החיוב        49

סעיף 225     פסק הדין בתביעת העיריה        50

סעיף 226     סעד במקרה שהעיריה לא תבעה        50

סעיף 227     הפסקת העסקה על ידי השר        50

סעיף 228     תקנות ביצוע        50

סעיף 229     דו"ח שנתי        50

סעיף 230     הגשת הדו"ח        50

סעיף 231     פרסום הדו"ח        50

סעיף 232     הממונה רשאי לדרוש פרטים בכל עת        50

סעיף 232א     הכרזה על עירייה איתנה        50

סעיף 232ב     ביטול הכרזה        51

סעיף 232ג     דיווח בעניין עיריות איתנות        52

    פרק שנים עשר: חובותיה וסמכויותיה של מועצה        52

סעיף 233     באין מניעה מאת השר ובכפוף להוראות כל דין        52

סעיף 233א     סיוע לרשות מקומית אחרת במצב חירום        52

סעיף 234     סמכות הממונה        52

סעיף 235     רחובות        52

סעיף 235א     קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים        53

סעיף 236     בנינים        53

סעיף 237     ביוב        54

סעיף 238     מפעלי מים        54

סעיף 239     שווקים, מכירות פומביות ומצרכי מזון        54

סעיף 240     בתי מטבחיים        54

סעיף 241     מלאכות מסוכנות        55

סעיף 242     תברואה, בריאות הציבור ונוחותו        55

סעיף 243     תיאטרונים        55

סעיף 244     מלונות        55

סעיף 246     מודעות        55

סעיף 247     כלבים ובעלי חיים אחרים        55

סעיף 248     דליקות        55

סעיף 248א     הכנת המשק לשעת חירום והפעלתו        55

סעיף 248ב     אתר אינטרנט של העיריה        56

סעיף 249     הסמכויות        56

סעיף 249א     תאגידים עירוניים        58

סעיף 249ב     חברות עירוניות מיוחדות        59

    פרק שלושה עשר: חוקי עזר        59

סעיף 250     הסמכות להתקין חוקי עזר        59

סעיף 251     אגרות, היטלים ופיצויים        59

סעיף 251א     תקנות בדבר הוצאות לשיפוץ        60

סעיף 251ב     הוראות בדבר ניקוי מדרכות        60

סעיף 251ג     הוראות בדבר סלילת מדרכות        60

סעיף 252     סמכות לחייב למפרע בתוך שנת הכספים        60

סעיף 254     עונשין        61

סעיף 255     ביצוע עבודות על ידי העיריה על חשבון החייב בה לפי חוקי עזר        61

סעיף 256     חובת הודעה מוקדמת לחייב בביצוע        61

סעיף 257     הוצאה שנגרמה לעיריה על ידי הפרת חוק עזר        61

סעיף 258     אישור חוקי עזר ופרסומם        61

סעיף 259     הוראות הניתנות להיכלל בחוקי עזר        61

סעיף 260     תוקף למפרע        61

סעיף 261     חוקי עזר לשטחים שמחוץ לתחום העיריה        62

סעיף 262     חוקי עזר לדוגמה        62

סעיף 263     חוקי עזר למכירה במשרדי העיריה        62

סעיף 264     מתן סמכות תביעה לפקיד העיריה        62

סעיף 264א     צו איסור פתיחת עסק בימי מנוחה        62

סעיף 265     עבירת קנס        62

סעיף 268     הגשת רשומות כהוכחה לחוק עזר        63

סעיף 268א     מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון        63

    פרק ארבעה עשר: ארנונה        63

סעיף 269     הגדרות        63

סעיף 274ב     ארנונה כללית        64

סעיף 274ב1     הטלת ארנונה על מפעל לייצור נשק        64

סעיף 274ג     מועדים לתשלום        65

סעיף 274ד     חובת ארנונה   אחת לשנה        65

סעיף 276     מועד החלטה על ארנונה        65

סעיף 277     פרסום        65

סעיף 287     השגת ידיעות        65

סעיף 288     עונשיו על מניעת ידיעות וסילופן        66

סעיף 300     תשלום במועדו        66

    פרק חמישה עשר: גביית ארנונות        66

סעיף 305     הגדרות        66

סעיף 306     המצאת הודעה על חיוב בארנונה        66

סעיף 307     המצאת הודעה לנעלם או למסרב        66

סעיף 308     המצאת הודעה לבעלים משותפים        67

סעיף 309     ארנונה בפיגור        67

סעיף 310     הפיכת טובין של החייב בארנונה        67

סעיף 311     מכירת התפוס במכירה פומבית        67

סעיף 313     נכסים שאינם ניתנים לעיקול        67

סעיף 314     תובענה להחזרת טובין או לפיצויים        67

סעיף 315     תחולת הוראות לפי פקודת המסים        67

סעיף 316     גביית ארנונה בבנין או בקרקע שבבעלות משותפת        67

סעיף 317     ברירה לגבות ארנונה בגביית חוב        68

סעיף 318     פנקסים ראיה לכאורה        68

סעיף 319     עיקול דמי שכירות וחובות        68

סעיף 320     עיקול שכר עבודה        68

סעיף 321     צורתו של        68

סעיף 322     תובענה להחזרת כספים שעוקלו או לשחרורם        68

סעיף 323     הגשת תובענה להחזרה או לשחרור        68

סעיף 323א     גביית חובות בעד אספקת מים        68

סעיף 324     העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות לעיריה        68

סעיף 325     הארנונה בחדילת בעלות או החזקה        68

סעיף 326     הארנונה ברכישת בעלות או החזקה        69

סעיף 327     הארנונה בשכירות משנה        69

סעיף 328     דין חלקו של דייר משנה כדין דמי השכירות        69

סעיף 329     תשלום למחזיק כתשלום לעיריה        69

סעיף 330     בנין שנהרס או שניזוק        69

    פרק ששה עשר: שונות        69

סעיף 331     הודעות כוזבות בטפסים        69

סעיף 332     הפרעה לעובדי העיריה בביצוע תפקידיהם        69

סעיף 333     סירוב לתת קבלה לדייר משנה        69

סעיף 334     מתן קבלה כוזבת        70

סעיף 334א     פרסום דו"ח ביקורת או ממצא ביקורת        70

סעיף 335     עבירות שלא נקבע להן עונש        70

סעיף 336     חיוב באגרות ותשלומים אחרים        70

סעיף 337     כספי הענשים ישולמו לקופת העיריה        70

סעיף 338     מחיקת סכומים באישור הממונה        70

סעיף 339     מחיקת סכומים באישור השר        70

סעיף 340     ייצוג העיריה במשפט        70

סעיף 341     חברי מועצה ועובדי העיריה, עובדי הציבור        70

סעיף 341א     אבטחת אישיות מאוימת        70

סעיף 342     דין עובדי העיריה כדין עובדי המדינה        71

סעיף 343     חובת הפרסום        71

סעיף 344     מסירת הודעות        71

סעיף 345     מעינת הודעות        71

סעיף 346     אופן פרסומם של מסמכים        71

סעיף 347     תקנות        71

    תוספת ראשונה        71

    תוספת שניה        72

    תקנון בדבר ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן        72

    פרק ראשון: כללי        72

סעיף 1     הגדרות        72

סעיף 2     מועדים        73

סעיף 3     ישיבות המועצה        73

סעיף 4     זימון        73

    פרק שני: מועדי ישיבות מן המניין        73

סעיף 5     מספר הישיבות        73

סעיף 6     מועד ישיבות        73

סעיף 7     שינוי מועד ישיבה        73

    פרק שלישי: מועדי ישיבות שלא מן המניין        73

סעיף 8     סמכות ראש עיריה        73

סעיף 9     כינוס ישיבה        73

סעיף 10     ישיבה שלא מן המניין על פי הוראת הממונה        74

סעיף 11     ימים ושעות של ישיבה שלא מן המניין        74

    פרק רביעי: זימון ישיבות        74

סעיף 12     משלוח הזמנות        74

סעיף 13     תוכן ההזמנה        74

סעיף 14     מסירת ההזמנות        74

סעיף 15     מען למסירת ההזמנה        74

סעיף 16     פגם במסירת ההזמנה        74

סעיף 17     זימון בעלי תפקידים        74

    פרק חמישי: פומביות הדיונים        75

סעיף 18     פומביות הדיון וסייגיו        75

סעיף 19     איסור גילוי        75

סעיף 20     מקום הישיבות        75

    פרק ששי: מניין המשתתפים        75

סעיף 21     מניין חוקי        75

סעיף 22     העדר מניין חוקי        75

סעיף 23     התמעטות משתתפים        75

    פרק שביעי: סדר היום        75

סעיף 24     קביעת סדר היום        75

סעיף 25     עדיפות        75

סעיף 26     נאומים מהמקום        75

סעיף 27     הצעות נוספות של חברי המועצה        76

סעיף 28     סדר העדיפות בדיון        76

סעיף 29     הסרת הצעה מסדר היום        76

סעיף 30     דחיית הדיון בסעיפים        76

    פרק שמיני: ניהול הישיבה        76

סעיף 31     ניהול הישיבה        76

סעיף 32     תפקיד היושב ראש        76

סעיף 33     רשות דיבור        76

סעיף 34     זמן לדיבור        76

סעיף 35     סמכויות היושב ראש        77

    פרק תשיעי: שאילתות והודעות אישיות        77

סעיף 36     הגשת שאילתה ותשובה        77

סעיף 37     שאילתה נוספת        77

סעיף 38     הגשת שאילתה ישירה        77

סעיף 39     הודעה אישית        77

סעיף 40     הודעה על פי דין        78

סעיף 41     הגשת חומר בידי חבר מועצה        78

סעיף 42     הצבעה        78

סעיף 43     שיטת ההצבעה        78

סעיף 44     החלטות על פי רוב קולות        78

סעיף 45     מניית הקולות        78

סעיף 46     דיון חוזר ב        78

סעיף 48     משך זמן ישיבה ונעילתה        79

סעיף 49     המשך ישיבה ונעילתה        79

    פרק אחד עשר: פרוטוקול        79

סעיף 50     פרוטוקול וניהולו        79

סעיף 51     אישור פרוטוקול        79

סעיף 52     בקשה ל        79

סעיף 53     דיון בהצעה ל        80

סעיף 55     שמירת פרוטוקול        80

סעיף 56     עיון בפרוטוקול        80

    פרק שנים-עשר: דיונים מיוחדים        80

סעיף 57     דינים וחשבונות, הצעות תקציב  והיטלי ארנונות        80

סעיף 58     ישיבות בעניינים מיוחדים        80

    פרק שלושה עשר: מועצה שבחרה לעצמה יושב ראש        80

סעיף 59     סמכויות יושב ראש המועצה        80

סעיף 60     מילוי מקום יושב ראש המועצה        80

סעיף 61     זימון וסדר יום        80

סעיף 62     המועצה כוועדה מקומית לתכנון ולבניה        81

    תוספת שלישית        81

סעיף 1     צוות הבחירות        81

סעיף 2     רשימת חקלאים        81

סעיף 3     דין תאגיד        81

סעיף 4     דין שותפות        81

סעיף 5     ערר        81

סעיף 6     החלטה בערר        82

סעיף 7     דרישת יחסיות של הבחירות        82

סעיף 8     החלטה בדבר יחסיות של הבחירות        82

סעיף 9     קביעת מספר חברי הועדה        82

סעיף 10     מועד הבחירות        82

סעיף 11     אסיפה כללית        82

סעיף 12     הודעה על מועד ומקום האסיפה הכללית        82

סעיף 13     יושב ראש האסיפה        82

סעיף 14     מנין חוקי        82

סעיף 15     הבחירות ותוצאותיהן        82

סעיף 16     בחירת סגנים        82

סעיף 17     תוצאות הבחירות        82

סעיף 18     מילוי המקום של נציג חקלאי        82

סעיף 19     תקנות        82

 
פקודת העיריות [נוסח חדש]*
פרק ראשון: פרשנות
1.    בפקודה זו (להלן – הפקודה) –
    "מועצה" – מועצה של עיריה שנתכוננה לפי הוראות הפקודה;
    "חבר מועצה" – חבר מועצה שנבחר כהלכה;
    "בעל" – לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא כוח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאיננו הבעל הרשום, וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים;
    "מחזיק" – אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;
    "היום הקובע" – כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה-1965;

    "השר" – שר הפנים;
    "הממונה" – הממונה על המחוז;
    "ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים" – ועדת המכרזים שהוקמה לפי הוראות סעיף 169ב;

    "מדרכה" – חלק מרחוב המיועד למעבר הולכי רגל, לרבות אבני שפה, קיר משען, מדרגות וקירות תומכים;

    "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, וב-1 באוקטובר, של כל שנה;

    "עירייה איתנה" – עירייה שהוכרזה כעירייה איתנה לפי הוראות סעיף 232א.


פרק שני: כינון עיריה
2.    תושביו של כל אזור שתחומיו מתוארים כאמור בתוספת הראשונה הם עיריה.
3.    (א)    ראה השר כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני - בין שהוא כולו או מקצתו בתחומה של עיריה ובין אם לאו - יהיו עיריה, אם משום שזו משאלתם של רוב תושבי אותו אזור ואם מסיבה אחרת, רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלותיהם של תושביו, על ידי ועדה שלפחות אחד מחבריה איננו עובד המדינה (להלן בפרק זה - ועדת חקירה) ולאחר עיון בתסקיר של ועדת החקירה רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, להכריז שתושבי אותו אזור יהיו עיריה.

    (ב)    השר לא יכריז כי תושבי אזור שמספרם אינו עולה על עשרת אלפים יהיו עיריה, ואולם בנסיבות מיוחדות שיפורטו רשאי השר להכריז כי תושבי אזור שמספרם אינו עולה על עשרת אלפים יהיו עיריה, ובלבד שמספרם עולה על חמשת אלפים.

4.    הכריז השר מכוח סעיף 3, כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה – יקבע תאריכים, זמנים ומקומות וימנה פקידים ואנשים אחרים, לענין בחירות או למטרה אחרת, ויפעל ויורה –
(1)    בדבר אופן עריכת הבחירות הראשונות וכל הבאות אחריהן לפי הפקודה, והאנשים שיהיו כשרים לבחור ולהיבחר בבחירות אלה, או כל ענין אחר;
(2)    בדבר מילוי תפקידיהם של ראש העיריה ושל חברי מועצתה עד לבחירת המועצה הראשונה;
(3)    בדבר הקנייתם של נכסים לעיריה;
(4)    בכל דבר אחר;
הכל כפי שייראה לו נחוץ לשם החלת הפקודה על אותה עיריה עם כינונה.
5.    הכריז השר מכוח סעיף 3, כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה, וערב תחילת האכרזה היתה קיימת באותו אזור, כולו או מקצתו, מועצה מקומית אחת, יחולו הוראות אלה:
(1)    העיריה תהא חליפתה של המועצה המקומית, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר ובין השאר – לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי המועצה המקומית וטרם נגבו;
(2)    מועצת העיריה הראשונה תהיה מורכבת ממי שהיו ערב ההכרזה חברי המועצה המקומית;
(3)    חוקי העזר, התקנות האחרות, לוח השומה, התקציב, הרשיונות, ההיתרים והמסמכים האחרים שהותקנו או ניתנו כדין על ידי המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
(4)    כל הליך שהיה ערב תחילת האכרזה תלוי ועומד לפני המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי המועצה המקומית או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום המועצה המקומית, יוסיפו לדון בו ויכריעו בו כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;
(5)    מי שערב תחילת האכרזה היה רשאי להגיש, תוך זמן קצוב, ערר או ערעור לפני המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין כאמור בפסקה (4), או לבקש מהם סעד כיוצא באלה, רשאי לעשות כן לפני אותם המוסדות והם ידונו ויכריעו בהם כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;
(6)    רשאי השר לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מהקמת העיריה ורשויותיה במקום המועצה המקומית ורשויותיה, וכן הוראות משלימות כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סעיף זה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי העיריה מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.
6.    הכריז השר מכוח סעיף 3 כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה, וערב תחילת האכרזה היו קיימות באותו אזור, כולו או מקצתו, יותר מרשות מקומית אחת, אם עיריה ואם מועצה מקומית (להלן – רשויות קודמות), יחולו הוראות אלה:
(1)    לוח השומה של כל אחת מהרשויות הקודמות שנערך כדין, וכן הרשיונות, ההיתרים ומסמכים אחרים כיוצא באלה שניתנו כדין על ידי רשות קודמת או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק, או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
(2)    השר רשאי ליתן ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח את רציפותו של השלטון המקומי באותו אזור, ובין השאר –
(א)    להכריז על העיריה כחליפתה של רשות קודמת, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר – לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי רשות קודמת וטרם נגבו, הכל במידה שיקבע השר בהוראה;
(ב)    לקיים ולתאם, במידה שיקבע בהוראות, את תקפם של חוקי העזר, התקנות והתקציב של כל אחת מהרשויות הקודמות שהותקנו או אושרו כדין;
(ג)    לקבוע את הרשות אשר תדון בהמשך ההליכים שהיו תלויים ועומדים, ערב האכרזה, לפני רשות קודמת או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי רשות קודמת או שאיזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום הרשות הקודמת, וכן לקבוע דרך הגשתם וקבלתם של עררים, ערעורים וכיוצא באלה שאדם היה רשאי להגישם ערב תחילת האכרזה לרשות של רשות קודמת ולהאריך את המועדים להגשתם;
הוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי העיריה מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.
7.    עיריה של תושבי אזור פלוני תיקרא על שם אותו אזור ויהיו לה קיום-תמיד וזכות לתבוע ולהיתבע בשמה המואגד.
8.    ראה השר, כי רצוי הוא לשנות תחומה של עיריה פלונית, כפי שהוא מתואר בתוספת הראשונה או כפי שהוכרז על ידי השר מכוח סעיף 3, להרחיבו או לצמצמו – אם משום שזו משאלתם של רוב בני העיר ואם מסיבה אחרת – רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר תחום העיריה על ידי ועדת חקירה, בהתחשב עם כל מפעל או פיתוח המבוצעים על ידי העיריה, ולאחר עיון בתסקיר של הועדה רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, לשנות דרך אכרזה את התחום, להרחיבו או לצמצמו.
8א.    (א)    רשאי השר, לפי שיקול דעתו וללא עריכת חקירה לפי סעיף 8, להרחיב באכרזה את תחומה של עיריה פלונית על-ידי הכללת שטח שנקבע בצו לפי סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.

    (ב)    הרחיב השר תחום עיריה כאמור, רשאי הוא, בצו, למנות מבין יושבי השטח חברים נוספים למועצה; חבר המועצה שנתמנה כאמור יכהן כל עוד מכהנת המועצה, אולם רשאי השר, בצו, למנות אחר במקומו.
9.    הוראות סעיף 6 יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על הרחבת תחום עיריה (להלן בפרק זה – עיריה קולטת), על ידי צירוף אזור שהיה כולו או מקצתו, ערב האכרזה, כלול בתחום עיריה או מועצה מקומית (להלן בפרק זה – רשות מקומית מעבירה).

9א.    (א)    השר רשאי לאשר הסדרים בין רשות מקומית מעבירה לבין עיריה קולטת לענין העברת חלק מהכנסות העיריה הקולטת מארנונה כללית ומהיטלי השבחה, לרשות המקומית המעבירה, והכל לתקופה, בתנאים ובשיעורים כפי שיקבע, ובלבד שהסדרים כאמור לא יכללו העברה של הכנסות מארנונה כללית בשל נכסים מסוג מבנה מגורים או הנמצאים באזורי מגורים; בסעיף זה, "הכנסות מהיטלי השבחה" – הכנסות שמקבלת העיריה הקולטת באמצעות הועדה המקומית לפי סעיף 24 וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

    (ב)    אישר השר הסדר כאמור בסעיף קטן (א), תעביר העיריה הקולטת לרשות המקומית המעבירה את ההכנסות מארנונה כללית ומהיטלי השבחה שהעיריה הקולטת התחייבה להעביר בהסדר שאושר.

9ב.    (א)    בסעיף זה –

    "הכנסות מהיטלי השבחה" – הכנסות שמקבלת רשות מקומית, באמצעות הוועדה המקומית, לפי סעיף 24 וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה;
    "חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;
    "רשות מקומית" – עיריה או מועצה מקומית;
    "תכנית" – תכנית לפי חוק התכנון והבניה;
    "תשלומי חובה" – מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ושאר תשלומי חובה המגיעים לרשות מקומית על פי כל דין.
    (ב)    השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ולאחר עיון בתסקיר של ועדת חקירה שמינה השר לענין זה (בסעיף זה – ועדת החקירה לחלוקת הכנסות), להכריז בצו, כי אזור המצוי בתחום רשות מקומית, אחת או יותר, שלא נכלל בו שטח המיועד בתכנית למגורים בלבד ואשר תחומו יוגדר בצו, יהיה אזור שבו ההכנסות מארנונה כללית, או ההכנסות מארנונה כללית יחד עם ההכנסות מהיטלי השבחה או מאחד או יותר מתשלומי החובה, יחולקו בין הרשות המקומית שבתחומה מצוי אותו אזור לבין רשות מקומית, אחת או יותר, הסמוכה לרשות המקומית האמורה או הגובלת בה (בסעיף זה – אזור חלוקת הכנסות), הכל כפי שנקבע בצו.
    (ג)    צו לפי סעיף קטן (ב) יכלול, נוסף על האמור באותו סעיף קטן, פירוט בענינים אלה:
(1)    גבולות אזור חלוקת ההכנסות;
(2)    שיעור ההכנסות שלו זכאית כל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בצו, שייקבע בהתחשב, בין השאר, בהוצאות הרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות, בשל אותו אזור;
(3)    ענינים נוספים הנדרשים לביצועו.
    (ד)    הוצא צו כאמור בסעיף קטן (ב), יועברו ההכנסות שנקבעו בצו, ישירות, מהרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות לרשויות המקומיות המנויות בצו.
    (ה)    לצורך הכנת תסקיר לענין הכרזה לפי סעיף קטן (ב), תבחן ועדת החקירה לחלוקת הכנסות את ההצדקה להכרזה כאמור, לאחר שנתנה לראשי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, או למי מטעמם, הזדמנות להביע את עמדתם; סברה ועדת החקירה לחלוקת הכנסות כי קיימת הצדקה להכרזה כאמור, תתייחס הוועדה בתסקיר, בין השאר, לכל אחד מהענינים האמורים בסעיף קטן (ג).
    (ו)    תסקיר כאמור בסעיף קטן (ה), יוגש לשר בתוך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום מינוי ועדת החקירה לחלוקת הכנסות ויפורסם, בעת הגשתו, באתר האינטרנט של משרד הפנים; השר ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת התסקיר כאמור, את החלטתו המנומקת לענין קבלת מסקנות התסקיר או דחייתן; החלטת השר המנומקת תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.
    (ז)    אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 9א ומהוראות סעיף 7 לפקודת המועצות המקומיות.
10.    השר רשאי דרך אכרזה לשנות תיאורו של תחום עיריה בלא לערוך חקירה כאמור בסעיף 8, ובלבד ששינוי התיאור אינו משנה את התחום ואינו מרחיבו או מצמצמו.
11.    ראה השר, כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני יחדלו מהיות עיריה - אם משום שזו משאלתם של רוב בני העיר שבאותו אזור ואם מסיבה אחרת - רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלתם של בני העיר שבו על ידי ועדת חקירה, ולאחר עיון בתסקיר הועדה רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, לבטל דרך אכרזה את העיריה ולהורות לפי הצורך בדבר הקניית כל נכס מנכסיה, והנכס יוקנה לפי ההוראות.
פרק שלישי: רובע עירוני
12.    רשאי השר להכריז שאזור פלוני הכלול בתחום העיריה יהיה רובע עירוני, אם נוכח שתושבי אותו אזור רוצים בכך.
13.    הוכרז רובע עירוני לפי הוראות הפקודה, יהיה לו ועד שייקרא ועד רובע פלוני.
14.    הוכרז רובע עירוני, יקבע השר בתקנות הוראות בדבר –
(1)    השיטה לבחירת ועד הרובע;
(2)    כשירותם של הבוחרים;
(3)    כשירותם של חברי הועד;
(4)    ישיבותיו של הועד וסדרי עבודתו;
(5)    פיקוח על העבודות המבוצעות על ידי הועד;
(6)    פיקוח על הוצאת כל סכום כסף על ידי הועד.
15.    נראה לועד רובע פלוני, כי רצוי הוא שתוצא הוצאה נוספת לצרכי עבודות ציבוריות של הרובע, נוחויותיו והנאותיו, ימציא פרטים עליהן, בצירוף אומדן העלות שלהן, למועצת העיריה שבתחומה נמצא הרובע ולממונה, והוא רשאי, לאחר עיון בחוות דעת המועצה לענין זה, לאשר ההוצאה.
16.    (א)    אושרה הוצאה כאמור בסעיף 15, מותר לגבותה מתושבי הרובע בדרך של תוספת אחוזים על הארנונה הכללית המשתלמת על ידי תושבי אותו רובע.
    (ב)    התוספת תישום ותיגבה על ידי המועצה שבתחומה נמצא הרובע וכל הוראות פקודה זו בדבר גביית ארנונות יחולו על האחוזים כאמור.
    (ג)    הסכום שנגבה כאמור ישולם לועד הרובע ויוצא על ידיו לצורך העבודות, הנוחויות וההנאות שאושרו.

פרק רביעי: כינון מועצת עיריה
17.    לכל עיריה תהיה מועצה.


18.    (בוטל).

19.    (א)    מספר החברים של מועצה העומדת לבחירה ייקבע על ידי השר לפי הטבלה הנתונה להלן בהתאם למספר התושבים שהיו רשומים ביום הקובע בספר התושבים המתנהל לפי פקודת מרשם התושבים, תש"ט-1949, והנוגע לתחום העיריה; תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה חותכת לתכנה; וזו הטבלה:
    הסוג    מספר התושבים    מספר חברי המועצה
    א'    עד 5,000    9
    ב'    מ-5,001 עד 25,000    9 עד 15
    ג'    מ-25,001 עד 100,000    15 עד 21
    ד'    למעלה מ-100,000    21 עד 31
    (ב)    השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה של עיריה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו.
20.    (בוטל).

21.    (בוטל).

22.    (בוטל).

23.    (בוטל).

24.    (א)    מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי סעיף 46 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הבחירות), או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי סעיף 66 לחוק הבחירות, יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות העיריה לפי סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות.

    (ב)    המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א).
24א.    (א)    עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה אמונים; ואלה דברי ההצהרה:

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה".
    (ב)    חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים, לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה, לרבות זכות ההצבעה במועצה ובועדותיה, כל עוד לא הצהיר.
    (ג)    חבר המועצה שלא נכח בישיבת המועצה הראשונה, או שהיה לחבר המועצה לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח.
25.    מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה.
26.    למועצה יהיו כל הסמכויות הניתנות לה על פי דין.


פרק חמישי: (בוטל)
27. עד 45. (למעט 35(ג)) (בוטלו).

35.    (ג)    כדי להסיר ספק נאמר בזה כי לענין הפקודה –
(1)    אין לאדם בכל יום מן הימים אלא מקום מגורים קבוע אחד;
(2)    מקום מגוריו הקבוע של חייל בצבא-הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום מגוריו הקבוע ביום התגייסותו.
פרק ששי: (בוטל)
46. עד 119. (בוטלו).



פרק שביעי: ארגון מועצה ודרך פעולתה
סימן א': חברי המועצה
120.    ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה:
(1)    מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום העיריה;
(2)    מי שהוכרז פסול דין לפי סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

(3)    שוטר;
(4)    עובד המדינה בשכר, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה;
(5)    עובד בשכר באותה עיריה;
(6)    עובד בשכר בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה;
(7)    מי שהוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, 1936, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי הפקודה האמורה או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן – טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו;

(8)    מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;

(9)    מי שנידון למאסר כאמור בסעיף 7 לחוק הבחירות ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות סעיף 7א לחוק האמור;

(10)    מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, "חוב סופי" – חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד.

120א. (א)    גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין.

    (ב)    לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד מתן גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.
    (ג)    מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים.
121.    המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו – קנס אלפיים וחמש מאות לירות.
122.    (א)    חבר מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם העיריה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושבים –

(1)    יודיע על כך בכתב למועצה או לועדה הדנה בחוזה או בעסק, לפני הישיבה הראשונה בה תדון בו;
(2)    לא ישתתף בדיונים על החוזה או העסק במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם.
    (ב)    הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר מועצה מחמת זה בלבד שהוא בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו, באופן המפורש באותו סעיף קטן, חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אם אינו משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, ואם חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף אינו עולה על חלק אחד מתוך עשרים חלקים.
    (ג)    העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה אחת או קנס אלפיים וחמש מאות לירות.
    (ד)    לענין סעיף זה, "קרוב" – כמשמעותו בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963 (להלן – חוק מס שבח מקרקעין).

122א. (א)    חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם העיריה; לענין זה, "קרוב" – בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.

    (ב)    הוראת סעיף קטן (א) לא תחול –
(1)    לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);
(2)    לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;
(3)    לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
    (ג)    חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא העיריה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
    (ד)    לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלעיריה שליטה בו כדין התקשרות עם העיריה; לענין זה, "שליטה" – כמשמעותה לפי סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין.
    (ה)    הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראת סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
    (ו)    העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד.
    (ז)    הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
    (ח)    אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 122.
    (ט)    הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שכיהן כחבר מועצה, במשך שמונה עשר חודשים מיום שתמה כהונתו בשל אחד מאלה:

(1)    הוא חדל לכהן כחבר המועצה לפי סעיף 123;
(2)    הוא התפטר מכהונתו כחבר מועצה לפי סעיף 124;
(3)    הוא אינו מכהן עוד במועצה לאחר קיומן של בחירות למועצה.
123.    (א)    חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים, או שנעדר משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר המועצה, מלבד אם נעדר בגלל מחלה או בגלל שירות בצבא-הגנה לישראל או ברשות המועצה שניתנה מראש, ובתנאי שראש העיריה או הממונה שלח לו הודעה לפי סעיף קטן (ב).

    (ב)    בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הכל לפי המאוחר, ישלח לו ראש העיריה הודעה בכתב שתציין את ישיבות המועצה שמהן נעדר ואת נוסחו המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לממונה.

    (ג)    לא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.

123א. (א)    נראה לראש העיריה כי חבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף 123, ישלח לו ראש העיריה הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לממונה.

    (ב)    נראה לממונה שחבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף 123, ולא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה-עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.
    (ג)    בתום שלושים יום מיום שנשלחה אליו ההודעה לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיפסק כהונתו של חבר המועצה זולת אם תוך הזמן האמור –
(1)    עתר לבית משפט לעניינים מינהליים כמשמעותו בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (בפקודה זו – בית משפט לעניינים מינהליים) לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם בית המשפט החליט על כך;

 (2)    התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה או לידי ראש העיריה, הכל לפי הענין.
    (ד)    על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי סעיף 120(8), תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי.

    (ה)    על מי שפסול לכהן לפי סעיף 120(9) יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1), יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה.

    (ו)    על מי שפסול לכהן לפי סעיף 120(10) יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו-(ה), בשינויים אלה:

(1)    הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה – הסדרת חוב);
(2)    כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים יום מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם –
(א)    בתוך שלושים יום ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב;
(ב)    בתוך שישים יום ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג);
(3)    הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה;
(4)    הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה.
123ב. (א)    קבע בית המשפט לפי סעיף 120א כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.

    (ב)    הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 123א(ה) או (ו), יחולו הוראות סעיף 125; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות כהונה לפי סעיף 120(9) או (10), יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות סעיף 125(א) או (ב).

124.    חבר מועצה רשאי, בהודעה לראש העיריה, להתפטר מתפקידו; חברותו במועצה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש העיריה זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן.

125.    (א)    חבר מועצה שחדל מכהונתו או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה; ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן, או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש העיריה שאין ברצונו להיות חבר מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה; וכן הלאה.

    (ב)    אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי, כאמור בסעיף קטן (א), ימונה ללא דיחוי חבר חדש, מבין האנשים הזכאים להיבחר חברי המועצה, על ידי השר, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה – בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.
125א. (א)    חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל בבחירות למועצה שלאחריה ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת.

    (ב)    חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה, לראש העיריה או לסגן ראש העיריה.
    (ג)    הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה.
    (ד)    לענין סעיף זה –
    "סיעה" – רשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר חבר המועצה לתפקידו לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן - חוק הבחירות);
    "התפלגות סיעה" – כל אחד מאלה:

(1)    פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש העיריה, ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף 24;

(2)    התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור בסעיף 25(א) לחוק הבחירות או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים.
    "פרישה מסיעה" –
(1)    הודעה על פרישה מסיעה;
(2)    הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה, שלא בהסכמת רוב חבריה, באחד מאלה:
(א)    אישור או אי אישור תקציב העיריה כאמור בסעיף 206;
(ב)    בחירת ראש העיריה לפי סעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975 (להלן - חוק הבחירה הישירה);
(ג)    בחירת סגן ראש העיריה לפי סעיף 14 או סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה;
    ואולם, לא ייחשבו כפרישה מסיעה, הודעה או הצבעה כאמור שנעשו החל ביום קביעת סיעות המועצה לפי סעיף 25 לחוק הבחירות ועד תום כהונתה של המועצה;
    "עמדת הסיעה" - עמדתם של רוב חברי הסיעה במועצה בהצבעה שקיימה המועצה בענין מהענינים המנויים בהגדרת "פרישה מסיעה".
125ב. (א)    דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור בסעיף 125א ייקבע בידי ראש העיריה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה על ידי רוב חברי הסיעה שעליה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש העיריה.

    (ב)    חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע על-ידי ראש העיריה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים.

    (ג)    עתירה כאמור תוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש העיריה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם.

    (ד)    החליטו ראש העיריה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש העיריה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי סעיף 29 לחוק הבחירות, לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי סעיף 25 לחוק האמור.
125ג. העיריה תעמיד לרשות כלל הסיעות במועצה ולשימושם של כל חברי המועצה, משרד אחד לפחות, מכשיר טלפון, מכשיר פקסימיליה ומחשב.

סימן ב': ראש העיריה וסגניו
126.    (א)    עיריה תפעל באמצעות ראש העיריה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי פקודה זו, לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, או לפי כל דין אחר.

    (ב)    ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על העיריה בפקודה זו או בכל דין אחר יבוצעו כראוי.
127.    (בוטל).

128.    (בוטל).

129.    (בוטל).

130.    (א)    מועצת עיריה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר, רשאית לבחור מבין חבריה יושב ראש בהסכמת ראש העיריה, ובלבד שלא יקבל שכר.

    (ב)    על בחירתו של יושב ראש המועצה יחולו הוראות סעיף 26 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, בשינויים המחוייבים.
    (ג)    החלטה על בחירת יושב ראש מועצה תתקבל בישיבה מיוחדת וברוב חברי המועצה, ויכול שהבחירה תתקיים באותה ישיבה.
    (ד)    ראש העיריה, סגן ראש העיריה או חבר ועדת ההנהלה לא ייבחר ליושב ראש המועצה.
    (ה)    יושב ראש המועצה לא יהיה רשאי לקבל משכורת מקופת העיריה.
131.    יושב ראש המועצה יחדל מכהונתו אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)    חדל להיות חבר המועצה;
(2)    התפטר במתן הודעה בכתב למועצה;
(3)    הועבר מכהונתו בהחלטת המועצה שנתקבלה ברוב קולות חבריה בישיבה מיוחדת.
132.    לענין סעיפים 130 ו-131, "ישיבה מיוחדת" – ישיבה של המועצה שלא מן המנין שזומנה כדי לדון בבחירת יושב ראש המועצה או העברתו מהכהונה ושלא נדון בה כל נושא אחר.

133.    (בוטל).

134.    (בוטל).

135.    (בוטל).

סימן ג': הנוהל
136.    (א)    ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן יהיו לפי התקנון שבתוספת השניה.

    (ב)    שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את הוראות התקנון.
137.    (א)    לשם קביעת מספר חברי המועצה הדרוש למנין חוקי של המועצה יראו את המספר הכולל של חברי המועצה שצריך היה לבחרם כאילו נבחרו.
    (ב)    פחת מספר חברי המועצה, מאיזו סיבה שהיא, עד למטה מהמנין החוקי שנקבע בתקנות הנוהל, רשאי השר לעשות אחת מאלה:
(1)    להורות שהמועצה תיחשב כמועצה שחדלה;
(2)    להורות שייערכו בחירות למילוי המקומות שנתפנו במועצה;
(3)    למנות אנשים כשירים להיבחר חברי מועצה שיכהנו כחברי מועצה במקומות שנתפנו.
138.    בכפוף לאמור בסעיף 137(ב), שום פעולה או הליך של מועצה או של ועדה מועדותיה לא יהיו נטולי תוקף משום כך בלבד שנתפנה מקום במועצה.
139.    (א)    כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר יראו –
(1)    כל ישיבה של מועצה או של ועדה מועדותיה שנתקבלה בה החלטה – כישיבה שנתכנסה ונתקיימה כהלכה;
(2)    כל האנשים שנכחו בישיבה – כבעלי סגולות הכשרה כדין;
(3)    כל ועדה שדנה בענין פלוני – כועדה שהוקמה כהלכה ומוסמכת לדון בענין שפורש בפרוטוקול של ההחלטה שנתקבלה.
    (ב)    פרוטוקול של החלטות מישיבות המועצה, המוחזק בהתאם לתקנות הנוהל, יתקבל כראיה בלי צורך בהוכחה נוספת.
140.    ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי העיריה – יהיה ראש העיריה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות אחרות של פקודה זו או של דין אחר; בהעדר ראש העיריה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי סעיפים 14 או 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975.

140א. (א)    פנקסי העיריה ומסמכיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר המועצה; הם יועמדו לרשותו לפי בקשתו לא יאוחר משלושה ימים מיום פנייתו אל ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך, והוא רשאי להכין לעצמו העתק, לרבות העתק צילומי, או תקציר מהם; אך לא יוצא פנקס או מסמך למטרה כאמור ממשמורת העיריה אלא בהסכמתו בכתב של ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך.

    (א1)    לא הועמדו פנקסי העיריה או מסמכיה לרשות חבר המועצה בתוך הזמן כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש הממונה, לפי בקשת חבר המועצה, מראש העיריה לעשות כן; לא נעתר ראש העיריה לדרישת הממונה בתוך שבעה ימים מיום דרישתו, ידרוש ממנו הממונה בצו לעשות כן בתוך תקופת הזמן שיציין בצו.

    (ב)    זכות העיון בפנקסים ובמסמכים לפי סעיף קטן (א) אינה חלה על פנקס או מסמך שגילויו או פרסומו אסור על פי כל דין ועל רישום או מסמך הנוגעים במישרין בזכויותיו של פרט או בחובותיו כלפי העיריה, זולת אם הם משמשים נושא לדיון במועצה או בועדה מועדותיה שמבקש העיון חבר בה.
    (ג)    פנקסי העיריה ומסמכיה יועמדו על פי דרישה של יושב ראש ועדה לרשותה של הועדה בזמן ישיבתה, במידה שהם נוגעים לנושא שעל סדר יומה.
    (ד)    האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות אחרות לגילוי פנקסים ומסמכים ולא לגרוע מהן.
140ב. (א)    ראש העיריה ימסור למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון על מצבה הכספי של העיריה ויפרט בו את הוצאותיה והכנסותיה.

    (ב)    ראש העיריה יגיש למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון בכתב על פעולות העיריה.
    (ג)    המועצה תקיים דיון, במועד שתקבע לכך, בדין וחשבון שנמסר לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).
סימן ד': סמכויות השר והממונה במקרים מיוחדים
140ג. בסימן זה –

    "גירעון מצטבר" – עודף התחייבויות על נכסים, כפי שהופיע בדוח המבוקר;

    "גירעון שוטף" – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
    "הדוח המבוקר" – הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות סעיף 216(א);
    "עובד העיריה" – לרבות עובד ארעי, עובד זמני, עובד על פי חוזה מיוחד ועובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;
    "שיעור גביה", לענין ארנונה או אספקת מים – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה העיריה בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים לעיריה בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה העיריה לחייבים;
    "שיעור גירעון מצטבר" – היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;

    "שיעור גירעון שוטף" – היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;

    "תכנית הבראה" – תכנית להבראת העיריה שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של העיריה בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנסותיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם, לרבות בדרך של פשרה בין העיריה לבין נושיה בנוגע לחוב, פריסתו או אופן תשלומו;

    "תקציב רגיל" – לרבות החזרי קרן וריבית על הלוואות.
140ד. (א)    עיריה רשאית להכין תכנית הבראה.

    (ב)    תכנית הבראה שהוכנה לעיריה טעונה את אישור השר; השר לא יאשר תכנית הבראה לעיריה, אלא אם כן שוכנע כי יש בתכנית כדי להביא להבראתה וכי השתתפות המדינה, ככל שהיא ניתנת, במימון התכנית, אינה חורגת ממסגרת הסכומים המיועדים בחוק התקציב השנתי לתכניות הבראה ברשויות מקומיות.

    (ג)    השר רשאי להורות לעיריה שיש לה גירעון מצטבר להכין תכנית הבראה, אם ראה שתכנית כאמור דרושה לצורך הבראתה.
    (ד)    נוכח השר שאין בתכנית ההבראה, שהוכנה על ידי העיריה כדי להביא להבראתה, רשאי הוא להורות לעיריה להכניס בה שינויים, כפי שיקבע; לא מילאה העיריה אחר הוראות השר כאמור, במועד שקבע, רשאי השר למנות אדם, שיתקן את התכנית על פי הוראותיו; הוכנה תכנית הבראה מתוקנת כאמור ואושרה על ידי השר, תפעל העיריה לפיה.
    (ה)    אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סימן ד' של הפרק השביעי.
141.    (א)    נראה לממונה שמועצה או שראש העיריה נמנעים ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליהם בפקודה זו או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש מהם בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה תוך הזמן הנקוב בצו.

    (ב)    (1)    לא מילאו המועצה או ראש העיריה אחרי הצו בתוך הזמן המצוין בו, רשאי הממונה למנות אדם מתאים, למילוי החובה או לביצוע העבודה;

(2)    מינה הממונה אדם מתאים, רשאי הוא לקבוע את השכר שישולם לו ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מקופת העיריה; הוראות פסקה זו לא יחולו מקום שאדם מקבל שכר או הוצאות מהעיריה;
(3)    לענין זה, "אדם מתאים" – לענין צו שהופנה כלפי המועצה, ראש העיריה או אדם מתאים אחר, שמינה הממונה; לענין צו שהופנה כלפי ראש העיריה, אדם מתאים שמינה הממונה.
142.    בשעת חירום, כשאין אפשרות לכנס ישיבה של המועצה, רשאי הממונה להורות לראש העיריה למלא חובה או לבצע עבודה המוטלות על המועצה בפקודה זו או בכל דין אחר, והן לדעת הממונה, הכרחיות לבטיחות ולבריאות של תחום העיריה או לבטיחותם ובריאותם של תושביו.
142א. (א)    סבר השר שעיריה אינה פועלת במידה מספקת לגביית ארנונה ואספקת מים ושיעורי גביית אספקת המים והארנונה של העיריה בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר, הם כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, למנות אדם מתאים (בסימן זה – גובה ממונה), לגביית ארנונה, אספקת מים, מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות, קנסות ושאר תשלומי חובה, המגיעים לה לפי כל דין (בסימן זה – מסי העיריה); מינוי גובה ממונה יהיה לתקופה של שנתיים, ורשאי השר להאריך או לקצר את תקופת המינוי כפי שיקבע.

    (ב)    (1)    בעיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 4 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסיה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה  (בסעיף זה – המדרג החברתי-כלכלי) – חמישים אחוזים או פחות;
(2)    בעיריה המשויכת לאשכולות 5 עד 7 בהתאם למדרג החברתי-כלכלי – חמישים וחמישה אחוזים או פחות;
(3)    בעיריה המשויכת לאשכולות 8 עד 10 בהתאם למדרג החברתי-כלכלי – שישים אחוזים או פחות.
    (ג)    לענין מינויו של גובה ממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 17 עד 18, 18ג ו-24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (בחוק זה – חוק החברות הממשלתיות), בשינויים המחויבים; ואולם לענין תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיף 24(ג) לחקו האמור, יקראו את סעיף 16א לאותו חוק כך שבכל מקום, במקום "החברה" ובמקום "תאגיד" יבוא "רשות מקומית".
    (ד)    השר רשאי לקבוע את השכר שישולם לגובה הממונה, ורשאי הוא להורות כי שכרו ישולם מקופת העיריה.
    (ה)    לגובה ממונה יהיו כל הסמכויות הנתונות על פי כל דין, לעיריה, לראש עיריה או לעובד עיריה לצורך גביית מסי העיריה; מונה גובה ממונה לפי הוראות סעיף זה וכל עוד המינוי בתוקף, לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה הסמכויות האמורות.
    (ו)    (1)    גובה ממונה רשאי לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם ביצוע תפקידו והנמצאים ברשות העיריה, לרבות ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, היועץ המשפטי לעיריה ועובדי העיריה, וכן לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ושבסמכות העיריה לפי דין או הסכם, לדרוש ולקבל אותם; מי שנדרש למסור מידע או מסמך כאמור ימלא אחר הדרישה בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
(2)    לצורך ביצוע תפקידו תהיה לגובה הממונה גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בסעיף זה – מאגר מידע) של העיריה, וכן לכל מאגר מידע שמחזיק בו גורם אחר ושלעיריה קיימת נגישות אליו, לפי דין או הסכם.
(3)    הוראות סעיף 170ב(ג) יחולו לגבי גובה ממונה, בשינויים המחויבים.
    (ז)    לצורך ביצוע תפקידו יסתייע גובה ממונה, ככל הנדרש, בעובדי העיריה אשר יפעלו בהתאם להוראותיו.
    (ח)    ראה גובה ממונה שלצורך ביצוע תפקידו על העיריה להתקשר בחוזה עם אדם שאינו עובד העיריה, רשאי הוא, באישור הממונה, להורות לראש העיריה להתקשר בחוזה עם אותו אדם לפי הוראות סעיף 195, בתוך תקופה שיורה ושלא תפחת מ-30 ימים; לא קיים ראש העיריה אחר הוראת הגובה הממונה בתקופה שהורה, רשאי הגובה הממונה להתקשר בחוזה עם אותו אדם, בשם העיריה.
    (ט)    היתה התקשרות כאמור בסעיף קטן (ח) טעונה מכרז לפי פקודה זו, ייערך המכרז לפי הוראות הפקודה, השינויים שיקבע השר ובשינוי זה: הוראות סעיף 148 לא יחולו וחברי ועדת המכרזים יהיו לענין זה הגובה הממונה והוא יהיה היושב ראש, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה ושני נציגים מקרב עובדי משרד הפנים שימנה הממונה.
142ב. (א)    השר רשאי, לאחר שנתן לראש העיריה הזדמנות להשמיע את טענותיו ומנימוקים שיירשמו, למנות לעיריה חשב מלווה לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:

(1)    שיעור הגירעון השוטף של העיריה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא עשרה אחוזים או יותר, ושיעור הגירעון המצטבר של העיריה הוא חמישה עשר אחוזים או יותר;
(2)    תקציב העיריה או עניניה הכספיים האחרים מנוהלים, לדעת השר, באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין;
(3)    קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן דרוש, לדעת השר, מנימוקים שיירשמו, למנות חשב מלווה לשם הבטחת ניהול כספי תקין של העיריה, כגון איחוד העיריה עם רשות מקומית אחרת לפי כל דין, או עריכת הסדר נושים לעיריה לפי הוראות סעיף 146א.
    (ב)    השר רשאי להאריך את תקופת מינויו של החשב המלווה בתקופות נוספות כפי שיקבע.
    (ג)    שכרו של החשב המלווה ישולם מתקציב משרד הפנים.
    (ד)    הודעה על מינוי חשב מלווה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים.

    (ה)    השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לחשב מלווה.
142ג.    (א)    מונה לעיריה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה, כולן או חלקן, כפי שיקבע השר:

(1)    החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על גביית מסי העיריה; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות, על פי כל דין, לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה לצורך גביית מסי העיריה, ולא יהיו לעיריה, לראש העיריה, או לעובד העיריה הסמכויות האמורות, כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו; מונה לעיריה חשב מלווה וטרם מינויו מונה לה גובה ממונה לפי הוראות סעיף 142א(א), יפסיק השר את כהונתו של הגובה הממונה;
(2)    על אף הוראות כל דין, לא תינתן הנחה ממסי העיריה, אלא אם כן אישר החשב המלווה, בכתב, את החלטת המועצה או ועדת ההנחות בדבר מתן הנחה כאמור; החלטת מועצה או ועדת הנחות שלא אושרה כאמור – בטלה;
(3)    דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מסמך של העיריה שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית, בנוסח שיקבע השר;
(4)    עיריה, ראש עיריה, מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה, ועובד העיריה, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם העיריה, לרבות לענין תנאי העסקה כהגדרתם בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה; בסעיף זה, "התחייבות כספית" – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;
(5)    התחייבות כספית מטעם העיריה לא תחייב את העיריה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי פקודה זו, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעיריה חשב מלווה וכי זו תחייב את העיריה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה;
(6)    לא יתמנה אדם לעובד העיריה אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; לא יסרב החשב המלווה לאשר העסקה ותנאי העסקה כאמור אלא משיקולים תקציביים או אם נוכח שהעסקת העובד אינה כדין; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור – בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהא זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;
(7)    ראש העיריה או מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה, ועובד העיריה, חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן;
(8)    לחשב המלווה יהיו הסמכויות האמורות בסעיף 142א(ה) הדרושות לו לשם מילוי תפקידו ויחולו לענין זה הוראות הסעיף האמור;
(9)    הסמכות להעביר כספים מסעיף אחד שבתקציב למשנהו, לפי הוראות סעיף 211, תהיה נתונה לחשב המלווה ולענין זה ייקרא הסעיף האמור כך שבמקום "ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר" יבוא "חשב מלווה רשאי, באישור השר".
    (ב)    אישר השר, לגבי עיריה, תכנית הבראה, ונוכח השר שהעיריה אינה פועלת לביצועה של תכנית ההבראה וכי אין בסמכויות הנתונות לחשב מלווה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי להבטיח את ביצועה, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להקנות לחשב המלווה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את הסמכויות הנתונות לפי פקודה זו ולפי כל דין אחר לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה, או לעובד העיריה, כולן או חלקן, ככל הנדרש לצורך ביצוע תכנית ההבראה, ובכלל זה:
(1)    פיטורי עובדים;
(2)    התקשרות בהתחייבות כספית בשם העיריה;
(3)    קבלת אשראי;
(4)    הכנת תקציב ותקציב מילואים לעיריה והגשתו לאישור השר;
(5)    הטלת ארנונה כללית על הנכסים שבתחומי העיריה, וכן הטלת שאר מסי העיריה שהעיריה מוסמכת להטילם על פי כל דין.
    (ג)    הוקנו לחשב המלווה הסמכויות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה או לעובד העיריה, לפי הענין, הסמכויות שהוקנו כאמור.
142ג1. פתח אדם הליך משפטי כנגד עיריה, ומונה לעיריה לפני פתיחת ההליך או במהלך ניהולו חשב מלווה, ימציא אותו אדם וכן כל אדם אחר שהוא צד להליך, לחשב המלווה, העתק מכתב בית-הדין שהוא מגיש באותו הליך; בסעיף זה, "הליך משפטי" – לרבות תובענה, עתירה, בקשה או ערעור.

142ג2. (א) בסעיף זה –

    "אמצעי שליטה", בתאגיד – כל אחד מאלה:
(1)    זכות ההצבעה באסיפה הכללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2)    הזכות או היכולת למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים;
(3)    הזכות למניה המקנה זכות מהזכויות המפורטות בפסקאות (1) או (2) או זכות דומה אחרת בתאגיד שאינו חברה;
(4)    הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
(5)    הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
(6)    החזקה בכל הון המניות של התאגיד, אם יש כזה;
    "תאגיד עירוני בבעלות מלאה" – חברה, אגודה שיתופית, עמותה או תאגיד אחר שהוקם בידי עיריה מכוח סמכותה לפי סעיף 249(30), אשר כל אמצעי השליטה בו, המנויים בהגדרה "אמצעי שליטה", הם בידי אחת מאלה:
(1)    העיריה לבדה או יחד עם רשות מקומית אחרת;
(2)    העיריה או רשות מקומית אחרת, יחד עם תאגיד עירוני בבעלות מלאה של העיריה.
    (ב)    הוראות סעיפים 142ב, 142ג(א) ו-142ג1 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תאגיד עירוני בבעלות מלאה, למעט תאגיד כאמור שהוא חברה, שכל מטרתה היא גיוס אשראי לעיריה או לעיריה ולרשות מקומית אחרת.
142ד. (א)    בתכנית ההבראה יפורטו, בין השאר, יעדי התכנית והדרכים להשגתם, ובכלל זה –

(1)    מקורות המימון לתכנית, לרבות מקורות המימון להסדר חובות העבר;
(2)    אמצעי התייעלות שתנקוט העיריה, לרבות צמצום הוצאותיה, העלאת שיעורי הגביה של מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לה, ופיטורי עובדים, וכן אמצעי התייעלות נוספים, ככל שנדרש, וביניהם: הגדלת מקורות ההכנסה האחרים של העיריה, מכירת נכסים ועריכת שינויים מבניים וארגוניים;
(3)    לוח הזמנים לביצוע הוראות התכנית, התקופה להשלמת ביצועה, והתנאת העברה של הקצבות שהן כספי הבראה מתקציב המדינה, ככל שניתנו כאלה, בעמידה בלוח הזמנים האמור.
    (ב)    (בוטל).

143.    (א)    בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש עיריה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש עיריה ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים הכשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:

(1)    המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי סעיף 137(ב);
(2)    המועצה או ראש העיריה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה, לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;

(3)    ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש העיריה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי, לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש העיריה או על פיזור המועצה.

    (ב)    התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש עיריה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א).

143א. (א) השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים לעיריה שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה – שיעורים).

    (ב)    בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל שר הפנים כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם:
(1)    שיעורים שבהגיע העיריה אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה (בסעיף זה – ועדה);
(2)    שיעורים שבהגיע העיריה אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה;
(3)    שיעורים שבהגיע העיריה אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה.
    (ג)    (1)    תקנות לפי סעיף זה יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף 143(א);

(2)    שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי סעיף 143(א).
    (ד)    (1)    השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות הוראות המתייחסות לעיריה שחלות עליה הוראות פרק ד'1 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בפקודה זו – חוק יסודות התקציב), שלא עמדה באחד או יותר מיעדי תכנית ההבראה, שהוכנה לגביה, או שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה בתוך שלושים ימים שתחילתם מיום שהודיעה לשר הפנים על החלת הוראות סעיף 31יד בפרק האמור עליה;

(2)    בתקנות לפי סעיף קטן (ד)(1) יקבעו השרים תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה, ולגבי עיריה שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה כאמור בסעיף 31יד, תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה;
(3)    השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי עיריה שלא הגישה תכנית הבראה על אף הוראת השר לעשות כן כאמור בסעיף 140ד לפקודת העיריות, תנאים שבהתקיימם השר יהיה רשאי להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה.
144.    ועדת חקירה לענין סעיף 143 תמונה על ידי השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, ולא יהיה בה חבר המועצה ולא רוב חברים שהם עובדי המדינה.
145.    (א)    לועדה שמונתה לפי סעיף 143 למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה ימנה השר מתוך חבריה יושב ראש, ואם נראה לו – גם סגן או סגנים ליושב ראש.

    (ב)    ליושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לראש העיריה, ולסגן יושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לסגן ראש העיריה.
    (ג)    הוראות סעיף 134 יחולו לגבי יושב ראש וסגן או סגנים ליושב ראש, בשינויים המתאימים.
    (ד)    יושב ראש או סגן יושב ראש, רשאים לקבל מתוך קופת העיריה שכר שיקבע השר מזמן לזמן; זכויותיהם לגמלאות יבוטחו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, וקופת העיריה לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל.

146.    (א)    מועצה או ועדה ממונות לפי סעיף 143 יכהנו עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי סעיף 4 לחוק הבחירות, ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משלוש שנים ויהיו להן כל הסמכויות והחובות המוקנות למועצה או למועצה ולראש העיריה, לפי הענין, לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר.


    (ב)    על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה.

146א. לבקשת נושה של עיריה או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ"ט-1999, יחולו, בשינויים המחויבים, על עיריה.

146ב. (פקע ר' תיקון מס' 112 לענין תחולה).

146ג. (פקע ר' תיקון מס' 112 לענין תחולה)

146ד. (פקע ר' תיקון מס' 112 לענין תחולה).

פרק שמיני: ועדות המועצה
סימן א': ועדות כלליות
147.    (א)    המועצה רשאית לבחור מבין חבריה ועדת הנהלה קבועה שתפקידה לייעץ לראש העיריה בכל הנוגע לביצוע תפקידיו, ושתשמש ועדה לכל ענין שאינו בתחום סמכותה של ועדה אחרת, קבועה או ארעית.
    (ב)    חברי ועדת ההנהלה יהיו ראש העיריה, סגניו וחברי מועצה אחרים שהמועצה תקבע את מספרם ותבחר אותם.
148.    (א)    המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידה לבדוק הצעות מחירים המוגשות לעיריה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש העיריה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש העיריה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.

    (ב)    החליט ראש העיריה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.
    (ג)    ראש העיריה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.
149.    המועצה תבחר מבין חבריה ועדת כספים קבועה שתפקידה לייעץ למועצה בכל עניני כספים של העיריה.
149א. (א)    המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום.

    (ב)    (1)    (נמחקה);

(2)    הועדה תקיים ישיבותיה בדלתיים סגורות;
(3)    היו הדעות בישיבה שקולות – תהא ליושב ראש הישיבה קול נוסף או מכריע;
(4)    החלטות הועדה – למעט החלטות בענין הנוגע לתקציב העיריה – אינן טעונות אישור המועצה, ואולם המועצה רשאית להסמיך את הועדה להחליט גם בענין הנוגע לתקציב העיריה.
149ב. (א)    בעיריה שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו בפקודת המשטרה, תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי.

    (ב)    חברי ועדת הבטחון יהיו –
(1)    נציגי העיריה שתמנה המועצה;
(2)    נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג"א מחוזי, כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951;
נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד;
נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז;
(3)    חברים אחרים כפי שתחליט הועדה.
    (ג)    (בוטל).

149ג.    (א)    המועצה תבחר מבין חבריה ועדה לענייני ביקורת שתפקידה לדון בכל דו"ח של מבקר המדינה ושל נציב תלונות הציבור על הביקורת בעיריה, בכל דו"ח של משרד הפנים על העיריה ובכל דו"ח של מבקר העיריה, ולעקוב אחרי תיקון הליקויים שהעלתה הביקורת, והיא רשאית לדון בכל דו"ח ביקורת אחר על העיריה שהוגש לפי דין; הועדה תגיש למועצה את סיכומיה והצעותיה.

    (ב)    מספר חברי הועדה לא יעלה על שבעה; הרכב הועדה יהיה תואם, ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה; ראש העיריה, סגניו וחברי ועדת ההנהלה לא יהיו חברים בועדה לעניני ביקורת.

    (ג)    (1)    יושב ראש הועדה לעניני ביקורת יהיה, בכפוף להוראות פסקה (2), מהאופוזיציה ולא יכהן כדירקטור בהנהלת גוף עירוני מבוקר; לענין סעיף זה יראו את יושב ראש הועדה לעניני ביקורת כשייך לאופוזיציה אם התקיימו בסיעתו, בין היתר, לפחות כל אלה:

(א)    סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה;
(ב)    לסיעתו אין ייצוג בועדת ההנהלה;
(ג)    מסיעתו לא מונו סגנים לראש העיריה;
(ד)    סיעתו אינה קשורה בהסכם המתייחס לכהונת ראש העיריה או לניהול העיריה.
(2)    היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה או ישנה במועצה סיעה אחת בלבד, יהיה יושב ראש הועדה לעניני ביקורת מי שהתקיימו בו לפחות כל אלה:
(א)    הוא אינו חבר בועדת ההנהלה;
(ב)    הוא אינו מכהן כיושב ראש ועדת הכספים או המכרזים;
(ג)    הוא אינו מכהן כדירקטור בגוף עירוני מבוקר;
(ד)    סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה, אם יש במועצה יותר מסיעה אחת.

149ד. (א)    המועצה תבחר מבין חבריה ועדת הנחות (להלן – הועדה) שסמכויותיה יהיו –

(1)    לתת הנחה מסכום הארנונה הכללית המוטלת על הנכס באותה שנת כספים, אלמלא ההנחה, בשיעורים המפורטים להלן:

(א)    לנזקק המחזיק בנכס המשמש למגוריו – עד 70%; לענין זה, "נזקק" – מחזיק שנגרמו לו הוצאות חריגות, גבוהות במיוחד, בשל טיפול רפואי חד-פעמי או מתמשך שלו או של בן משפחתו או בשל אירוע אשר הביא להרעה משמעותית, בלתי צפויה, במצבו החומרי;
(ב)    למחזיק בנכס, שהוא הבעלים הראשון של בנין חדש ריק, שמיום שהסתיימה בנייתו והוא ראוי לשימוש, אין משתמשים בו במשך תקופה רצופה שיקבע השר – עד 100%.
(2)    לדון בבקשות למחיקת סכום המגיע לעיריה לפי סעיף 339, שאינו ארנונה, ולהגיש המלצותיה לשר.
    (ב)    חברי הועדה יהיו –
(1)    שלושה חברי המועצה, אשר שניים מהם חברים בסיעות המיוצגות בועדת ההנהלה ואחד חבר בסיעה הגדולה ביותר, שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, שקיבלה את מרב קולות הבוחרים; היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה – יהיה חבר ועדה אחד לפחות מי שאינו חבר המועצה;

(2)    הגזבר, מנהל מחלקת הרווחה, ומנהל מחלקת הגביה או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין סעיף זה מבין עובדי העיריה;
(3)    היועץ המשפטי שמינתה העיריה לפי חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1975, או עורך דין ממשרדו או מלשכתו ובעיריה שלא מינתה יועץ משפטי כאמור, עורך דין שמינתה המועצה לענין זה.
    (ג)    המועצה תמנה מבין חבריה שמונו לועדה, את יושב ראש הועדה ואת ממלא מקומו.
    (ד)    מנין חוקי בישיבות הועדה יהיה נוכחות של יושב ראש הועדה או ממלא מקומו, היועץ המשפטי והגזבר.
    (ה)    החלטות הועדה אינן טעונות אישור המועצה אך יונחו על שולחנה.

149ה. בעיריה שלפחות 10% מתושביה עלו לישראל אחרי יום ד' בשבט תש"ן (1 בינואר 1990), תבחר המועצה ועדה לקליטת עליה שתטפל בכל ענין הנוגע לקליטתם של התושבים האמורים.

149ו. (א)    המועצה תבחר ועדה לבטיחות בדרכים, שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לבטיחות בדרכים; הועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותפקח על ביצוע התכניות המאושרות.

    (ב)    חברי הועדה יהיו –
(1)    ראש העיריה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;
(2)    מהנדס העיר ומנהל אגף החינוך, או מי שכל אחד מהם הסמיכו, מבין עובדי העיריה, לענין זה;
(3)    חברי המועצה או בעלי תפקידים אחרים בעיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
(4)    נציג שר התחבורה, שימנה שר התחבורה;
(5)    נציגי גופים העוסקים בבטיחות בדרכים, ונציגי השכונות המצויות בתחום העיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
(6)    נציג השר לבטחון הפנים שימנה מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העיר.
    (ג)    מספר חברי הועדה יהיה כלהלן:
(1)    בעיריה שמספר תושביה אינו עולה על 30,000 - 9;
(2)    בעיריה שמספר תושביה עולה על 30,000 אך אינו עולה על 100,000 - 12;
(3)    בעיריה שמספר תושביה עולה על 100,000 - 15.
149ז.    (א)    המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני הנוער, להגן עליהם ולהבטיח את זכויותיהם, לרבות מימוש עקרונות של טובת הילד, אי אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים וזכותם של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לעניניהם.

    (ב)    חברי הועדה יהיו –
(1)    שלושה עד חמישה חברי מועצה;
(2)    מנהל אגף החינוך;
(3)    מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים ציבוריים;
(4)    אחד ממנהלי בתי הספר בעיר;
(5)    נציג ארגון המורים העל-יסודיים;
(6)    נציג ארגון מורי אגודת ישראל – בעיר שבה פועל מוסד חינוך שמוריו חברים בארגון; בפסקה זו, "מוסד חינוך" – מוסד חינוך חובה כמשמעותו בחוק לימוד חובה, תשי"ט-1949;
(7)    נציג הסתדרות המורים;
(8)    יושב ראש מועצת התלמידים העירונית;
(9)    יושב ראש ועד ההורים העירוני;
(10)    מפקד תחנת המשטרה שבתחום סמכותו נמצאת העיר;
(11)    נציג תנועות הנוער בעיר;
(12)    נציג ארגון התנדבותי שענינו קידום עניני ילדים ונוער;
(13)    חברים נוספים, כפי שתקבע המועצה.
149ח. (א)    המועצה תבחר ועדה להנצחת זכרם של נרצחי פעילות טרור, שתפקידה ליזום ולתכנן דרכי הנצחה ופעולות הנצחה לתושבי העיר שנרצחו בעקבות פעילות טרור.

    (ב)    מספר חברי הועדה לא יפחת משלושה ולא יעלה על תשעה; שליש מהם יהיו חברי המועצה, שליש נציגי ציבור ושליש בני משפחות של נרצחי פעילות טרור שהיו תושבי העיר, שהמועצה קבעה את דרך בחירתם.
    (ג)    לענין סעיף זה, "נרצח פעילות טרור" – נפגע שמת עקב פגיעת איבה, הכל כאמור בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.
149ט. (א)    המועצה תבחר ועדת חינוך שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לחינוך; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות; כן תייעץ הוועדה למועצה בתחומים כאמור.

    (ב)    חברי הוועדה יהיו –
(1)    ראש העיריה או ממלא מקומו לפי הוראות סעיף 14(ג) בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, והוא יהיה היושב ראש;
(2)    שלושה עד שישה חברי מועצה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
(3)    שני נציגים של בתי ספר שבתחום שיפוטה של העיריה, שהם מנהלי בית ספר או סגניהם, האחד מבית ספר שניתן בו חינוך יסודי שייבחר על ידי הסתדרות המורים, והאחר מבית ספר שניתן בו חינוך על-יסודי שייבחר על ידי ארגון המורים העל-יסודיים;
(4)    נציג ועד ההורים העירוני;
(5)    יושב ראש מועצת התלמידים העירונית, ואולם אם אין הוא זכאי להצביע בבחירות לעיריה לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, תבחר מועצת התלמידים העירונית נציג אחר במקומו הזכאי להצביע בבחירות כאמור.
    (ג)    מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדת החינוך מכוח סעיף קטן (ב)(2) ייקבע על ידי המועצה, כך שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי.
149י.    (א)    המועצה תבחר ועדה לאיכות הסביבה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח ושימוש בני קיימא של הסביבה; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.

    (ב)    חברי הוועדה יהיו –
(1)    ארבעה חברי מועצה;
(2)    עובד בכיר שהוא האחראי לתחום איכות הסביבה בעיריה;
(3)    שני נציגי ציבור שהם תושבי העיר; את האחד תבחר המועצה בהתייעצות עם ארגונים מקומיים שענינם בשמירת איכות הסביבה ואת האחר יבחרו ארגונים מקומיים כאמור, ובאין ארגון מקומי, תבחר המועצה את האחד בהתייעצות עם ארגון ארצי ואת האחר יבחר ארגון ארצי;
(4)    (נמחקה).

    (ג)    לדיוני הוועדה יוזמן דרך קבע נציג ארגון ארצי ונציג השר להגנת הסביבה.

    (ד)    בסעיף זה, "ארגון ארצי" – גוף ציבורי המנוי בחלק א' של התוספת בחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002.
149יא. (א) המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום טיפול מקיף במאבק בנגע הסמים המסוכנים, לגבי מניעה, שיקום וטיפול, לרבות טיפול בהשלכות הנובעות מהתמכרות לסמים וכן חינוך והסברה, בין השאר, לענין הדין בשימוש בסמים; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.

    (ב)    חברי הוועדה יהיו –
(1)    שלושה חברי מועצה לכל היותר, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), שאחד מהם יהיה היושב ראש, כפי שתבחר המועצה;
(2)    מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים חברתיים;
(3)    מנהל מחלקת חינוך;
(4)    שני נציגי ציבור, שיבחר ראש העיריה באישור המועצה;
(5)    מנהל בית ספר בתחום שיפוטה של העיריה, שניתן בו חינוך על-יסודי, שימנה מנהל מחלקת חינוך;
(6)    נציג הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול שימנה המנהל הכללי של הרשות.

    (ג)    מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים מכוח סעיף קטן (ב)(1) ייקבע על ידי המועצה, כך שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי.
149יב. (א) המועצה תבחר ועדה שתפקידה לאסוף ולנתח נתונים הנוגעים למעשי האלימות, העבריינות והפשיעה בתחום העירייה, לבחון את התכניות הקיימות להתמודדות עם מעשים אלה ולגבש תכניות חדשות; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.

    (ב)    חברי הוועדה יהיו –
(1)    ראש העירייה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;
(2)    המנהל הכללי של העירייה;
(3)    מנהל אגף החינוך בעירייה;
(4)    מנהל אגף הפיקוח בעירייה;
(5)    מנהל הביטחון בעירייה;
(6)    מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים חברתיים בעירייה;
(7)    היועץ לענייני אזרחים ותיקים בעירייה;
(8)    נציג אחד או יותר של משטרת ישראל, כפי שיקבע מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העירייה;
(9)    שני חברי המועצה לכל היותר;
(10)    חברים נוספים ובין השאר נציגי ארגונים העוסקים בזכויות נפגעי עבירה.
    (ג)    באישור הוועדה, ניתן למנות ממלא מקום זמני במקומו של חבר הוועדה, אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
150.    נוסף על הועדות הנקובות בשמותיהן בפקודה זו, או בחוק אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות שתפקידן לייעץ למועצה בענינים או במקרים מסויימים.
150א. (א)    ההרכב הסיעתי של חברי מועצה, בכל אחת מועדות החובה לפי פקודה זו, יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה ובלבד שבכל ועדת חובה יהיה נציג אחד לפחות מהאופוזיציה; לענין סעיף זה, "נציג אחד לפחות מהאופוזיציה" – מי שתקיימים בסיעתו הוראות פסקה 149ג(ג)(1).

    (ב)    (1)    סיעה הזכאית למנות חבר מטעמה בועדת חובה לפי פקודה זו או לפי כל דין (להלן – סיעה זכאית), רשאית למנות לועדה חבר מועצה מכל סיעה אחרת, וזאת אף אם עקב מינויו לא תתקיים הוראה מהוראות סעיף קטן (א);
(2)    מינוי חבר מועצה מסיעה אחרת בועדת חובה לפי סעיף קטן (ב), אינו מקנה לסיעה האחרת סמכות למנות ממלא מקום קבוע, כאמור בסעיף קטן (ג).
    (ג)    סיעה זכאית רשאית למנות ממלא מקום קבוע מטעמה בלבד לכל אחד מנציגיה בועדת החובה כאמור.
סימן ב': ועדה חקלאית
151.    בסימן זה –
    "אדמה חקלאית" – קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור;
    "חקלאי" –
(1)    מי שהוא בעל אדמה חקלאית שהיא בתחום העיריה ושטחה שני דונם לפחות ואינה מוחזקת על ידי אחר, להוציא שטחו של בנין כמשמעותו בסעיף 269 שאינו משמש למטרות חקלאיות;
(2)    מי שהחזיק ועיבד עיבוד סדיר אדמה חקלאית כמתואר בפסקה (1) שנה אחת בסמוך לפני יום הבחירות האחרונות למועצה;

    "ענין חקלאי" – ענין בעל ערך חקלאי, שהסדרתו היא לטובת החקלאות או לטובת ענף שבה, או לטובת עוסקים בחקלאות בתחום העיריה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה, לרבות הטלת ארנונות על אדמה חקלאית שבתחומה, והיטלים ואגרות בקשר לאדמה חקלאית על העוסקים בחקלאות כאמור ודרך הוצאתן של ההכנסות ממקורות אלה;
    "היום הקובע" – (נמחקה).

152.    (א)    ועדה חקלאית (להלן בסימן זה - הועדה) תוקם בכל עיריה שיש בתחומה לפחות חמישים חקלאים או אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים על ידי עשרים וחמישה אנשים לפחות, למעט עיריה שמספר תושביה, ביום היבחרה של מועצתה, עלה על מאה אלף.

    (ב)    עיריה שהחובה לפי סעיף קטן (א) לא חלה עליה, תוקם בה ועדה אם מועצתה החליטה על כך או השר קבע כך ביחס אליה.
    (ג)    שר החקלאות ופיתוח הכפר וכן הוועדה, אם הוקמה, ימסרו לשר, לפי בקשתו, כל ידיעה הדרושה לו לעניין סעיף זה, לרבות ידיעה בדבר מספר החקלאים ובדבר היקף שטח האדמה החקלאית בעירייה.

    (ד)    בתוך שלושה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה, יבחן השר אם מתמלאים לגבי העירייה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) המחייבים הקמת ועדה או אם יש להקים בעירייה ועדה לפי סעיף קטן (ב); נוכח כי יש להקים באותה עירייה ועדה, יורה לראש העירייה, לפתוח בהליכים להקמתה.

153.    (א)    מספר חברי הועדה יהיה מספר הניתן לחלק לשלושה, אך לא יעלה על שנים-עשר, הכל כפי שתחליט המועצה או, באין החלטת המועצה, כפי שיקבע השר, בהתאם להוראות שבתוספת השלישית.
    (ב)    הרכב הועדה יהיה: שני שלישים שייבחרו לפי ההוראות שבתוספת השלישית (להלן – נציגי החקלאים) ושליש אחד שייבחר על ידי המועצה ושאחד מהם, לפחות, יהיה חבר המועצה; כל חברי הועדה יהיו חקלאים, פרט לאחד שיכול להיות לא-חקלאי אם הוא חבר המועצה שנבחר על-ידיה לועדה.

154.    (א)    העירייה תערוך את הבחירות של נציגי החקלאים בהתאם להוראות התוספת השלישית; הבחירות יהיו שוות, ישירות וחשאיות, אולם לפי דרישת שלושים וחמישה אחוז של החקלאים יהיו הבחירות גם יחסיות; דרישה כאמור תוגש בדרך ובמועד שנקבעו בתוספת השלישית.

    (ב)    נציג החקלאים שנעדר מישיבות הועדה שלושה חדשים רצופים, או משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר הועדה, אלא אם כן נעדר מחמת מחלה או שירות בצבא-הגנה לישראל, או ברשות הועדה.
155.    על פסילת חברותו של חבר ועדה יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, הוראות הסעיפים 120, למעט פסקה (1), ו-121.
156.    לועדה יהיה יושב ראש וסגן יושב ראש שיתמנו על ידי המועצה מתוך רשימת המועמדים שהועדה תציע והמועצה רשאית לדרוש שיוצעו לה לכל תפקיד כאמור שני מועמדים לפחות; בהעדר היושב ראש ימלא סגן היושב ראש את מקומו; עד שיתמנה יושב ראש הועדה, יהיה הוותיק שבין חברי הוועדה, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם יושב ראש הועדה.

157.    ועדה שהסתיימה תקופת כהונתה כאמור בסעיף 163, תמשיך בתפקידה עד תום שבעה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה או עד שתוקם ועדה חדשה, לפי המוקדם.

158.    ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הועדה:
(1)    לייעץ למועצה בכל ענין חקלאי, הן ביזמת עצמה והן לפי בקשת המועצה;
(2)    להציע למועצה הצעות להחלטה בכל ענין חקלאי;
(3)    להוציא לפועל החלטות המועצה בענין חקלאי, אם נדרשה לכך על ידי המועצה או על ידי ראש העיריה, או על ידי השר אם היה הענין בערר על פי סעיף 160.
159.    ענין חקלאי לא יבוא לדיון סופי במועצה, אלא אם דנה בו תחילה הועדה וחיוותה דעתה, או שעברו ארבעה-עשר יום מיום שהגישה המועצה את הענין בכתב לפני הועדה; הציעה הועדה למועצה הצעת החלטה בענין חקלאי, חייבת המועצה להעמיד את ההצעה על סדר יומה ולדון בה בהקדם האפשרי, ואם לא נדחתה ההצעה על ידי המועצה בתום שלושים יום מיום שהוגשה בכתב, יראו את הצעת ההחלטה כהחלטת המועצה.
160.    נתקבלה במועצה החלטה בענין חקלאי שלא בהתאם להצעת הועדה או לחוות דעתה, רשאית הועדה לערור על ההחלטה לפני השר, תוך ארבעה עשר יום מיום שנמסרה בכתב לועדה; המועצה לא תבצע החלטה כאמור לפני תום תקופת הערר וכל עוד הערר תלוי ועומד.
161.    בעיריה שבה הוקמה ועדה חקלאית, כל ההכנסות מהיטלים, מאגרות ומתשלומים אחרים שהוטלו על אדמה חקלאית, או על העוסקים בחקלאות בקשר לאדמה חקלאית, וכן שני שלישים לפחות של ההכנסות מארנונות שהוטלו על אדמה חקלאית, יוצאו לענינים חקלאיים, יירשמו בפנקסי המועצה בנפרד, ובגמר כל שנת כספים יועברו היתרה או הגרעון לשנת הכספים הבאה.

סימן ג': הוראות שונות בענין הועדות
162.    ועדה של המועצה, כאמור בסעיף 150, שלא נקבע לה הרכב מיוחד לפי פקודה זו או לפי כל דין, יהיה הרכבה כלהלן:

(א)    10% לפחות מחבריה יהיו חברי המועצה ובלבד שמספר חברי המועצה בועדה לא יפחת מ-2 ואחד מהם יהיה היושב ראש;
(ב)    שאר חברי הועדה יהיו בעלי זכות להיבחר לחברי מועצה שאינם פסולים לפי סעיף 120, ושעל כל אחד מהם המליצה סיעה המרכיבה את המועצה, ובלבד שההרכב הסיעתי של כל ועדה שהוקמה לפי סעיף 150, כולל את מומלצי הסיעות לפי סעיף זה, יהיה תואם ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה.
163.    ועדה של המועצה תכהן בתפקידיה כל תקופת כהונתה של המועצה, מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בפקודה זו או בחוק אחר, אלא שועדה ארעית תתפרק מאליה עם גמר תפקידה; אולם לא תיפגע סמכותה של המועצה לבטל בכל עת ועדה שנבחרה כולה על ידיה, או לשנות את הרכבה, בכפוף להוראות הפקודה וכן להחליף את נציגיה בועדה של המועצה שהורכבה בשותפות עם גורמים אחרים.
164.    (א)    חבר מועצה שנבחר על ידיה לועדה של המועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה.
    (ב)    חבר ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר המועצה, יחדל מהיות חבר בועדה.
    (ג)    חבר ועדה של המועצה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש העיריה.
165.    ראש העיריה יהיה בתוקף משרתו יושב ראש ועדת ההנהלה והועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום; יושבי ראש לשאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מבין חבריה, אם לא נקבעה הוראה אחרת בפקודה זו או בחוק אחר.

166.    (א)    יושב ראש ועדה של המועצה רשאי בכל עת לקרוא לישיבת הועדה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה או על פי בקשת שליש חבריה או על פי בקשה של המועצה או של ראש העיריה.

    (אא)     ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה ועדה כאמור, יורה ראש העיריה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה בישיבה, או סרב לנהלה, ינהלה זקן חברי הועדה.

    (ב)    כל ועדה של המועצה רשאית, בשים לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה הוראה אחרת בענין זה, להסדיר בעצמה את עבודתה ואת דיוניה.
    (ג)    ועדה של המועצה רשאית למסור לועדת משנה, שתיבחר מבין חבריה, את בירורו של ענין מסויים שבתחום סמכותה; ועדת המשנה תביא את מסקנותיה בענין האמור לפני הועדה.
    (ד)    היו הקולות שקולים בועדה, יבואו ההצעות השקולות להכרעת המועצה.
    (ה)    החלטות של ועדות המועצה טעונות אישור המועצה, אם אין בפקודה כוונה אחרת משתמעת.
פרק תשיעי: עובדי העיריה
סימן א': מינוי עובדים ופיטוריהם
167. (א)    מועצה רשאית, ולפי דרישת הממונה חייבת, למנות לעיריה מזכיר אם לא מונה מנהל כללי, ורופא וטרינר; כן חייבת המועצה למנות מהנדס; מינוי לפי סעיף קטן זה יהיה של אנשים ראויים, בדרך של מכרז פומבי בכפוף להוראות סעיף קטן (א2), ואפשר למנות אדם ליותר ממשרה אחת מהמשרות האמורות.

    (א1)    ראש העיריה רשאי, ולפי דרישת הממונה חייב, למנות לעיריה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר.

    (א2)    לא תמנה המועצה ולא ימנה ראש העיריה אדם, שעליהם למנותו, למשרה מהמשרות הנקובות בתוספת החמישית אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים בחרה בו, ולענין מנהל כללי, לא ימנה ראש העיריה אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד.

    (ב)    המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה לעיריה מבקר במשרה מלאה.


    (ג)    לא ימונה ולא יכהן אדם כמבקר עיריה אלא אם כן נתקיימו בו אלה:

(1)    הוא יחיד;
(2)    הוא תושב ישראל;
(3)    הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
(4)    הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ־לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או שהוא עורך דין או רואה חשבון;
(5)    הוא רכש נסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת;
(6)    הוא אינו חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בהנהלה פעילה או בגוף דומה אחר של רשימת מועמדים שהתמודדה בבחירות לרשות המקומית.

    (ג1)    לא ימונה ולא יכהן כמבקר עיריה מי שכיהן כחבר מועצה, אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה באותה עיריה, או שנתיים מתום כהונתו כחבר מועצה בעיריה גובלת.

    (ג2)    מי שהיה מועמד בבחירות למועצת העיריה, לא יכהן כמבקר אותה עיריה, למשך כל תקופת כהונתה של אותה מועצה שאליה היה מועמד.

    (ד)    על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו אחד מן התנאים המנויים בפסקאות (4) ו-(5) לסעיף קטן (ג), כמבקר העיריה, אם הוא רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו בחוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב-1992.

    (ה)    (1)    המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה גזבר לעיריה; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם שר האוצר, יקבע תנאים לענין כשירות ופסלות לכהונה לגזבר;

(2)    נבצר מהגזבר זמנית למלא את תפקידו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; חדל הגזבר למלא את תפקידו וטרם מינתה המועצה גזבר אחר במקומו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה כאמור; ואולם רשאי השר להאריך תקופה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד שנוכח כי המועצה נוקטת את כל הפעולות הדרושות למינוי גזבר וכי הארכה כאמור דרושה לשם השלמת הליך המינוי; ההוראות לפי פקודה זו החלות לגבי גזבר יחולו גם לגבי ממלא מקומו, למעט ההוראות לענין דרכי המינוי, תנאי הכשירות למינוי ופיטורים.
167א. (א)    ראה הממונה כי המועצה אינה ממנה מבקר, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו כי תמנה מבקר, כאמור בסעיף 167, תוך הזמן הנקוב בצו.

    (ב)    לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות מבקר לעיריה ולקבוע את שכרו.

167ב. חדל גזבר למלא את תפקידו ולא מינתה המועצה גזבר אחר במקומו בתוך שלושה חודשים או עד תום תקופת מינויו של ממלא המקום לגזבר שמונה לפי הוראות סעיף 167(ה)(2), לפי המאוחר, ידרוש השר מהמועצה, בצו, כי תמנה גזבר לפי הוראות סעיף 167(ה), בתוך התקופה שיקבע ושלא תעלה על 21 ימים; לא מילאה המועצה אחרי הצו בתוך התקופה שנקבעה בו, ימנה השר אדם מתאים למילוי חובת המועצה למנות גזבר, ויחולו על המינוי כאמור כל ההוראות לפי פקודה זו החלות לענין מינוי הגזבר על ידי המועצה, בשינויים המחויבים.

168.    אנשים שנתמנו כאמור בסעיף 167 יקבלו את המשכורת שתקבע המועצה.

169.    (בוטל).

169א. (א) מינה ראש העיריה, לפי הוראות סעיף 167(א1), מנהל כללי, ימלא הוא את תפקידי המזכיר ויהיו נתונות לו לצורך זה הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו; הוראה זו לא תחול מקום שמינה השר מזכיר לפי הוראות סעיף 169.

    (ב)    לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי הוראות סעיף 167 ולא מונה מזכיר לפי הוראות סעיף 169, תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אדם ראוי מבין עובדי העיריה שימלא את תפקידי המזכיר; במילוי תפקידיו כמזכיר, יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו.
169ב. (א)    בכל עיריה תוקם ועדת מכרזים לבחירת עובדים למשרות המנויות בתוספת החמישית; החלטתה של הועדה תובא לאישור המועצה או ראש העיריה, לפי הענין.

    (ב)    ואלה חברי ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים –
(1)    ראש העיריה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש כיושב ראש ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים;
(2)    שני חברי המועצה שייבחרו על ידה, אשר לפחות אחד מהם נציג סיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, ואם כל הסיעות מיוצגות בועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בועדת ההנהלה;
(3)    המנהל הכללי של העיריה;
(4)    נציג שימנה השר, שהוא בעל תפקיד מקביל בעיריה אחרת לתפקיד הנדון במכרז.
    (ג)    על אף האמור בסעיף קטן (ב)(3), בתהליך בדיקת כשירותו והתאמתו של מועמד למשרת המנהל הכללי, יהיה היועץ המשפטי של העיריה חבר ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים במקום המנהל הכללי.
    (ד)    היועץ המשפטי של העיריה יהיה משקיף בישיבות ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים, למעט בישיבות שענינן מינוי היועץ המשפטי של העיריה.
    (ה)    נקבע בדין כי לא ימונה אדם למשרה מסוימת אלא אם כן הוא בעל כשירות והתאמה לתפקיד, תהיה ועדת המכרזים הועדה המוסמכת לבדיקה ולאישור כשירותו והתאמתו כאמור.
170.    (א)    ראש העיריה רשאי למנות לעיריה עובדים שלא הוזכרו בסעיף 167 למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר.



    (ב)    לא יתמנה אדם לעובד עיריה, לרבות למשרות המנויות בתוספת החמישית, למעט המנהל הכללי, אלא לאחר שראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך הכריז על המשרה בפומבי על פי כללים לפי סעיף קטן (ג).

    (ב1)    (1)    במהלך מינוי למשרה המנויה בתוספת החמישית או למשרת פקח תונח לפני ועדת המכרזים הדנה בענין, חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום הרשעה של המועמד בעבירה שבשל אופייה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד; במהלך מינוי למשרת יועץ משפטי תונח לפני ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים חוות דעת כאמור, על ידי היועץ המשפטי של משרד הפנים; החליטה ועדת המכרזים בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי, תחליט המועצה בענין מינוי אדם למשרה כאמור; בפסקה זו, "פקח" – לרבות נושא משרה בעיריה הממלא תפקידי פיקוח;

(2)    שר הפנים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לקבוע בעלי תפקידים נוספים שלגביהם תידרש חוות דעת היועץ המשפטי של העיריה כאמור בפסקה (1);
(3)    השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת יקבע דרכי מסירת מידע בדבר קיום הרשעה של מועמד כאמור בסעיף זה.
    (ג)    השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים בדבר דרכי מכרז ופרטיו, אם בדרך כלל ואם לסוגי משרות, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע משרות וסוגי משרות שעליהן לא תחול, בתנאים שיקבע, חובת מכרז.
    (ד)    לא תחול חובת מכרז לפי סעיף קטן (ב) על משרות שלהן מתקבל אדם באמצעות לשכת תעסוקה לפי חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959.
    (ה)    ראש העיריה בהסכמת מבקר העיריה ימנה עובדים ללשכת מבקר העיריה בהתאם לתקנים שיקבע שר הפנים בתקנות ועל־פי האמור בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד); תקנים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בידי השר בהתחשב במספר התושבים, בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.

    (ה1)    לא ימונה עובד ולא יכהן אדם כעובד ביקורת בלשכת מבקר העיריה אלא אם כן התקיימו בו הוראות סעיף 167(ג)(1) עד (4).

    (ה2)    על אף הוראות סעיף קטן (ה1), רשאי ראש העיריה, בהסכמת מבקר העיריה, לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו התנאי האמור בסעיף 167(ג)(4) אם רכש ניסיון במשך שבע שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו בחוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב-1992.

    (ו)    עובדי לשכת מבקר העיריה דינם כשאר עובדי העיריה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות ממבקר העיריה בלבד.

    (ז)    לא יופסק שירותו של עובד אצל מבקר העיריה, שלא בהסכמתו של מבקר העיריה, אלא בכפוף להוראות סעיף 171א(1).

    (ח)    בסעיף זה, "עובד ביקורת" – עובד המבצע פעולת ביקורת.

170א. (א)    ואלה תפקידי המבקר:

(1)    לבדוק אם פעולות העיריה, לרבות פעולות לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965, נעשו כדין, בידי המוסמך לעשותם, תוך שמירת טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
(2)    לבדוק את פעולות עובדי העיריה;
(3)    לבדוק אם סדרי הבוחן והוראות הנוהל הנהוגים בעיריה מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
(4)    לבקר את הנהלת חשבונות העיריה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי העיריה ושמירת רכושה והחזקתו מניחות את הדעת.
    (ב)    הבקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום העיריה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר העיריה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב או משתתפת במינוי הנהלתם; למי שעומד לבקורת לפי סעיף קטן זה ייקרא להלן "גוף עירוני מבוקר".

    (ג)    בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת –

(1)    על פי שיקול דעתו של המבקר;
(2)    על פי דרישת ראש העיריה לבקר ענין פלוני;
(3)    על פי דרישת הועדה לעניני ביקורת, ובלבד שמספר הנושאים לביקורת לא יעלה על שני נושאים לשנת עבודה.

    (ד)    המבקר יקבע על פי שיקול דעתו את הדרכים לביצוע ביקורתו.

    (ה)    מבקר העיריה יכין ויגיש לראש העיריה מדי שנה הצעת תקציב שנתי ללשכתו, לרבות הצעת תקן, במסגרת הכנת התקציב לפי הפקודה; היקף הצעת התקציב לא יפחת משיעור קבוע באחוזים מהתקציב השנתי של העיריה, כפי שיקבע השר בהתחשב במספר התושבים בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.

    (ו)    ועדת הכספים והמועצה ידונו בהצעות התקציב והתקן של לשכת מבקר העיריה, כפי שהגיש אותן מבקר העיריה, במסגרת דיוניהן בהצעת התקציב השנתי.

170ב. (א)    ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, עובדי העיריה, ראש המועצה הדתית וסגניו, חברי המועצה הדתית, עובדי המועצה הדתית, וחברים ועובדים של כל גוף עירוני מבוקר, ימציאו למבקר העיריה, על פי דרישתו, כל מסמך שברשותם אשר לדעת מבקר העיריה דרוש לצרכי הביקורת ויתנו למבקר העיריה כל מידע או הסבר שיבקש בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.

    (ב)    למבקר העיריה או עובד שהוא הסמיך לכך תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של העיריה או של המשרתים את העיריה או של גוף עירוני מבוקר.
    (ג)    לגבי מידע החסוי על-פי דין, יחולו על מבקר העיריה ועל עובדים מטעמו המגבלות הקבועות בחוק או לפיו לגבי המורשים לטפל באותו מידע.
    (ד)    עובדו של מבקר העיריה שאינו עובד העיריה, יחולו עליו, לענין עבודתו האמורה, כל איסור והגבלה החלים על עובד הציבור שהוא עובד מבקר העיריה.
    (ה)    לצורך ביצוע תפקידו יוזמן מבקר העיריה ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מועצת העיריה או כל ועדה מועדותיה או כל ועדה מועדותיו של גוף עירוני מבוקר; בישיבה שאינה סגורה רשאי הוא להיות נוכח אף על ידי עובד מעובדיו.
170ג.    (א)    המבקר יגיש לראש העיריה דוח על ממצאי הביקורת שערך; הדוח יוגש אחת לשנה, לא יאוחר מ-1 באפריל של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח; בדוח יסכם המבקר את פעולותיו, יפרט את הליקויים שמצא וימליץ על תיקון הליקויים ומניעת הישנותם בעתיד; בעת הגשת הדוח לפי סעיף קטן זה, ימציא המבקר העתק ממנו לועדה לעניני ביקורת; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות סעיפים 21א ו-21ב לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב].

    (ב)    בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המבקר להגיש לראש העיריה ולועדה לעניני ביקורת דו"ח על ממצאי ביקורת שערך בכל עת שייראה לו או כאשר ראש העיריה או הועדה לעניני ביקורת דרשו ממנו לעשות כן.
    (ג)    תוך שלושה חדשים מיום קבלת דו"ח המבקר יגיש ראש העיריה לועדה לעניני ביקורת את הערותיו על הדו"ח וימציא לכל חברי המועצה העתק מהדו"ח בצירוף הערותיו.
    (ד)    הועדה לעניני ביקורת תדון בדו"ח המבקר ובהערות ראש העיריה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה תוך חדשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש העיריה כאמור בסעיף קטן (ג); לא הגיש ראש העיריה את הערותיו על הדוח עד תום התקופה האמורה, תדון הועדה בדוח המבקר ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה עד תום חמישה חודשים ממועד המצאתו על ידי מבקר העיריה לועדה; בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של העיריה או של גוף עירוני מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו"ח.

    (ה)    (1)    תוך חדשיים מן היום שהגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ובדוח המבקר ותחליט בדבר אישור הסיכומים או ההצעות כאמור;

(2)    לא הגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה לחברי המועצה עד תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד), או לא המציא ראש העיריה לכל חברי המועצה העתק מהדוח בצירוף הערותיו, ימציא המבקר עותק הדוח לכל חברי המועצה והמועצה תדון בדוח ובהמלצותיו לא יאוחר משבעה חודשים ממועד הגשתו לראש העיריה.

    (ו)    לא יפרסם אדם דו"ח מן האמורים בסעיף זה או חלק ממנו או תכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ולא יפרסם ממצא בקורת של מבקר העיריה, ואולם מבקר העיריה או ראש העיריה רשאי, באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור.

    (ז)    היה למבקר העיריה יסוד להניח שראש העיריה או היועץ המשפטי של העיריה, הוא צד לעשיית עבירה לפי הוראות פרק ה' סימן ב' לחוק העונשין, תשל"ז-1977, יעביר המבקר את הענין במישרין לידיעת מבקר המדינה.

170ג1. דוחות המבקר, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או שהכין מבקר העיריה במילוי תפקידו, לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי.

170ג1א. (א) בסעיף זה, "הצוות" – עובדי העיריה החברים בצוות לתיקון ליקויים, שמונה לפי הוראת סעיף 21א(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] (בסעיף זה – חוק מבקר המדינה).

    (ב)    הצוות ידון בדרכים ובמועדים לתיקון ליקויים שנמצאו בדוח שהגיש מבקר העיריה ושנדון על ידי המועצה לפי סעיף 170ג(ה)(1) או (2), לפי הענין, ובדרכים למניעת הישנותם של ליקויים בעתיד.
    (ג)    הצוות יגיש את המלצותיו לראש העיריה בתוך שלושה חודשים מיום שדוח מבקר העיריה נדון על ידי המועצה, וידווח לוועדה לעניני ביקורת על יישום המלצותיו אחת לשלושה חודשים.
    (ד)    ראש העיריה רשאי לדחות את תיקונו של ליקוי מסוים, ובלבד שינמק דחיה זו לפני מבקר העיריה והוועדה לעניני ביקורת, בכתב, לא יאוחר משלושה חודשים לאחר שהוגשו לו המלצות הצוות.
    (ה)    אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 21א ו-21ב לחוק מבקר המדינה.
170ג2. (א) הגזבר יהיה אחראי על ניהול עניניה הכספיים של העיריה, ובין השאר על הכנת הצעת התקציב ותקציב המילואים של העיריה, על ניהול מערכת החשבונות של העיריה ועל הכנת הדוחות הכספיים לפי פקודה זו, וכן יפקח על שמירת מסגרת התקציב באופן שלא ייווצר גירעון שוטף, כהגדרתו בסעיף 140ג, בתקציב העיריה.

    (ב)    אין במינוי חשב מלווה לפי סעיף 142ב כדי לגרוע מאחריות המוטלת על הגזבר לפי פקודה זו.
170ג3. (א) הגזבר יוזמן לישיבות המועצה ולישיבות של כל ועדה מועדותיה, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה מועדותיה, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.

    (ב)    הגזבר יהיה נוכח בישיבות המועצה, ועדת הכספים וועדת המכרזים ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה כאמור, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.
    (ג)    הגזבר רשאי להיות מיוצג בישיבות כאמור בסעיף זה על ידי עובד העיריה הכפוף לו שהוסמך על ידו לענין זה, ואולם בישיבות ועדת המכרזים רשאי הגזבר להיות מיוצג בהתאם להוראות שיקבע השר.
    (ד)    השר רשאי לקבוע ועדות נוספות על הועדות המנויות בסעיף קטן (ב) שעל הגזבר להיות נוכח בישיבותיהן.
170ד. (בוטל).

171.    (א)    בכפוף להוראות סעיף זה, עובד העיריה שנתמנה לפי סעיף 167(א) לא יפוטר אלא אם כן, לפי המלצת ראש העיריה, הוחלט על כך בישיבת המועצה לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.


    (א1)    מנהל כללי שנתמנה לפי סעיף 167(א2), רשאי ראש העיריה לפטרו.

    (ב)    (1)    לא יפוטר היועץ המשפטי לעיריה שהוא עובדה או הגזבר, אלא לפי המלצת ראש העיריה ובאישור המועצה ברוב של שני שלישים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה;



(2)    לא יפוטר מבקר העיריה שהוא עובדה אלא באישור המועצה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.

    (ג)    לא תתקבל במועצה החלטה לפיטוריו של מבקר העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה אלא לאחר שניתנה להם זכות לשאת לפני המועצה את דברם בענין הפיטורים.


    (ג1)    (1)    החליטה המועצה לפטר גזבר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) וסבר הגזבר כי ההחלטה לפטרו התבססה על טעמים שאינם עניניים, רשאי הוא לפנות לועדה שימנה השר לענין סעיף קטן זה בבקשה לבחון את החלטת המועצה; בועדה יהיו חברים נציגי השר ונציגי שר האוצר שימנו השרים מבין עובדי משרדיהם, ושמספרם ייקבע בידי השר; נוכחה הועדה לאחר שנתנה הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו, שהחלטת המועצה אינה נובעת משיקולים עניניים, רשאית היא לבטל את החלטת המועצה;

(2)    הועדה האמורה בפסקה (1) רשאית, מיזמתה או לבקשת ראש העיריה, לבדוק האם פעל גזבר שלא בהתאם להוראות פקודה זו או להוראות כל דין; מצאה הועדה כי גזבר פעל כאמור, רשאית היא, לאחר שנתנה לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להמליץ לפני מועצת העיריה לפטר את הגזבר; ראש העיריה יכנס, בתוך 14 ימים מיום קבלת המלצת הועדה כאמור, ישיבת מועצה לענין פיטוריו של הגזבר, שבה תינתן לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו; החלטת המועצה לפיטוריו של הגזבר לפי פסקה זו תתקבל, על אף הוראות סעיף קטן (ב)(1), ברוב של חברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה; לא החליטה המועצה על פיטוריו של הגזבר, רשאי השר להורות על פיטוריו לאחר ששקל את החלטת המועצה.
    (ד)    הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ג1) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על השעיית מבקר העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה.

    (ה)    האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכותו של בית דין למשמעת לפי חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978, לפסוק בדבר פיטוריו של עובד עיריה שסעיף זה דן בו, בשל עבירת משמעת כמשמעותה בחוק האמור.
171א. עובד העיריה שאינו מהעובדים המנויים בסעיף 171 –


(1)    יפטרו ראש העיריה על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק המשמעת;
(2)    רשאית לפטרו ועדת פיטורים שחבריה הם: גזבר העיריה, המנהל הכללי של העיריה ובאין מנהל כללי – מנהל כוח האדם בעיריה, וכן היועץ המשפטי של העיריה – אם הפיטורים היו שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה בחוק המשמעת.

172.    המועצה תדרוש מכל פקיד, שנתמנה על ידיה למשרה שכרוכה בה אחריות כספית, ליתן ערובה מתאימה בעיניה למילוי תפקידו כראוי, וראש העיריה ייווכח מזמן לזמן בדבר קיום הערובה ודיוּתה.
173.    ראש העיריה רשאי להעביד עובדים ופועלים בשירות העיריה לפי שכר יומי הנוהג לגביהם, ככל הדרוש לביצוע עבודות שיש עליהן הרשאה בתקציב השוטף שאושר בהתאם להוראות הפקודה.
173א. השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי עיריה ולנושאי משרה בה, וכן לעובדים בתאגיד עירוני כהגדרתו בסעיף 249א ובחברה עירונית מיוחדת כהגדרתה בסעיף 249ב, ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות ותפקידים; לענין זה, "עובד" – לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד.

173ב. (א)    בקרב עובדי עירייה, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה או שהוא בן העדה הדרוזית (בסעיף זה – ייצוג הולם); הוראות סעיף זה יחולו לגבי בני העדה הדרוזית בעירייה שבתחומה למעלה מעשירית מהתושבים אך לא יותר ממחציתם הם בני העדה הדרוזית.

    (ב)    נדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות סעיף קטן (א), תינתן העדפה כאמור אם המועמד הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים.
    (ג)    עירייה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, לגבי כלל המשרות או לגבי סוגים של משרות.
    (ד)    הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה בעיריה והקידום בעבודה לפי פקודה זו.
    (ה)    העירייה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדיה.
    (ו)    שר הפנים יגיש אחת לשנה, לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, ולוועדה הנוגעת בדבר, דין וחשבון בהתאם לנתונים שנתקבלו באותה שנה לפי סעיף קטן (ה) באשר לייצוג הולם בקרב עובדי העיריות כמפורט להלן:

(1)    לוועדה העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת – באשר לייצוג הולם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב עובדי העיריות;

(2)    לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת – באשר לייצוג הולם של בני העדה הדרוזית בקרב עובדי העיריות.

סימן ב': סייגים לשירות בעיריה
174.    (א)    פקיד או עובד של עיריה לא יהיה נוגע או מעונין, במישרין או בעקיפין, על ידי עצמו או על ידי בן-זוגו או שותפו או סוכנו, בשום חוזה שנעשה עם העיריה ובשום עבודה המבוצעת למענה.
    (ב)    פקיד או עובד הנוגע בדבר כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פסול לקיים בידו כל משרה או עבודה בעיריה, ואם הורשע, דינו – קנס 150 לירות.
174א. (א)    אדם שהוא קרוב משפחה של ראש העיריה או של אחד מסגניו לא יתקבל לעבודה בעיריה ולא יתמנה למשרה בה.

    (ב)    אדם, שקרוב משפחתו ממונה על יחידה מיחידות העיריה, לא יתקבל לעבודה באותה יחידה ולא יתמנה למשרה בה.
    (ג)    אדם, שקרוב משפחתו עובד ביחידה מיחידות העיריה, לא יתמנה לתפקיד הממונה על אותה יחידה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות.
    (ד)    הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על קבלה לעבודה או על מינוי של עובד ארעי, של עובד המועסק בעיריה על פי חוזה מיוחד ושל אדם המועסק על ידי קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996.
    (ה)    על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאים שר הפנים וועדת השירות להתיר העסקת אדם כעובד העיריה בנסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב.
    (ו)    השר יקבע את דרכי מינוים של חברי ועדת השירות וסדרי עבודתה.
    (ז)    בסעיף זה –
    "ועדת שירות" – ועדה של תשעה חברים, שבין חבריה גם נציגי עיריות, נציגי עיריות שמינה השר לענין סעיף זה;
    "קרוב משפחה" – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ.
175.    על אף האמור בסעיף 174 לא ייפסל אדם ולא יהיה צפוי לקנס משום כך בלבד שהוא אחד מאלה:
(1)    בעל מניות בחברה, או חבר באגודה שיתופית, שהיא צד לחוזה עם העיריה או מבצעת עבודות למענה, ואיננו מנהל, מנהל עסקים, פקיד או סוכן של אותה חברה או אגודה שיתופית;
(2)    מתקשר בחוזה של חכירה או שכירות עם העיריה לגבי בנין או חלק מבנין או לגבי מבנה אחר, שהם בבעלות העיריה, לשם החזקה בהם בעצמו או על ידי בן-זוגו או בן משפחה אחר התלוי בו.
176.    בסעיפים 177-181 –
    "עבודת-חוץ" – כל עסק או עבודה מחוץ לשירות העיריה, למעט –
(1)    עבודה ציבורית – שלא על מנת לקבל פרס;
(2)    עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה;
(3)    השקעת הון וקבלת רווחים ממנה שאין אתן עבודה או עיסוק;
"עובד עיריה" – עובד עיריה המשמש בקביעות במשרה מלאה.
177.    עובד עיריה לא יעסוק ולא ישתתף, במישרין או בעקיפין, בעבודת-חוץ.
178.    רשאי עובד עיריה, באישור ראש העיריה, לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות העיריה גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה.
179.    רשאי ראש עיריה, באישור המועצה, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת-חוץ שלא על מנת לקבל פרס.
180.    (א)    רשאית מועצה, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת-חוץ גם על מנת לקבל פרס, אלא שבנוגע לפקידי העיריה שנתמנו לפי הסעיפים 167 ו-169 תהא החלטתה טעונה אישורו של השר.
    (ב)    אין מועצה רשאית להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת-חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם –
(1)    היא לטובת הכלל;
(2)    אינה עשויה לפגום לרעה בתפקידו של עובד העיריה;
(3)    אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם העיריה;
(4)    העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה.
181.    עובד עיריה, העובד בעבודת-חוץ על מנת לקבל פרס בניגוד להוראות סעיפים 177-180, דינו - קנס פי שלושה משווי הפרס שניתן בעד אותה עבודה.
182.    הוראות סעיפים 176-181 אינן גורעות מהוראות סעיפים 174 ו-175.
סימן ג': תנאי השירות וגימלאות
183.    בסימן זה –
    "פקיד שאיננו בר-קיצבה" - אדם בשירות עיריה הנושא בה משרה שאין עמה זכות לקיצבה, למעט פועל או עובד שכיר יום;
    "קופת תגמולים" - קופה שהוקפה על ידי מועצה לטובת פקידים שאינם בני-קצבה, בהתאם לתקנות לפי פסקה (5) לסעיף 184;
    "מפקיד" - אדם המפקיד סכומים בקופת תגמולים;
    "פקדון חובה" - סכום שמפקיד נדרש להפקיד בקופת תגמולים בהתאם לתקנות המקימות את הקופה.
184.    המועצה רשאית, באישור השר, להתקין, בכפוף להוראות הפקודה, תקנות בעניינים אלה:
(1)    תנאי השירות של פקידיה;
(2)    (בוטלה);

(3)    מתן חופשה לפקידיה;
(4)    מתן קיצבאות או מענקים המשתלמים מקופת העיריה לפקידיה או לעובדיה או לתלויים בהם או לנציגיהם האישיים החוקיים של פקידיה או עובדיה;
(5)    הקמת קופת תגמולים בשביל פקידים שאינם בני-קצבה.
185.    כספי קיצבה או מענק שיינתנו בהתאם לתקנות לפי פסקה (4) לסעיף 184 ופקדון חובה שבקופת תגמולים מכוח הוראות תקנות לפי פסקה (5) לסעיף 184, או כל סכום שישולם מקופת העיריה לקופת התגמולים לזכותו של המפקיד, או ריבית שעל הפקדון או על הסכום כאמור - לא יהיו ניתנים להמחאה, להעברה, לעיקול, לתפיסה, או לפרעון, זולת סילוק חוב המגיע לעיריה הנותנת את הקיצבה או המענק או המקימה את קופת התגמולים, או סילוק תביעה שלה.
186.    תקנות שהותקנו לפי סעיף 184 אין חובה לפרסמן ברשומות, אבל יש להודיע ברשומות על התקנתן, ועותקים שלהן יהיו מצויים במשרדי העיריה, וכל פקיד או עובד או משלם ארנונה יהיה רשאי, בשעות שהמשרדים פתוחים לקהל, לעיין בהם חינם.
פרק עשירי: נכסי העיריה ועסקיה
סימן א': נכסי העיריה
187.    כל מקרקעין שהם קנינה של עיריה יירשמו בספרי האחוזה על שם העיריה.
188.    (א)    עיריה לא תהיה רשאית למכור מקרקעין, להחליפם או למשכנם אלא על פי החלטת המועצה ברוב חבריה ובאישור השר או מי שהוא הסמיך לכך.



    (ב)    עיריה רשאית להשכיר מקרקעין או להרשות שימוש במקרקעין שאין בו משום שכירות, אולם השכרת מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים והשכרת נכס שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל על שכירותו, טעונות החלטה ואישור כאמור בסעיף קטן (א).

    (ב1)    על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), עשייה במקרקעין כאמור בסעיפים קטנים אלה בעירייה איתנה אינה טעונה אישור השר; הודעה על אישור מועצת העירייה לעשייה במקרקעין בעירייה איתנה תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור.

    (ג)    התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של העיריה תשמש אך ורק לקניית מקרקעין; ואולם רשאי שר הפנים אם ראה שטובת הציבור דורשת זאת, להתיר עשיית שימוש אחר בתמורה.

    (ד)    אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 197.

189.    כל הכספים המתקבלים על ידי העיריה או בשבילה מכוח הוראותיהם של הפקודה או של כל דין אחר, או בכל דרך שהיא, יהיו קופה שתיקרא קופת העיריה.
190.    כל ההוצאות שהעיריה מתחייבת בהן כדין לפי הוראות הפקודה או כל דין אחר, וכן כל סכום אחר המגיע ממנה כדין, ייזקפו לחובת קופת העיריה וישולמו מתוכה, ובלבד שלא ישולם מקופת העיריה שום תשלום אלא אם הורשה על ידי התקציב השוטף או הורשה במיוחד על ידי המועצה באישורו של הממונה.
191.    (א)    כל פקודת תשלום או שובר תשלום או שיק לחובת קופת העיריה ייחתמו על ידי ראש העיריה, או פקיד אחר שהורשה לכך על ידי המועצה, וייחתמו חתימה שכנגד על ידי הגזבר, ואם נחתמו כך רשאי הבנק לפרוע על פיהם.

    (ב)    הגזבר רשאי, באישור המועצה, להסמיך עובד מעובדי העיריה הכפוף לו, לחתום בשמו על פקודת תשלום, שובר תשלום או שיק כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שסכומם אינו עולה על הסכום שקבע השר בתקנות; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.

192.    הגזבר יהיה אחראי לבטחונה של קופת העיריה.


193.    כל הכספים השייכים לקופת העיריה, או המתקבלים בשבילה ועל חשבונה ישולמו מיד לחשבון העיריה בבנק שהמועצה תקבע באישורו של הממונה, אלא שיכולה היא להרשות לגזבר לעכב תחת ידו סכום כדי הוצאותיה היומיות של העיריה; באין בנק בתחום העיריה תובטח שמירת הכספים לפי כללים שתקבע לענין זה המועצה באישורו של הממונה.
194.    כספים שבקופת העיריה מותר להשקיעם בדרך שתחליט עליה המועצה באישורו של השר.
סימן ב': חוזים ומכרזים
195.    (א)    ראש העיריה רשאי, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם העיריה, והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה מתאימה בתקציב המאושר.

    (ב)    האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות סעיפים 188, 190, 196, 197, 201 ו-203.
196.    (א)    חוזה של עיריה למתן זכיון או מונופולין, או חוזה שאין להוצאות הכרוכות בו הקצבה מתאימה בתקציב המאושר, טעון אישור המועצה וכן אישור השר בכתב.
    (ב)    על אף האמור בסעיף קטן (א), חוזה של עירייה איתנה למתן זיכיון או מונופולין אינו טעון אישור השר; הודעה על אישור מועצת העירייה לחוזה כאמור בעירייה איתנה תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור.

197.    לא תתקשר עיריה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז פומבי.
198.    השר יקבע בתקנות את צורת המכרז ואת דרכי הזמנתן וקבלתן של הצעות המחירים, ורשאי הוא לקבוע בהן סוגים של חוזים כאמור, שבהם רשאית העיריה להתקשר ללא מכרז פומבי או ללא מכרז בכלל.
199.    בכפוף להוראות הפקודה או התקנות על פיה רשאית עיריה להיות צד לשיק הנושא עליו את יום הוצאתו למעשה ולהתחייב בשטר חוב.
200.    האמור בסעיף 199 לא יתפרש כפוטר מאחריות אישית את החותם בשם עיריה על שטר שאין העיריה מוסמכת להתחייב בו או שאין הוא מוסמך לחייב בו את העיריה.
201.    (א)    בכפוף להוראות סעיף 202 רשאית עיריה – מכוח צו של השר, אך לא באופן אחר, ובהתאם לתנאים שנקבעו בצו – ללוות כספים מכל אדם לכל מטרה שתאושר על ידי השר, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

    (ב)    על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית עיריה שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) בסעיף 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בסעיף קטן זה – חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב, שלא מכוח צו של השר שניתן לפי סעיף קטן (א), ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

202.    עיריה רשאית ללוות סכומי כסף כהלוואת שעה מאת הבנק שבו מוחזק חשבון העיריה, ובלבד שסכום ההלוואה לא יעלה בשום זמן על חמישה אחוזים מההכנסה המשוערת של העיריה לתקופה אשר לה נערך התקציב השוטף, וסך כל ההלוואות ייפרע מתוך ההכנסה של אותה תקופה כאמור ובתוך אותה תקופה.

202א. (א)    עיריה רשאית לערוב לחיובו של אחר למטרה מהמטרות שהעיריה מוסמכת להן, ובלבד שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 3% מתקציבה באותה שנת כספים.

    (ב)    עיריה רשאית, באישור השר, לערוב כאמור בשיעור העולה על 3% מתקציבה באותה שנת כספים, ובלבד שסך כל הערבויות, לרבות ערבויות לפי סעיף קטן (א), לא יעלה בכל עת על 10% מתקציבה האמור.
    (ג)    ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה.
203.    (א)    חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר – עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה.

    (א1)    הגזבר לא יחתום על התחייבות כספית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה התחייבות כאמור בשל מינוי אדם לעובד העיריה, אלא אם כן נוכח כי התקיימו כל אלה:

(1)    התקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין לענין מתן ההתחייבות;
(2)    ההתחייבות מתוקצבת בתקציב העיריה לאותה שנת כספים;
(3)    אין בהתחייבות כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו בסעיף 140ג, בתקציב העיריה.
    (ב)    לגבי התחייבות כספית שהיא בתחומי סכום שנקבע בתקנות, רשאי הגזבר להסמיך עובד העיריה הכפוף לו להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף זה; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.

203א. פרטי חוזים שנחתמו שלא על פי החלטות המועצה ופרטי הלוואות שלוותה העיריה לפי סעיפים 201 ו-202 וערבויות שנתנה לפי סעיף 202(א) יירשמו בפנקס שתנהל העיריה לענין זה וראש העיריה יביאם לידיעת ועדת הכספים.

פרק אחד עשר: תקציב העיריה וחשבונותיה
סימן א': תקציב העיריה
204.    לכל עיריה יהיה תקציב שנתי.


205.    שנת הכספים לכל העיריות תתחיל באחד בינואר של כל שנה.


206.    (א)    הגזבר יכין הצעת תקציב לעיריה, על פי הנחיות ראש העיריה, וראש העיריה יגישנה לאישור המועצה לא יאוחר מחדשיים לפני תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה; ראש העיריה יביא את הצעת התקציב לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה; לא תאושר הצעת התקציב בעירייה איתנה, אלא אם כן צורפה להצעה חוות דעתו של הגזבר שלפיה התקציב המוצע מאוזן וכן כי הוא בר-ביצוע בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.

    (ב)    המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה ותאשר אותה, בשינויים או בלא שינויים, עד יום תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה; הוצעה במועצה של עירייה איתנה הצעה לאישור הצעת התקציב בשינויים, לא תאושר ההצעה אלא אם כן ניתנה חוות דעתו של הגזבר, לפני הדיון או במהלכו, שלפיה התקציב, לאחר השינויים, יהיה מאוזן ובר-ביצוע כאמור בסעיף קטן (א).

    (ב1)    (1)    לא אישרה המועצה את תקציב העיריה בתוך שלושה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, ואם לא חלפו שישה חודשים מיום עריכת הבחירות לראש העיריה – בתוך שישה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, תסתיים כהונת המועצה או כהונת המועצה וראש העיריה, כפי שיורה שר הפנים, והשר ימנה, בתוך 14 ימים מתום התקופה כאמור, ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה או תפקידי המועצה; הוראות סעיפים 145 ו-146, יחולו על הועדה ועל יושב הראש שלה, אם מונה, בשינויים המחויבים;

(2)    השר רשאי, במהלך שלושת החודשים או ששת החודשים האמורים בפסקה (1), לפי הענין, להאריך את התקופה לאישור התקציב על ידי המועצה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים; לא יאריך השר את התקופה אלא אם כן שוכנע כי קיים סיכוי של ממש שהמועצה תאשר את התקציב בתוך התקופה שיאריך, וכי המשך פעילות העיריה בלא תקציב שנתי מאושר בתקופה שיאריך לא יביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו בסעיף 140ג, בתקציב העיריה, בשיעור של עשרה אחוזים או יותר בחישוב שנתי, או לניהול כספי העיריה באופן בלתי תקין.

    (ג)    תקציב העיריה טעון אישורו של השר; לא אישר השר את תקציב העיריה, יורה לראש העיריה להגיש לו הצעת תקציב מתוקנת בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על 30 ימים; על הכנת הצעת התקציב המתוקנת ואישורה יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים; לא הוגש התקציב המתוקן לאישור השר בהתאם להוראותיו ובמועד שקבע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב1); על אף האמור, תקציב עירייה איתנה אינו טעון אישור השר.

    (ד)    הגשת הצעת תקציב למועצה באיחור ואישור שניתן להצעת תקציב באיחור, אין בהם כדי לגרוע מתקפו של התקציב שאושר.
    (ה)    החלה שנת הכספים והמועצה או השר, ולעניין עירייה איתנה – המועצה, לא אישרו את הצעת התקציב, תהא העיריה רשאית להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושרה ההצעה כאמור, ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב1) ו-(ג), סכום השווה לחלק השנים-עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישר השר, ולעניין עירייה איתנה – שאישרה המועצה, בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם; לא תאושר תוספת סכום כאמור בעירייה איתנה, אלא אם כן ניתנה חוות דעת של גזבר העירייה שלפיה לא יהיה בתוספת הסכום האמור כדי להביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו בסעיף 140ג, בתקציב העירייה בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.

207.    השר רשאי, לאחר שנתן דעתו על השקפת המועצה, לשנות או לדחות פריט בתקציב, או להוסיף פריט אם הוספתו היא, לדעתו, חיונית לטובת הציבור מחמת נסיבות חורגות מהרגיל הקשורות בעיריה.
208.    (א)    התקציב יוכן בהתאם להוראות התוספת הרביעית, אלא שהשר רשאי לשנות הוראות אלה או להוסיף עליהן, בין דרך כלל ובין להכנת התקציב של עיריה פלונית.
    (ב)    התקציב יכלול נספח תקן כוח אדם לעירייה בהתאם להוראות שיקבע השר.

208א. (א)    תקציב עירייה איתנה יכלול סעיף רזרבה כללית, שישמש לכיסוי הוצאות נדרשות ובלתי צפויות במהלך שנת הכספים; שיעור הרזרבה הכללית לא יפחת מאחוז אחד מסך הסכום הנקוב כהוצאה בתקציב השנתי של העירייה.
    (ב)    בלי לגרוע מהוראות סעיפים 210 ו-211, לא תאושר העברה מסעיף הרזרבה הכללית בתקציב עירייה איתנה לסעיף הוצאה אחר, אלא אם כן אישרה המועצה שההוצאה שבשלה מתבקשת ההעברה נדרשת ובלתי צפויה מראש.
    (ג)    על אף הוראות סעיף קטן (ב), ניתן להעביר בסוף כל רבעון סכום שאינו עולה על רבע מסכום הרזרבה שנקבע בסעיף קטן (א), ובלבד שלאחר ההעברה לא יפחת הסכום בסעיף הרזרבה הכללית מהסכום שנקבע כאמור בסעיף קטן (א) כשהוא מוכפל במספר הרבעונים שנותרו עד לתום שנת הכספים ומחולק בארבע.

209.    תמצית התקציב המאושר תפורסם ברשומות.
210.    (א)    ראש העיריה רשאי להורות לגזבר להכין לעיריה, בשעת הצורך, הצעת תקציב מילואים; הוכנה הצעת תקציב כאמור יגישנה ראש העיריה לאישור המועצה; ראש העיריה יביא את הצעת תקציב המילואים לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה; לא תאושר הצעת התקציב כאמור בעירייה איתנה, אלא אם כן צורפה להצעה חוות דעתו של הגזבר שלפיה התקציב המוצע מאוזן וכן כי הוא בר-ביצוע בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.

    (א1)    (1)    ראה ראש העיריה, בהסתמך על דין וחשבון שהגיש לו הגזבר לפי הוראות סעיף 213(ב), כי המשך פעילות העיריה בהתאם לתקציב המאושר יש בו כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו בסעיף 140ג בתקציב העיריה, יורה לגזבר, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הדין וחשבון, להכין הצעת תקציב מילואים באופן שיבטיח מניעת היווצרותו של גירעון שוטף כאמור; הגזבר יכין את הצעת תקציב המילואים בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה;

(2)    הוראות סעיף זה יחולו על הכנת תקציב המילואים לפי סעיף קטן זה ועל אישורו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: המועצה תאשר את ההצעה כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לאישורה; לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים בתוך התקופה האמורה יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
    (ב)    המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה, והיא רשאית לאשר אותה בשינויים או בלא שינויים; הוצעה במועצה של עירייה איתנה הצעה לאישור הצעת תקציב כאמור בשינויים, לא תאושר ההצעה אלא אם כן ניתנה חוות דעתו של הגזבר, לפני הדיון או במהלכו, שלפיה התקציב, לאחר השינויים, יהיה מאוזן ובר-ביצוע כאמור בסעיף קטן (א).

    (ג)    תקציב מילואים טעון אישורו של השר, ואולם תקציב מילואים בעירייה איתנה אינו טעון אישור השר.

    (ד)    לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים תוך חדשיים מיום שהוגשה לה, לא תהא עוד ההצעה טעונה אישור המועצה וראש העיריה יגיש את ההצעה לאישור השר בצירוף פרוטוקול ישיבות המועצה שבהן דנה המועצה בהצעה, אם דנה.
    (ה)    הוראות סעיף 207 יחולו על תקציב המילואים.
211.    (א)    ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר להעביר בכל שנה שהיא – כספים מסעיף הוצאה אחד שבתקציב למשנהו, ובלבד שההוצאה שהורשתה על ידי העברה כאמור איננה בניגוד לפקודה או לכל דין אחר, ואין עוברים על סך כל ההוצאות שבתקציב ובתקציב המילואים שאושרו.
    (ב)    על אף האמור בסעיף קטן (א), העברת כספים כאמור באותו סעיף קטן בעירייה איתנה אינה טעונה אישור השר, ובלבד שניתנה חוות דעת של גזבר העירייה שלפיה לא יהיה בהעברה כדי ליצור גירעון בסעיף ההוצאה שממנו יועברו הכספים.

212.    השר רשאי, בצו –

(1)    לקבוע לכל העיריות בדרך כלל סוגים של העברות כספים מסעיף הוצאה בתקציב למשנהו שבאותו פרק, ללא אישור השר;

(2)    להגביל לעיריה פלונית, בשים לב לגודל התקציב בלבד, את גובה הסכום שהמועצה רשאית להעביר ללא אישור השר מסעיף הוצאה שבאחד מפרקי התקציב לסעיף הוצאה אחר שבאותו פרק.

סימן ב': חשבונות ובקורת
213.    (א)    כל עיריה תדאג שהגזבר ינהל חשבון נכון של כל הכספים שנתקבלו וששולמו על ידי העיריה או מטעמה.

    (ב)    הגזבר יגיש, בתוך 60 ימים לאחר תום כל רבעון, דין וחשבון כספי לגבי אותו רבעון, לראש העיריה, למועצת העיריה, לועדת הכספים ולועדת הביקורת של העיריה, למינהל לפיתוח ותקצוב במשרד הפנים, לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים ולממונה; בדין וחשבון יתייחס הגזבר, בין השאר, לביצוע התקציב ביחס לאותו רבעון ולאמדן ביצוע התקציב ביחס לתקציב השנתי כולו.

213א. (א)    בסעיף זה, "תקציב בלתי רגיל" – תקציב של עיריה המיועד לפעולה חד-פעמית או לתחום פעילות מסוים, הכולל אומדן תקבולים ותשלומים לאותה פעולה או לאותו תחום פעילות, וכספים שיועדו על פי דין למטרות שאינן תקציב רגיל.

    (ב)    כספים של תקציב בלתי רגיל ינוהלו בנאמנות בידי ראש העיריה והגזבר, בנפרד מכספי חשבון התקציב שאינו בלתי רגיל; לא ייעשה כל שימוש בכספים של תקציב בלתי רגיל שלא למטרה שלשמה נועד, ובכלל זה לא ייעשו כל פעולות קיזוז בין כספים של תקציב בלתי רגיל לכספים של תקציב שאינו בלתי רגיל, זולת בתום כל פעולה שלה יועד התקציב הבלתי רגיל; כספים של התקציב הבלתי רגיל אינם ניתנים לשעבוד שלא לטובת הפעולה שלה מיועד התקציב הבלתי רגיל.
    (ג)    שימוש בכספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) – בטל.
214.    מועצה תמנה רואה חשבון; מינויו של רואה החשבון והפסקת העסקתו טעונים אישור השר וייעשו על פי הוראות סימן זה.

215.    ראש העיריה ידאג שתוכן רשימה המראה את סכום ההכנסה וההוצאה לרבע-השנה שעבר בכל סעיף של התקציב ובציון היתרה שלא הוצאה בכל סעיף, והוא יגישנה לממונה תוך השבוע הראשון של כל רבע שנה.
216.    (א)    עיריה תערוך דוחות כספיים שנתיים וחצי שנתיים (להלן – דוחות כספיים); ראש העיריה והגזבר יחתמו על הדוחות הכספיים; רואה החשבון יבקר את הדוחות הכספיים השנתיים ויסקור את הדוחות הכספיים החצי שנתיים (להלן – דוחות מבוקרים), והם יידונו בועדת הכספים ובמועצה ויוגשו לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים (להלן – הממונה על החשבונות).


    (ב)    תמצית הדו"חות הכספיים השנתיים הכוללת פרטים כפי שיקבעו שר הפנים ושר האוצר (בסעיף זה – תמצית הדוחות הכספיים), תפורסם בעיריה שבה קיים עיתון מקומי – בעיתון מקומי, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דו"ח המתייחס לשנה הקודמת, וכן תפורסם בכל עיריה בדרך ובמועד שיקבע שר הפנים, דרך כלל או לסוגי עיריות; בסעיף זה, "עיתון מקומי" – שבועון היוצא לאור בעיריה או באזור שבו נמצאת העיריה, המיועד לרוב תושבי העיריה.

    (ג)    לא פרסמה העיריה בעיתון מקומי את תמצית הדו"חות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ב) עד יום 1 באוגוסט, יפרסם הממונה על החשבונות את תמצית הדו"חות, על חשבון העיריה.

    (ד)    בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), העיריה תשלח או תפרסם את תמצית הדוחות הכספיים, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דוח המתייחס לשנה הקודמת באחד מאלה:

(1)    בדואר לכל מחזיק כהגדרתו בסעיף 269;
(2)    בעיתון יומי אשר רווח במדינה ושהוא מיועד לאופי מרבית האוכלוסיה באותה עיר.
    (ה)    לא שלחה העיריה או לא פרסמה את תמצית הדוחות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי הממונה על החשבונות לשלוח או לפרסם את תמצית הדוחות, על חשבון העיריה.

217.    השר ושר האוצר יקבעו את מתכונת הדוחות הכספיים, היקפם, הפרטים הכלולים בהם ומועדי הגשתם לממונה על החשבונות, וכן את המועד להגשת הדוחות המבוקרים.

218.    (א)    רואה החשבון לא יהיה עובד העיריה; תנאי העסקתו ייקבעו בידי המועצה, בהתאם לסימן זה.

    (ב)    רואה החשבון יהיה בלתי תלוי בעיריה, בין במישרין ובין בעקיפין, וישמור על אי תלות בעבודתו המקצועית.
    (ג)    תשלום שכר טרחתו של רואה החשבון לא יותנה בתנאי כלשהו הקשור לאחריותו המקצועית, ולא ייקבע כל הסדר לשיפוי רואה החשבון בידי העיריה או מי מטעמה בשל חיוב שמקורו בהפרת אחריותו המקצועית של רואה החשבון או באי קיום חובה המוטלת עליו לפי כל דין.
219.    (א)    לצורך מילוי תפקידיו רשאי רואה החשבון, בכל עת, לעיין במסמכי העיריה ולדרוש מאת ראש העיריה, מחבר המועצה, מעובד העיריה או מכל בעל תפקיד בה, כל מידע והסבר הדרושים לו וכן רשאי הוא לדרוש כל מסמך של העיריה מאת המחזיק בו.

    (ב)    רואה החשבון יוזמן להשתתף בכל ישיבה של המועצה ושל ועדת הביקורת, אשר בה יידונו חשבונות שביקר או שמסר עליהם דין וחשבון, ויהיה רשאי למסור כל הודעה או הסבר שנראה לו בנוגע לאותם חשבונות.
    (ג)    היה סבור רואה החשבון, אגב עריכת הביקורת, כי יש בפעולות העיריה משום סטיה מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ידווח על כך לממונה על החשבונות; התפטרות או פרישה של רואה החשבון מתפקידו או הפסקת העסקתו אין בהם כדי לפטור אותו מקיום חובתו לפי סעיף קטן זה.
    (ד)    מי שנדרש כאמור בסעיף זה, חייב למלא אחר הדרישה.
219א. השר ושר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבעו כללים בדבר מינוי רואה חשבון לפי סימן זה, תנאי כשירותו, אי-תלות, העדר ניגודי ענינים, שכרו ודרכי פעולתו, וכן נוהל להפסקת העסקתו של רואה החשבון והגבלות על פיטוריו בידי המועצה.

219ב. (א)    ראה השר כי עיריה אינה ממנה רואה חשבון או אינה מגישה דוחות כספיים במועדים או במתכונת הקבועים לפי סימן זה, רשאי הוא לעשות אחד או יותר מאלה:

(1)    למנות רואה חשבון לעיריה ולקבוע הוראות לפעולתו, לרבות השכר שתשלם לו העיריה;
(2)    לקבוע כי לא יועבר לעיריה תשלום חובה כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה-1995, וכי סעיף 2 לחוק האמור לא יחול, לתקופה כפי שיקבע;
(3)    לשלם, על חשבון העיריה, את שכרו של רואה החשבון.
    (ב)    השר רשאי למנות לעיריה גם רואה חשבון מטעמו שיבקר את הדוחות הכספיים, כולם או חלקם, כפי שיקבע, והוראות סעיף 219(א) ו-(ד) יחולו.
220.    הממונה על החשבונות רשאי לדרוש מרואה החשבון כל מידע, מסמך והסבר על פעולתו ועל פעולות העיריה שבידיעת רואה החשבון, וכן רשאי הוא לדרוש השלמות ותיקון ליקויים בדוחות הכספיים.

221.    על פי עצתו של רואה החשבון בפעולתו לפי סימן זה, יפסול הממונה כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהרשה את התשלום הבלתי חוקי, וכן יחייב הממונה כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא, ובכל מקרה כזה יאשר בכתב את הסכום המגיע מאותו אדם; הממונה יפרש בכתב את טעמי החלטתו בדבר הפסילה או החיוב וכן בדבר כל סכום שהכשיר, אם נתבקש לכך על ידי מי שנפגע בהחלטתו זו.

222.    השר רשאי, לפי שיקול דעתו, אם נתבקש לכך על ידי האדם שחוייב, ועל אף היות הפסילה או החיוב נכונים וחוקיים, לבטל או להקטין את הפסילה ואת החיוב, אם ראה שלפי כל נסיבות המקרה ראוי לעשות כן, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך 14 יום מהיום שהודיעו למבקש על החיוב או תוך תקופה נוספת שהתיר לו השר.
223.    אם אין לראות מתוך החלטות המועצה מי הוא חבר המועצה שהסכים להוצאה מסויימת, יראו כל חבר שנכח בישיבה שבה הורשתה ההוצאה כאילו הוא הסכים לכך, כל עוד לא הוכיח את ההיפך.
224.    לא בוטל החיוב על פי בקשה כאמור בסעיף 222, וסכום החיוב, או הסכום כפי שהוקטן על ידי השר על פי הבקשה, לא נפרע לעיריה להנחת דעתו של רואה החשבון תוך חודש לאחר שהודיעו לעיריה על החיוב, ואם הוגשה בקשה – תוך חודש לאחר שהודיעו למבקש את החלטת השר, תתבע העיריה בדין את הסכום כאמור.
225.    (א)    נראה לבית המשפט שהוצאת הסכום שחייבו בו את הסכום שהוקטן כאמור, נעשתה בלי הרשאה או בעבירה על הוראת הפקודה, זכאית העיריה לפסק דין על אותו סכום נגד האדם שהסכים או נראה כמי שהסכים להוצאה האמורה.
    (ב)    הסכום שנגבה בדרך זו על ידי העיריה ישולם מיד לקופת העיריה.
226.    סירבה העיריה לתבוע פרעון הסכום שחייבו בו כאמור בסעיף 224 או שהתרשלה בהגשת התביעה, רשאי הממונה למנות אדם מתאים לתבוע בשם העיריה ומטעמה פרעון הסכום, והוצאות ההליכים ישולמו מתוך קופת העיריה.
227.    השר רשאי להפסיק העסקתו של רואה חשבון אם מצא שרואה החשבון אינו ממלא את תפקידיו כראוי, או אם מצא שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי סימן זה.

228.    השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנדרש לצורך ביצועו של סימן זה.


סימן ג': דו"ח שנתי וסטטיסטיקה
229.    בסמוך ככל האפשר לאחר האחד בינואר של כל שנה יכין ראש העיריה דו"ח מפורט על ניהול העיריה במשך שנים עשר החדשים שקדמו.

230.    הדו"ח יוגש למועצה לא יאוחר משלושים ואחד במרס של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח ויישלח לממונה יחד עם התיקונים וההחלטות של המועצה הנוגעות לו.

231.    העתקים של הדו"ח יוחזקו לעיון הציבור במשרדי העיריה וראש העיריה רשאי לפרסם את תמצית הדוח, שלא תעלה על 3,000 מילים, בעתון או באופן אחר.

232.    הממונה רשאי בכל עת לדרוש סטטיסטיקה או כל ידיעה אחרת בקשר לפעולותיה, הכנסותיה או הוצאותיה של עיריה, ככל שיראה לנכון, וראש העיריה ימלא אחרי דרישה זו תוך זמן סביר.
סימן ד': עירייה איתנה

232א. (א)    בסימן זה –
    "אשראי" ו"הכנסות עצמיות" – כהגדרתם בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב;
    "גירעון מצטבר", "גירעון שוטף", "הדוח המבוקר", "שיעור גבייה", "שיעור גירעון מצטבר", ו"שיעור גירעון שוטף" – כהגדרתם בסעיף 140ג;
    "הלוואת שעה" – כמשמעותה בסעיף 202.
    (ב)    השר יכריז על עירייה כעירייה איתנה אם התקיימו בה התנאים המפורטים בפסקה (1) או (2), וכן כל התנאים המפורטים בפסקאות (3) עד (6) שלהלן:
(1)    (א)    שיעור הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינו עולה על 12.5%;
(ב)    יתרת האשראי שקיבלה העירייה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון של העירייה, אינה עולה על 50% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
(2)    (א)    שיעור הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינו עולה על 16%;
(ב)    יתרת האשראי שקיבלה העירייה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון של העירייה בצירוף הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר, אינה עולה על 60% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
(3)    היחס בין ההכנסות העצמיות של העירייה לכלל הכנסותיה המפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה, עולה על 62.5%;
(4)    יתרת האשראי שקיבלה העירייה, שמועד פירעונו חל בתקופה שאינה עולה על שנה, למעט הלוואת שעה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינה עולה על 10% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לגיסוי הגירעון המצטבר של העירייה המפורטות באותו דוח והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
(5)    העירייה אינה זכאית למענק כללי לאיזון ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף בכל אחת משנות הכספים האמורות על פי הדוחות המבוקרים לשנים אלה;
(6)    שיעור גביית הארנונה של העירייה בכל אחת משלוש השנים שקדמו לשנת הכספים ביחס לחיוב השוטף מארנונה באותם שנים, הוא 80% לפחות, על פי הדוחות המבוקרים לשנים אלה.
    (ג)    על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יכריז השר על עירייה כעירייה איתנה אלא לאחר שהונחה לפניו חוות דעת של המנהל הכללי של משרד הפנים או מי מטעמו, כי מתקיימים לגבי העירייה התנאים המנויים באותו סעיף קטן, וכי לא מתקיימים לגביה תנאים אלה:
(1)    תקציבה או ענייניה מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, באופן שיש בו כדי למנוע את ההכרזה עליה כעירייה איתנה; בחינת התנהלותה של העירייה לעניין פסקה זו תיעשה בין השאר בשים לב לתקינות התנהלותם של התאגידים העירוניים של העירייה, כהגדרתם בסעיף 249א;
(2)    העירייה חרגה מתקן כוח האדם שאושר בתקציבה.
    (ד)    תוקפה של ההכרזה יחל בתום שלושים ימים מיום ההכרזה, אלא אם כן קבע השר מועד אחר; ואולם הוראות פקודה זו החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה ימשיכו לחול על פעולות שהיו טעונות אישור השר או הממונה, לפי העניין, לפני תחילת תוקפה של ההכרזה, והוגשו לאישור מי מהם לפני מועד זה.
    (ה)    הודעה על הכרזה כאמור בסעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של העירייה האיתנה.

232ב. (א)    נוכח השר, לפי המידע שלפניו, שניהול ענייניה הכספיים ואופן תפקודה של עירייה איתנה עלולים להביא ליציאת גירעון שוטף בתקציבה או שהם מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, ישלח התראה לעירייה.
    (ב)    נוכח השר, על פי חוות דעת של המנהל הכללי של המשרד או מי מטעמו, שמתקיים אחד מאלה, יבטל את ההכרזה על העירייה כעירייה איתנה:
(1)    העירייה סיימה את שנת הכספים בגירעון שוטף;
(2)    העירייה ממשיכה לנהל את ענייניה הכספיים ולפעול באופן העלול להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציבה, או שהיא ממשיכה לנהל את ענייניה באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, אף שהתרה בה, כאמור בסעיף קטן (א);
(3)    לא מתקיים עוד בעירייה תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 232א(ב).
    (ג)    הודעה על ביטול ההכרזה תימסר לראש העירייה וליושב ראש המועצה ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של העירייה; ביטול ההכרזה ייכנס לתוקפו בתום שבעה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן קבע השר מועד אחר, מטעמים מיוחדים.
    (ד)    (1)    בוטלה ההכרזה על עירייה כעירייה איתנה יחולו עליה, מיום כניסת הביטול לתוקף, הוראות פקודה זו החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה;
(2)    בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מיום הכניסה לתוקף של ביטול ההכרזה יחולו לעניין תקציב העירייה לאותה שנה הוראות סעיף 206(ג) ו-(ה), החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה.

232ג. (א)    מדי שנה יגיש המנהל הכללי של משרד הפנים, או מי מטעמו, לשר, דוח על העיריות שהוכרזו כעיריות איתנות, ובו יפורטו לגביהן התקיימות התנאים המנויים בסעיף 232א(ב) ואי-התקיימות התנאים המנויים בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף 232א(ג).
    (ב)    השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, על העיריות שהוכרזו כעיריות איתנות, ועל עיריות שההכרזה עליהן בוטלה, והסיבות לכך.

פרק שנים עשר: חובותיה וסמכויותיה של מועצה
סימן א': סייגים לחובות ולסמכויות
233.    עיריה תעשה בתוך תחומה בענינים המפורשים בסימן ב', וכל פעולה אחרת שעיריה מצווה לעשות לפי הפקודה או לפי כל דין אחר, והיא מוסמכת, בתחום העיריה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה, לעשות בענינים המפורשים בסימן ג' – והכל כשאין הוראה אחרת מאת השר בענינים אלה, כולם או מקצתם, ובכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר.
233א. (א)    על אף האמור בסעיף 233, שר הפנים רשאי להתיר לעירייה לפעול מחוץ לתחומה לשם סיוע לרשות מקומית במילוי חובה, תפקיד או סמכות חיוניים, והכול לפי תנאים שקבע, לרבות לעניין שיפוי עירייה מסייעת בנסיבות המצדיקות זאת, בהתקיים מצב חירום כמפורט בפסקאות (1) או (2):
(1)    השר שוכנע כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש או מתרחש בתחום שיפוטה של הרשות המקומית המסתייעת אירוע אסון המוני, כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;
(2)    הוכרז לגבי שטח שבתחום הרשות המקומית המסתייעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.
    (ב)    שר הפנים יתיר לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א) לאחר התייעצות עם יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ובלבד שנוכח כי התקיימו שני אלה:
(1)    בשל נסיבות מצב החירום לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), הרשות המקומית המסתייעת אינה מסוגלת לספק לתושביה שירות חיוני או שמתן השירות נפגע באופן מהותי;
(2)    פעילות העירייה המסייעת מחוץ לתחומה לא תפגע באופן מהותי במילוי חובותיה לפי כל דין או בשירותים שהיא מספקת לתושביה.
    (ג)    התיר שר הפנים לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בהקדם האפשרי לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
    (ד)    בסעיף זה –
    "עירייה מסייעת" – עירייה ששר הפנים התיר לה לסייע לרשות מקומית אחרת לפי סעיף זה;
    "רשות מקומית מסתייעת" – רשות מקומית שקיבלה סיוע מעירייה מסייעת לפי סעיף זה.

234.    בכל הענינים הנזכרים בסעיף 233 תמלא העיריה אחר דרישותיו והוראותיו של הממונה, ובלבד שיהיו בהתחשבות עם חוקי העזר שאושרו ועם התקציב השוטף.
סימן ב': חובותיה של עיריה
235.    בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה:
(1)    תפקח על השיוור, הרום, הרוחב והבניה של כל רחוב;
(2)    תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;
(3)    תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב;
(4)    (א)    תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והככרים, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור בסעיף 235א, ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבנינים במקומות אלה במספרים;

(ב)    (נמחקה);

(5)    תנקוט אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות.
235א. (א)    בסעיף זה –

    "בן משפחה" – בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, נכד או נכדה, נין או נינה;
    "מקום ציבורי" – דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי, או חלק מהם.

    (ב)    העיריה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.
    (ג)    העיריה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)    הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי העיריה ובמקום ציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצת העיריה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965, בשינויים המחויבים;
(2)    מועצת העיריה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה;
(3)    היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור – זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם;
(4)    בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו – אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי;

(5)    ההחלטה לשינוי השם התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.
    (ד)    הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה מועצת העיריה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה.
236.    (א)    בענין בנינים תעשה העיריה פעולות אלה:
(1)    תפקח על הקמתם, הריסתם, שינוים ותיקונם של בנינים;
(2)    תפקח על ריצופם של חצרות ושטחים פתוחים הקשורים לבנינים;
(3)    תפקח על התקנת בורות לבנינים ובנייתם, כדי להבטיח מניעת רבייתם של יתושים;
(4)    תפקח על קו החזית של בנינים סמוכים ועל המירווחים בצדדים ומאחור, על מידתם של מגרשי בנין ועל שיעורם של שטחי המגרשים שמותר להקים עליהם בנינים;
(5)    תפקח על הגבהת החזית של בנינים במקום שהם בתוך שורה של בנינים רצופים הגובלים עם רחוב;
(6)    תפקח, אם על ידי הטלת איסור או בדרך אחרת, על הקמת בנינים מסוג, מדגם או ממראה מיוחדים, באזורים או ברחובות מיוחדים, או בחלק מהם;
(7)    תקבע אמצעי זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בנינים, הריסתם, שינוים ותיקונם;
(8)    תפקח על בנייתם ופעולתם של מעליות, פירי מעליות, מנופים ומסוקים בבנינים, תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם, ותדאג לביטוח מפני סכנת מוות או חבלה לאדם העלולה לבוא מהם.
    (ב)    לענין סעיף זה -
    "בנין" -  כל מבנה, בין של אבן ובין של בטון, חמר, ברזל, עץ או חומר אחר, ולרבות כל יסוד, קיר, גג, ארובה, מרפסת, גזוזטרה, כרכוב או בליטה, או חלק מבנין או כל המחובר בהם, או כל קיר, סוללת עפר, גדר, גדר כלונסאות או מבנה אחר המקיף או תוחם, או מיועד להקיף או לתחום, קרקע או שטח.
237.    בענין ביוב תפקח העיריה על תכניתם, בנייתם, שינוים של ביבים, נקזים, אסלות, משתנות, בתי כסא, בורות שופכין, מישטפים, אמבטיות ואביזרים סניטריים, והשימוש בהם, שטיפת אסלות וריצופם של רצפות, חצרות ושטחים פתוחים.
238.    (א)    בענין מפעלי מים שהוקמו על ידי עיריה או כל גוף ציבורי אחר או אדם פרטי לשם הספקת מים בתוך תחום העיריה, תעשה העיריה פעולות אלה:

(1)    תמנע בזבוז, שימוש לרעה, צריכה יתירה או הזדהמות המים המסופקים לשימוש ציבורי או פרטי;
(2)    תקבע את המידה, הטיב, העצמה והחומר של צינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סוליות קרקע, אסלות ומכשירים ובתי קיבול אחרים אשר ישמשו להובלת מים, הספקתם, הסדרתם ואצירתם, וכן אופן סידורם, מיקומם, שינוים, סילוקם, חידושם ותיקונם, ותורה בדבר השימוש בהם;
(3)    תסדיר את הספקת המים הציבורית על ידי צינורות זקפים והשימוש בהם;
(4)    תסדיר את הספקת המים על ידי מדידה ואת החמרים, המונים, האביזרים והמיתאמים המשמשים למטרה זו או בקשר אתה;
(5)    תסדיר את התנאים שלפיהם יסופקו מים לצרכי בית ולצרכים אחרים.

    (ב)    (1)    עיריה תפרסם, מדי רבעון, על לוחות המודעות, בעיתונות המקומית או בדרך אחרת, כפי שיקבע השר, מידע על איכותם התברואתית של מי השתיה המסופקים בתחומה בהשוואה לאיכותם התברואתית של מים שאינם ראויים לשמש כמי שתיה לפי פקודת בריאות העם, 1940; כן תשלח העיריה לתושביה, אחת לשישה חודשים, דוח חצי שנתי ובו מידע כאמור;

(2)    השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע את הפרטים שייכללו במידע כאמור בפסקה (1);
(3)    בסעיף קטן זה, "איכות תברואתית" ו"מי שתיה" – כמשמעותם בפקודת בריאות העם, 1940.
239.    בענין שווקים והכנת מאכלות ומשקאות לצריכת אדם, החסנתם לשם מכירה ומכירתם – תעשה העיריה פעולות אלה:
(1)    תסדיר שווקים ציבוריים למכירת מצרכים ומקומות למכירה פומבית של מיטלטלין ומקרקעין ותקבע אגרות, דמי שכירות ותשלומים אחרים שישולמו בעד השימוש בשווקים או במקומות למכירה פומבית, וכן תקים שווקים או מקומות כאמור;
(2)    תורה בדבר בדיקתם, תפיסתם, חילוטם, סילוקם וביעורם של משקאות שאינם ראויים לצריכת אדם, וכן של בשר, דגים, פירות, ירקות או שאר צרכי מזון פסידים, מניעת מכירתם או הצגתם למכירה ונטילת דוגמאות מהם לשם בדיקה.
240.    בענין שחיטת בהמות לצריכת אדם תקים העיריה בתי מטבחיים ותסדירם, ובלי לפגוע בכללותה של סמכות זו, תבטיח –
(1)    בדיקה סניטרית של בעלי חיים לפני שחיטתם ובדיקת גופותיהם;
(2)    עצירתם של בעלי חיים המובלים לשחיטה, לשם בדיקתם, וסילוק בעלי חיים שנמצאו חולים;
(3)    סילוק גופותיהם של בעלי חיים חולים שנשחטו או שמתו;
(4)    סימון גופותיהם של בעלי חיים שנשחטו בבתי מטבחיים עירוניים לשם ציון שחיטתם כאמור.
241.    בענין מלאכות מסוכנות תסווג ותסדיר העיריה כל מלאכה או עסק העלולים להזיק לבריאות הציבור או להיות מקור סכנה לציבור, או שמבחינה אחרת של טובת הציבור ראוי הוא להסדירם.
242.    בענין תברואה, בריאות הציבור ונוחותו, תעשה העיריה פעולות אלה:
(1)    תנקוט אמצעים להסרת כל מטרד או למניעתו ותדאג לבדיקות שמטרתן לברר מה הם המטרדים הקיימים;
(2)    תורה בדבר פינוי סחי ואשפה מכל בית ותקבע את האגרות בעד פינוי כאמור;
(3)    תורה בדבר בדיקתם, הסדרתם, החזקתם, ניקוים והרקתם של ביבים, נקזים, בתי כסא, אסלות, בורות שופכין, מיפלשים, מזחילות, מירוצי מים, בורות אפר ואביזרים סניטריים;
(4)    תתקין ותקיים במצב טוב ומותקן פחי אשפה ציבוריים ושאר כלי קיבול שמניחים ומאספים בהם אשפה ותדאג שיוחזקו באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות;
(5)    תתקין ותקיים במצב טוב, מחראות, משתנות ובורות שופכין ציבוריים ותדאג שיהיו בנויים ומוחזקים באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות;
(6)    תדאג לטאטואם וניקוים של רחובות שאינם רכוש הפרט;
(7)    תמנע הצטברות של סחי ואשפה במקום ציבורי או פרטי במידה המהוה סכנה לבריאות הציבור ותנקוט אמצעים להסרת כל מטרד ציבורי הנובע מבור שופכין או נקז, בין פרטיים ובין ציבוריים, או מכל מקור אחר;
(8)    תמנע הזדהמותם של זרמים, תעלות, מירוצי מים או בארות והנחת אשפה על גדות זרם, תעלה או מירוץ מים או על פי באר, העלולה לגרום להזדהמותם;
(9)    תמנע שצינורות המיועדים לסילוק מי גשמים ישמשו לסילוק שפכין או סחי מבית כסא או מאסלה ותאסור התקנתם של נקזים אל ביב ציבורי שלא ברשות;
(10)    תורה בדבר בדיקת בתים ובנינים כדי לברר את מצב הנקיון שלהם או לענין אחר ובדבר אמצעים להשמדת עכברושים, עכברים ושאר שרצים.
243.    העיריה תסדיר ותבדוק תיאטרונים ובתי עינוג ציבוריים אחרים ותורה בדבר הגנת הציבור מפני סכנת דליקה בהם.
244. העיריה תסדיר בתי מלון, פנסיונים, אכסניות, בתי אירוח, בתי לינה, ומוסדים אחרים כיוצא בהם.
245.    (בוטל).

246.    העיריה תפקח על הצגת מודעות, שלטים וטבלות במקומות עסק או על גבי לוחות או במקומות אחרים, או תאסור הצגתם.
247.    (א)    העיריה תורה בדבר רישומם והחזקתם של כלבים והשמדתם של כלבי הפקר או כלבים שהם מוחזקים, או מניחים להם לשוטט, במקומות ציבוריים, שלא לפי התנאים שנקבעו.
    (ב)    העיריה תסדיר או תמנע החזקת חזירים, תסדיר החזקת בעלי חיים אחרים באופן שהחזקתם לא תהווה מטרד ציבורי או מפגע לבריאות ותסדיר או תמנע מרעה או מעבר של בעלי חיים.
248.    העיריה תתקין ותקיים מכשירים לכיבוי דליקות, דליי מים, צינורות, מימלטים וכלים אחרים לשם בטיחות או שימוש במקרה של דליקה, וכן תסדיר את השימוש במים במקרה של דליקה.
248א. (א)    העיריה תעשה את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו אותו זמן, למעט גיוסם של כוח אדם וציוד אשר חל עליהם חיקוק אחר, הכל בכפוף להוראות השר הממונה על הפעולות בתחום הנוגע בדבר ובהתאם לתכנית שאישרה הממשלה או מי שהסמיכה לכך; החלטותיהם של הממשלה, של מי שהסמיכה, של שר ושל המועצה לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות.

    (ב)    לפני שנת כספים יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, תכנית לשנת הכספים הבאה לרכישת ציוד ולהקמת מבנים לצרכי המשק לשעת חירום.
    (ג)    שר האוצר יעביר לשר הפנים, בכל שנת כספים. סכום מאוצר המדינה, שהוא מחצית סך כל אומדני ההוצאות המאושרות בתכנית כאמור בסעיף קטן (ב); שר הפנים יחליט על חלוקתו של הסכום האמור בין הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר.
248ב. עיריה תקים ותפעיל אתר אינטרנט נגיש לציבור ללא תשלום, שבו תפרסם, בין השאר –

(1)    מידע שעליה לפרסם וכן מידע בנוגע אליה ששר הפנים פרסם בהתאם להודעת העיריה, לאחר שהשר פרסמו; בפסקה זו, "פרסום" – פרסום על פי דין ברשומות או בעיתון;
(2)    פרוטוקולים של ישיבות המועצה בדלתיים פתוחות, לא יאוחר משני ימי עבודה מיום אישורם במועצה, והקלטות או תמלילים של ישיבות כאמור.
סימן ג': סמכויותיה של עיריה
249.    סמכויותיה של עיריה הן:
(1)    לבנות ולקיים בניני ציבור, לעשות עבודות ציבוריות אחרות ולבנות ולקיים חנויות ובתים;
(2)    להקים, לקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם לדעת המועצה לתועלת הציבור, או להשתתף בהקמתם, בהחזקתם ובניהולם;
(3)    לבצע מפעלים, שעליהם העיד השר בכתב כי הם מפעלים לתועלת הציבור;
(4)    לפעול, בהסכמת השר, כנאמנים של כל נאמנות שנוצרה לצרכי ציבור:
(5)    לספק שיכון למעוטי אמצעים, ולתכלית זו –
(א)    לרכוש או לחכור כל קרקע, לרבות בתים או בנינים אחרים שעליה;
(ב)    להקים שיכונים על כל קרקע;
(ג)    לרכוש או לחכור כל קרקע, כדי למכרה או להחכירה חכירה ראשית או משנית, להקמת שיכונים למעוטי אמצעים על ידי אדם זולת העיריה;
(ד)    לשנות, להרחיב, לתקן ולשפר בתים, בנינים או שיכונים אחרים שנרכשו או הוקמו כאמור לעיל;
(ה)    לצייד קרקע, בתים, בנינים או שיכונים אחרים, כאמור, בכל הציוד והריהוט והנוחות הדרושים, ובלבד שלא תרכוש דרך כפיה קרקע כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, אלא בהתאם להוראותיה של אותה פקודה;
(6)    להקים בתי-מחסה מספיקים כדי לאכסן בהם נכים ובעלי-מום עניים, ומקומות עבודה שבהם יועסקו עניים המסוגלים לעבודה ולמנוע פשיטת-יד;
(7)    להקים, לקיים ולהסדיר מרחצאות, בריכות שחיה ובתי-רחצה ציבוריים;
(8)    לספק, להתקין, להתוות, לתכנן, לשפר, לקיים, להסדיר גנים וגינות ומקומות מרגוע או נופש אחרים לשימוש הציבור, ולפקח עליהם, ולהשתתף בהוצאות קיומם של מקומות כאמור שהתקינם אדם לשימוש הציבור, ובלבד שלא ייגבו דמי כניסה לאותם מקומות, בחוק עזר או בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הטלת אגרה, מס, היטל או תשלום כלשהו (בפסקה זו – דמי כניסה), ואולם רשאי השר להתיר לעיריה לגבות דמי כניסה למקומות כאמור במקרים חריגים, ולפי כללים שקבע באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

(9)    לנטוע עצים בכל רחוב או בכל מקום ציבורי, ולהקים סוככי עצים, ובלבד שהרחוב או המקום לא ייפגעו על ידי כך יותר מן הראוי;
(10)    למכור, להחכיר או להחליף בקרקע אחרת כל רחוב שהוא נכס העיריה, או חלק ממנו, שאינו דרוש עוד לצרכי פקודה זו;
(11)    לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;
(12)    לסלול מדרכות או לדרוש מבעלי מקרקעין הגובלים רחוב לסלול, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם;

(12א) לענין סוגי עסקים הגובלים רחוב – לדרוש מבעליהם או מכל המנהלים אותם למעשה או האחראים להם, לנקות את המדרכה לאורך הרחוב הגובל אותם;

(13)    לצוות כי ייהרסו בנינים, המעכבים או מפריעים אוורור, או שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים;
(13א) להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן;


(13ב) להורות לבעלים או למחזיקים של עסקים או בתי מגורים בדבר נקיטת אמצעים למיגון עסקיהם או מגוריהם, לרבות פיקוח על מערכות אזעקה, דרך התקנתן, הפעלתן, וניתוקן אם הן מהוות מפגע; הוראות כאמור יכול שיחולו על סוגי עסקים או בנינים או על אזורים מסוימים שהגדירה העיריה לענין זה; הוראה כאמור המלווה במפרט המתאר את אמצעי המיגון, יראו אותה כהיתר בניה לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965; הוראות כאמור לא יינתנו לגבי בית מגורים שבנייתו הושלמה לפני תחילתו של חוק זה.

(14)    להסדיר או לאסור את הנחתן של מכונות שנתבלו, גרוטאות ברזל וחפצים אחרים ברשות הרבים, ולהורות על סילוקם של אותם חפצים ומה ייעשה בהם, כשהונחו ברשות הרבים או ברשות היחיד בנסיבות שיש בהן משום פגיעה בנוחותם של תושבי הסביבה;
(15)    לדרוש מבעלי מקרקעין כי יבנו ביבים, נקזים, בתי כסא, בורות שופכין, מחראות או משתנות, ולדרוש מבעליהם או מן המחזיקים בהם לקיים ולשמור במצב נקי את המיתקנים כאמור לאחר שנבנו, בלי לפגוע בכל תרופה שבידי המחזיקים נגד הבעלים;
(16)    להסדיר מכירת תוצרת ובעלי חיים ולפקח עליה, על ידי איסור מכירתם במקום שאיננו שוק ציבורי או בדרך אחרת;
(17)    להסדיר בשעת-חירום את מכירתם ומחירם של מצרכי מזון, ולפקח עליהם;
(18)    להסדיר הכנסתו של בשר קפוא לתחום העיריה ומכירתו ולפקח עליהן;
(19)    להיכנס לכל בית או בנין, שיש עליהם חשד סביר שהם בלתי סניטריים, כדי לברר את מצב הנקיון בהם או לצורך אחר, ולהוציא צו למחזיק בהם, שבו יידרש לנקוט את האמצעים המפורשים בצו;
(20)    להסדיר פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה, מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה, מזנונים, קנטינות ומוסדות אחרים כיוצא באלה, ושל בתי קולנוע, תיאטרונים ומקומות אחרים של עינוג ציבורי או של סוג פלוני מהם, ולפקח על פתיחתם וסגירתם, ולקבוע – בלי לפגוע בכללותה של הסמכות – שעות פתיחתם וסגירתם ביום פלוני; אלא שתקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;
(21)    עיריה רשאית להפעיל את סמכותה על פי פסקה (20) בתחום שיפוטה או בחלק ממנו לגבי ימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית ולגבי יום תשעה באב; "ימי המנוחה" – כמפורט בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, לענין זה, שבת ומועדי ישראל – מכניסת השבת או המועד ועד צאתם; "יום תשעה באב" – כמשמעותו בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ"ח-1997;

(22)    להסדיר כל ענין חקלאי כמשמעותו בסעיף 151;
(23)    להסדיר את השיט בנהרות בתוך תחום העיריה ולפקח עליו ולהורות בדבר רישוי ורישום של סירות השטות באותם נהרות בלבד ושל מלחים ומובילי סירות העושים בכל משלח יד או עבודה בקשר לסירות אלה על החוף או במים;
(24)    להסדיר בתי עלמין ולקבוע את עמקם וארכם של קברים;
(25)    להטיל היטל על כרטיסים הנמכרים לענוגים ציבוריים, אולם –
(א)    לא יוטל ההיטל אלא לפי חוקי עזר שהותקנו בהתאם להוראותיה של הפקודה;
(ב)    תקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;
(26)    לפקח על איסוף כספים במקומות ציבוריים על ידי מכירת סמלים וסרטים או באמצעים דומים לאלה או לאסור אותו;
(27)    להתקין ולבצע כל תכנית לטובת עובדי העיריה שאושרה על ידי השר;
(28)    להוציא תעודות אישור בדבר כל ענין מן הענינים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם לפי הפקודה או לפי כל דין אחר;
(29)    לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו, וכן, ברשותו של הממונה, להקים ולקיים מוסדות לבריאות הציבור ולחינוך, ולסייע בהם;
(30)    לייסד חברה, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות העיריה ותפקידיה, לרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שמטרותיה מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור, ולנהוג בהם דרך בעלים; לענין זה, "חברה", "אגודה שיתופית" או "כל אגודה אחרת" – חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שהתאגדו בישראל על פי דין;

(31)    לבצע כל סמכות מסמכויותיה ולמלא כל תפקיד מתפקידיה יחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, רשויות מקומיות אחרות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים;
(32)    לבצע פעולות חינוך ומניעה בנושא הסמים המסוכנים ולפעול למען הקמת מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם, לאחר התייעצות עם המשרדים הנוגעים בדבר ועם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול;



(33)    להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו השר והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים, ואולם בחוק עזר לפי פסקה זו לא יוטלו אגרה או היטל אלא בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר.

249א. פעלה העיריה על פי סמכויותיה לפי סעיף 249(30) והוקמה חברה, עמותה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת שמטרותיה במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה בתאגיד כאמור (להלן – תאגיד עירוני), יחולו הוראות אלה:

(1)    מועצת העיריה תקבע את נציגיה בגוף המנהל של התאגיד העירוני; נציגים אלה יכול שיהיו גם חברי המועצה או עובדי העיריה;
(2)    חובת נציגי העיריה להקפיד על כך שפעולות התאגיד העירוני יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה; חובת האמון שהם חבים לעיריה לעולם תהיה עדיפה על חובתם כלפי התאגיד;
(3)    נציגי העיריה כאמור, שהינם חברי המועצה, ייבחרו כך שיישמרו, ככל האפשר, יחסי הכוחות של הסיעות במועצה;
(3א)    בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה, יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת נציגי העיריה על ידי המועצה כאמור בפסקה (1) תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה;

(4)    (נמחקה);

(5)    הוראות סעיף 122א(א) לא יחולו על תאגיד עירוני בשל כך בלבד שחבר המועצה או עובד העיריה הוא נציג העיריה בגוף המנהל שלו.
249ב. (א)    השר רשאי לאשר הקמת חברה לפי הוראות סעיף 249(30), למטרות שייקבעו לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמטרות החברה יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית מכוח ההצבעה או הזכות למנות לפחות מחצית מספר הדירקטורים שלה (בסעיף זה – חברה עירונית מיוחדת).

    (ב)    הוקמה חברה עירונית מיוחדת, לא יחולו עליה הוראות סעיף 249א ויחולו עליה הוראות אלה:
(1)    מועצת העיריה תקבע את הדירקטורים מטעמה בדירקטוריון החברה העירונית המיוחדת; דירקטורים כאמור יכול שיהיו עובדי העיריה או נציגים מקרב הציבור שאינם חברי מועצת העיריה;
(1א)    בקרב הדירקטורים יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת הדירקטורים, כאמור בפסקה (1), תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב הדירקטורים;

(2)    חברה עירונית מיוחדת לא תהיה רשאית לייסד תאגיד אחר או להחזיק שיעור כלשהו מההון, מכוח ההצבעה או מהזכויות למנות דירקטורים, בתאגיד אחר.
    (ג)    השר ושר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבעו את המטרות שלשמן ניתן להקים חברה עירונית מיוחדת, וכן הוראות לענין מבנה חברה כאמור, חובות דיווח, דרכי פיקוח ובקרה שיחולו עליה והוראות ביחס לעשיה במקרקעין שלה; כן רשאים השר ושר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע הוראות נוספות שיחולו על חברה עירונית מיוחדת שתוקם לפי סעיף זה.
    (ד)    השר יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לדירקטור, ליושב ראש דירקטוריון ולמנהל כללי בחברה עירונית מיוחדת, ודרכי מינוי של דירקטורים מטעם העיריה בחברה כאמור.
    (ה)    השר רשאי לקבוע, לפי בקשת עיריה, כי הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על תאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א שהוקם לפני תחילתו של סעיף זה ובלבד שמטרותיו תואמות את המטרות שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ג) ומתקיימות בו הוראות התקנות שהותקנו, לפי אותו סעיף קטן, המהוות תנאי להקמת חברה עירונית מיוחדת.
    (ו)    בקשה לאישור בהתאם לסעיף קטן (ה) תוגש בידי העיריה בצירוף כל אלה –
(1)    מסמכי ההתאגדות של החברה;
(2)    כל ההסכמים שבין העיריה לבין החברה;
(3)    דוחות כספיים מבוקרים בידי רואה חשבון לשנה שהסתיימה לפני הגשת הבקשה;
(4)    כל מסמך ומידע נוסף, שידרוש השר, הקשר לחברה ולפעולותיה, וכן לנכסיה ולהתחייבויותיה.
    (ז)    השר רשאי להתנות את אישורו בהתאם לסעיף קטן (ה) בשינוי המסמכים האמורים בסעיף קטן (ו)(1) או (2) ובכל תנאי אחר שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של סעיף זה.
    (ח)    אישר השר את החלטת העיריה ומולאו התנאים שקבע לפי סעיף קטן (ז), יחולו על החברה הוראות סעיף זה החל ביום מתן האישור.
פרק שלושה עשר: חוקי עזר
250.    מועצה רשאית להתקין חוקי עזר כדי לאפשר לעיריה ביצוע הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם על פי הפקודה או כל דין אחר או לעזור לה בביצועם, או כדי לדרוש מבעל נכס או מחזיקו לבצע באותו נכס עבודה הנחוצה למטרה האמורה.
251.    בחוקי עזר רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר –
(1)    תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות על ידי כל אדם, זולת העיריה גופה, בקשר לדברים האמורים בסעיף 250 למעט תשלום כאמור בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה;

(2)    מתן רשיון או היתר בקשר לאותם דברים ותשלום אגרות בעד הרשיון או ההיתר, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו –
"מקום ציבורי", "שירות ציבורי" – כהגדרתם בסימנים ג' וד' בפרק ה'1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק השוויון);
"נגישות" – כמשמעותה לפי פרק ה'1 בחוק השוויון;
"אדם עם מוגבלות" – כמשמעותו בפרק ב' לחוק השוויון;

(3)    תשלום פיצויים למי שנפגע על ידי אותם דברים ובלבד שבעד מתן תעודת חיים לניצול שואה לא ייגבה תשלום כלשהו; בפסקה זו, "תעודת חיים" – תעודת אישור שאדם פלוני נמצא בחיים.

251א. (א)    התקינה מועצה חוק עזר לפי פסקה (13א) לסעיף 249, יחולו ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק העזר בבתים שחל עליהם חוק הגנת הדייר, תשי"ד-1954, או חוק הגנת הדייר, תשט"ו-1955, על אותם אנשים ולפי אותם שיעורים שייקבעו בתקנות לאחר התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת; הוראה זו אינה גורעת מן האמור בסעיף 255.

    (ב)    תקנות כאמור בסעיף קטן (א) יכול –
(1)    שיהיו בהן הוראות שונות לגבי סוגים שונים של בתים;
(2)    שיקבעו הוראות בדבר דרכי התשלום של ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק העזר ומועדי התשלום, וכן בדבר שיפויו של מי שנשא בהן מכוח חוק העזר.
251ב. (א)    בחוק עזר לפי סעיף 249(12א) רשאית מועצה לקבוע –

(1)    שהוראותיו יחולו על רחוב מסויים או על חלק מתחום העיריה;
(2)    הוראות שונות לרחובות או לתחומים שונים של העיריה או לסוגי עסקים שונים.
    (ב)    חוק עזר כאמור יפרט את הזמנים והאופנים שבהם ייעשה הניקוי וכן את אופן איסוף האשפה וסילוקה, ובלבד שהניקוי ייעשה בימים שבהם העסק פתוח.
    (ג)    הוראות סעיף זה וסעיף 249(12א) אינן באות לגרוע מחובתה של המועצה לנקות את הרחובות ואת המדרכות, כי אם להוסיף עליה.
251ג.    (א)    בחוק עזר לפי סעיף 249(12) רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר –

(1)    סלילת מדרכה בדרך של דרישה מבעלי המקרקעין הגובלים רחוב (להלן – הבעלים) לסלול, על חשבונם, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם; או
(2)    חיוב הבעלים במלוא הוצאות הסלילה שתבוצע בידי העיריה, ובלבד שהבעלים לא יחוייבו לשלם לפני תחילת הסלילה יותר ממחצית ההוצאות המשוערות של הסלילה (להלן – מקדמת סלילה) והיתרה תשולם עם השלמת הסלילה, לאחר שערוך מקדמת הסלילה והוצאות הסלילה לפי חשבון שיגיש מהנדס העיריה; או
(3)    חיוב הבעלים בהיטל סלילת מדרכה שיגבה עם תחילת הסלילה או עם מתן היתר בניה במקרקעין הגובלים רחוב.
    (ב)    לא סללה העיריה את המדרכה עבורה נגבתה מקדמת סלילה תוך שנה מיום גביית המקדמה – יראו את המקדמה כאילו היתה תשלום יתר כאמור בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980.
    (ג)    החליטה עיריה לבצע סלילת מדרכה ולחייב את הבעלים בתשלום הוצאות הסלילה, תודיע על כך לבעלים ותתן להם את הברירה לשלם מקדמת סלילה או לשלם מראש את מלוא ההוצאות המשוערות של הסלילה; שילמו הבעלים מראש את מלוא ההוצאות כאמור, לא יחוייבו בהוצאות נוספות כלשהן שיהיו לעיריה בגין סלילת המדרכה.
252.    הטילה המועצה בחוק עזר חובת השתתפות בהוצאות עבודה שהיא רשאית או חייבת לבצע מכוח הפקודה או מכוח כל חיקוק אחר, רשאית היא לקבוע באותו חוק עזר שחובת ההשתתפות תחול גם לגבי עבודות כאמור שבוצעו על ידי העיריה מכוח הרשאה או חובה כאמור בתוך שנת הכספים שבה התחיל תקפו של חוק העזר.
253.    (בוטל).

254.    העובר על הוראת חוק עזר, דינו – קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת קנס נוסף של 160 שקלים חדשים בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש העיריה או לאחר הרשעה.

255.    נדרש אדם על ידי חוק עזר או על פי הוראותיו לבצע עבודה תוך זמן מסויים ולא ביצע או לא השלים את העבודה תוך אותו זמן להנחת דעתם של העיריה או של מי שהורשה על ידיה לאותו ענין, רשאית היא - בלי לפגוע בעונש האמור בסעיף 254 או בכל תרופה אחרת - לעשות זאת בעצמה או על ידי אחר ולגבות מאותו אדם את כל ההוצאות שהוציאה בשל כך.
256.    העיריה לא תפעל כאמור בסעיף 255, אלא אם מסרה תחילה למי שחייב לבצע את העבודה לפי חוק עזר, הודעה על פי אותו חוק עזר, ואם אין בו הוראה בדבר הודעה כזאת - על פי סעיף זה, ובהודעה הוא נדרש לבצע אותה תוך הזמן המפורש בה ואזהרה שאם לא ימלא אחר הדרישה להנחת דעתם של העיריה או של מי שהורשה על ידיה לאותו ענין, תהא העיריה רשאית לעשות זאת על חשבונו, בלי לפגוע בכל עונש או תרופה אחרת.
257.    הוציאה העיריה הוצאה כלשהי בשל הפרת חוק עזר על ידי אדם פלוני, ואין היא הוצאה שחלה בנסיבות האמורות בסעיפים 255 ו-256, תהא העיריה זכאית לגבות אותה הוצאה מן האדם שהפר את חוק העזר.
258.    (א)    אישרה המועצה חוק עזר, יחתום עליו ראש העיריה וחוק העזר יפורסם ברשומות.

    (ב)    לא יפורסם חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש העיריה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר או מי שהסמיכו לכך כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה.
    (ג)    השר רשאי תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), להורות על עיכוב פרסום חוק העזר ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהשר או מי שהוא הסמיכו לענין זה פירט את הסתייגויותיו ונתן לראש העיריה או למי שהוא הסמיכו לכך הזדמנות לטעון את טענותיו נגד עיכוב פרסום חוק העזר.
    (ד)    עיכב השר פרסום חוק עזר כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי הוא לעשות אחת מאלה:
(1)    להורות על ביטול העיכוב;
(2)    לפסול את חוק העזר מנימוקים שיפרט;
(3)    להחזיר את חוק העזר עם הערותיו למועצה לדיון מחדש.
    (ה)    ביטל השר את הוראתו לעכב את פרסום חוק העזר, יפורסם חוק העזר ברשומות.
259.    חוק עזר יכול לכלול הוראות שהעיריה תראה צורך בהן בכל הענינים האלה:
(1)    מתן הודעות;
(2)    הפקדת תכניות ושרטוטים על ידי אנשים הרוצים להתוות, לבנות או לשנות רחוב, בנין, נקז או עבודה אחרת;
(3)    דרכי הפיקוח של עובדי העיריה;
(4)    סמכויות עובדי העיריה, בכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר, לסלק, לשנות או להרוס עבודה שהוחל בה או שנעשתה בהפרת חוק העזר;
(5)    הרשיונות שיש לקבל והתנאים לנתינתם, לחילוטם ולביטולם;
(6)    האגרות שיש לשלם בעד רשיונות ובעד שירותים.
260.    שום דרישה של חוק עזר בנוגע לבניה או לשינוי של רחובות, בנינים, נקזים או עבודות אחרות, לא תחול על עבודות כאמור שנעשו לפני שחוק העזר נכנס לתקפו, אלא אם יש בחוק העזר הוראה אחרת מפורשת.
261.    רשאית עיריה להתקין חוקי עזר שיחולו בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה או במקום מיוחד שמחוץ לתחום העיריה, המתנהל על ידי העיריה או המוקנה לה.
262.    (א)    השר רשאי לפרסם ברשומות חוק עזר לדוגמה, ורשאית מועצה, בהחלטה, לאמץ חוק עזר כזה בלי שינויים.

    (ב)    החליטה מועצה לאמץ חוק עזר לעצמה, תודיע על כך לשר וההודעה על האימוץ תפורסם ברשומות.

    (ג)    ביטל או שינה השר חוק עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק העזר שאימצה לה מועצה והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי.
    (ד)    סעיף זה אינו חל על חוק עזר לפי סעיף 77 לפקודת התעבורה.
263.    עותקים של חוקי עזר יוחזקו במשרדי העיריה ויהיו מצויים למכירה לציבור.
264.    פקיד העיריה שנתמנה לפי הסעיפים 170-167 רשאי, אם הוסמך לכך על ידי החלטה של המועצה, ועל אף האמור בכל דין אחר, לעשות דברים אלה:
(1)    להשתמש בסמכויות הנתונות לשוטר בחוק סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, בנוגע לעבירה המפורשת בהחלטת המועצה שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור בסעיף 55 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984;

(2)    להתייצב ולתבוע, דרך כלל או בתביעה מסויימת, לפני כל בית משפט, בשל עבירה או בקשה לפי חיקוק מן החיקוקים שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור בפסקה (1), ואולם בהליכים לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה– 1965, ייצג את העיריה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך.

264א. (א)    התקינה העיריה חוק עזר לפי סעיף 249(21) ונפתח עסק בניגוד להוראות חוק העזר, רשאי בית-המשפט המוסמך לדון בעבירה על אותו חוק עזר לצוות על הבעלים, המנהלים או המפעילים של העסק האמור, להימנע מפתיחת העסק בימי המנוחה בניגוד להוראות חוק העזר (להלן – צו איסור פתיחה) אם שוכנע כי העסק נפתח בניגוד להוראות חוק העזר; בקשה למתן צו כאמור תוגש בידי מי שמוסמך להגיש תביעות בשל עבירה על חוק העזר האמור, בצירוף תצהיר לאימות העובדות שעליהן מתבססת הבקשה, ובית המשפט רשאי להוציא את הצו במעמד המבקש בלבד, אם מצא כי יש הצדקה לעשות כן בנסיבות הענין.

    (ב)    ניתן צו איסור פתיחה במעמד המבקש בלבד, יימסר העתק ממנו לבעלים, למנהלים או למפעילים של העסק.
    (ג)    מי שניתן עליו צו לפי סעיף זה שלא בנוכחותו רשאי, בתוך 30 ימים מיום שנמסר לו הצו, לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לבטלו או לשנותו, אולם אין בהגשת בקשה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו; בית המשפט יחליט בבקשה כאמור תוך שבועיים מיום הגשתה.
    (ד)    על החלטת בית המשפט שלא ליתן צו איסור פתיחה, או על החלטה בענין צו איסור פתיחה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בשופט אחד, תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הערעור יישמע כערעור אזרחי.
    (ה)    שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי להתקין תקנות סדר-דין לענין סעיף זה.
265.    (א)    השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של עיריה היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.

    (ב)    השר יקבע בצו ברשומות –
(1)    את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ובלבד שלא יעלה על 730 שקלים חדשים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה;

(2)    (בוטל);

(3)    (בוטל).

266.    (בוטל).

267.    (בוטל).

267א. (בוטל).

268.    הגשת עותק של רשומות המכיל חוק עזר או הודעה של השר לפי סעיף 262(ב) תהיה הוכחה לחוק העזר ולהיותו מותקן ומאושר כהלכה.

268א. (א)    על אף האמור בכל דין, בתשלום שנגבה באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, למעט תשלום מסים, אגרות והיטלים וכן דמי השתתפות כמשמעותם בסעיף 251(1), יציעו העירייה או התאגיד העירוני, לפי העניין, למשלם באמצעות הוראה כאמור (בסעיף זה – משלם) לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העירייה או התאגיד העירוני רשאים להציע למשלם מועדים נוספים לחיוב.

    (ב)    לא בחר משלם במועד חיוב, יחייבו העירייה או התאגיד העירוני את חשבונו של המשלם ב-10 בחודש.
    (ג)    עיריה או תאגיד עירוני לא יהיו רשאים לגבות תוספת לסכום החיוב, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.
פרק ארבעה עשר: ארנונה

סימן א': פרשנות
269.    בפרק זה ובפרק שלאחריו –
    "נכסים" – בנינים וקרקעות שבתחום העיריה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב;
    "רחוב" – לרבות כביש שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה, היטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן דרך כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, שבה עובר הכביש, שטחי השיקום הנופי בכביש ובדרך שבה הוא עובר, וכל מיתקן בתחום הכביש והדרך, למעט בנין, הדרוש במישרין לגביית האגרה, ההיטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן מסילת ברזל כמשמעותה בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל"ב-1972, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;

    "בנין" – כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או בחלקו;
    "אדמה חקלאית" – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה בנין, המשמשת מטע או משתלה או משק בעלי חיים או לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אלא שקרקע כזאת, אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונם, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית, בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור;

    "קרקע תפוסה" – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין;
    "אדמת בנין" – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה;
    "מחזיק" – למעט דייר משנה;
    "דייר משנה" – אדם הגר בחדר, או בחלק מחדר, של בנין שאחר מחזיק בו, והמשלם למחזיק דמי שכירות בעדו.
270.    (בוטל).

271.    (בוטל).

272.    (בוטל).

273.    (בוטל).

סימן ב': הטלת הארנונה

274.    (בוטל).

274א. (בוטל).

274ב. (א)    (בוטל).



    (ב)    (בוטל).

    (ג)    (1)    המועצה לא תטיל ארנונה על קווי תשתית ומיתקני חיבור; אין בהוראה זו כדי למנוע הטלת ארנונה על מיתקני ייצור, השנאה (טרנספורמציה) או איחסון הצמודים לקרקע או על נכס שעליו מוטלת ארנונה ושאינו קווי תשתית, המצוי באותה קרקע;

(2)    על קרקע המוחזקת בידי חברת תשתית כמרווח ביטחון, סמוך לקווי תשתית, תשולם ארנונה לפי תעריף מרבי שאינו עולה על התעריף המשולם בעיריה בשל נכס מסוג אדמה חקלאית, ולא יותר מ-0.5 שקל חדש למ"ר (להלן – התעריך המרבי); החל בשנת 2004, יהיה התעריף המרבי צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע בתחילת כל שנה.

(3)    לענין זה –
"קווי תשתית" – קווים עיליים, תעלות וקווים המונחים על הקרקע או קווים תת קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, מים, ביוב, נפט גלמי, מוצרי נפט או גז, והקרקע שבה או שמעליה הם עוברים, בתוספת קרקע ברוחב 6 מטרים מכל צד של קו או תעלה כאמור, ולענין קווי חשמל – בתוספת קרקע ברוחב של 21 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח על-עליון או 15 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח עליון;
"חברת תשתית" –  חברה שעיסוקה הולכה או העברה בקווי תשתית;
"מיתקני חיבור" – עמודים, תיבות, ארגזים, גובים תת-קרקעיים, מאגדים, מסגרות סעף, תיבות הסתעפות, עוגנים ואבזרים אחרים שאליהם מחוברים קווי תשתית או שבהם הם מושחלים, והקרקע שמתחת למיתקנים אלה, ובלבד ששטח הקרקע שמתחת לבסיסו של מיתקן יחיד כאמור אינו עולה על 32 מטרים רבועים.

274ב1. (א) הסכום המרבי לארנונה הכללית שתטיל מועצה, החל בשנת הכספים 2005, על הקרקע התפוסה במפעל שעיקר פעילותו היא תכנון או ייצור מערכות נשק או תחמושת (בסעיף זה –  מפעל לייצור נשק), יהיה כמפורט להלן:

(1)    לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 3,500 דונם לפחות ולא יותר מ-5,499 דונם – 1 שקל חדש למטר רבוע, ולגבי מפעל כאמור הממוקם בתחומי אזור פיתוח א' או אזור פיתוח ב' כמשמעותם בצו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי הפיתוח), התשס"ג-2002 – 0.1 שקל חדש למטר רבוע;

(2)    לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 5,500 דונם ומעלה – 0.1 שקל חדש למטר רבוע או הסכום הקבוע באותה רשות מקומית לגבי קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח כהגדרתה לפי הוראות סעיף 9 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (בסעיף זה – חוק ההסדרים), לפי הנמוך מביניהם;

(3)    לעניין סעיף זה, יראו כקרקע התפוסה במפעל לייצור נשק, כל שטח קרקע המוחזק בפועל בידי מפעל כאמור, בין אם בתחומה של רשות מקומית אחת ובין אם בתחומיהן של כמה רשויות מקומיות סמוכות, ובלבד שקיים רצף גאוגרפי בכל שטח הקרקע האמור.

    (ב)    על עדכון הסכומים המרביים הקבועים בסעיף זה יחולו הכללים שנקבעו לפי הוראות סעיף 9 לחוק ההסדרים.
274ג. המועצה רשאית לקבוע מועדים לתשלום הארנונה.


274ד. לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לאותה שנת כספים.


275.    (בוטל).

276.    (א)    החלטת מועצה בדבר הטלת ארנונה כללית תתקבל לא יאוחר מיום 1 ביולי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה.



    (ב)    על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו בחירות לראש העירייה בתקופה שמ-1 במאי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה ועד 31 בינואר של שנת הכספים האמורה, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת הכהונה של ראש העירייה; תחילת תוקפה של החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית שהתקבלה כאמור תהיה ב-1 בינואר של שנת הכספים שלגביה התקבלה.
    (ג)    על אף האמור בסעיף קטן (א), הכריז השר מכוח סעיף 3 כי תושבי אזור פלוני יהיו עירייה, וערב תחילת ההכרזה לא היתה באותו אזור, כולו או חלקו, רשות מקומית אחרת, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לעניין שנת הכספים שבה הוכרזה העירייה לא יאוחר משישים ימים ממועד כינון המועצה של אותה עירייה.

277.    (א)    המועצה תפרסם בתחום העיריה ובאתר האינטרנט של העירייה הודעה בדבר שיעורי הארנונה שהחליטה עליהם ומועדי תשלומה בתוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה האמורה.




    (ב)    (בוטל).

278.    (בוטל).

279.    (בוטל).

280.    (בוטל).

סימן ג': (בוטל)

281.    (בוטל).

282.    (בוטל).

283.    (בוטל).

284.    (בוטל).

285.    (בוטל).

286.    (בוטל).

287.    לענין ארנונה רשאי מי שהוסמך לכך על ידי ראש העיריה –

(1)    לערוך, בעצמו או על ידי שליחיו, כל מפקד וחקירה שימצא לנחוץ;
(2)    לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו כל מסמך שברשותו, הדרוש לו בקשר לתפקידיו;
(3)    להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחיו, ולערוך בהם בדיקות ומדידות;
(4)    להשתמש בכל הידיעות שהושגו כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים.
288.    (א)    מי שסירב, ללא צידוק חוקי, למסור ידיעה שבידו או להראות מסמך שברשותו, משנדרש לכך לפי סעיף 287, או נמנע מעשות זאת במשך שבעה ימים מיום שנדרש כאמור, דינו – קנס חמש מאות לירות.
    (ב)    מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס אלף וחמש מאות לירות:
(1)    מסר ביודעין הודעה בלתי נכונה בקשר לכל ידיעה או מסמך שנדרשו ממנו לפי סעיף 287;
(2)    עיכב או מנע את מי שהוסמך על ידי ראש העיריה, או כל שליח משליחיו המורשים לכך, מהיכנס לנכס כדי להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או כדי לערוך שם בדיקות ומדידות לפי סעיף 287.

288א. (בוטל).

289.    (בוטל).

סימן ד': (בוטל)

290. עד 299. (בוטלו).
סימן ה': (בוטל)

299א. עד 299ח. (בוטלו).
סימן ו': תשלום ארנונה וקנסות בשל אי תשלום

300.    כל החייב בתשלום ארנונה ישלם אותה במועדה.


301.    (בוטל).

302.    (בוטל).

303.    (בוטל).

304.    (בוטל).


פרק חמישה עשר: גביית ארנונות
סימן א': תפיסה ועיקול
305.    בסימן זה –
    "גובה ארנונה" – מי שנתמנה או שהורשה על ידי ראש העיריה, ובאין ראש עיריה – על ידי המועצה, למלא תפקידיו של גובה ארנונה כפי שנקבעו בסימן זה, כולם או מקצתם;
    "מוכתר" – לרבות מי שנתמנה על ידי הממונה למלא תפקידיו של מוכתר.
306.    אם סכום המגיע לחשבון ארנונה שהוטלה לפי הוראות הפקודה לא שולם, תוך חמישה עשר יום מיום שחל פרעונו, תומצא לחייב בתשלומו הודעה בכתב, בה יידרש לשלם את המגיע תוך חמישה עשר יום לאחר שהומצאה ההודעה.
307.    אם אין למצוא את החייב, או שהוא מסרב לקבל את ההודעה שהומצאה לו, יראו את ההודעה כאילו הומצאה כהלכה, אם הוצגה במשרדי העיריה והעתק ממנה הודבק על פני חלק בולט של הנכס שעליו משתלמת הארנונה, או אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי מענו הידוע לאחרונה.
308.    היה הנכס בבעלות משותפת, יראו את ההודעה כאילו הומצאה לבעל הנכס, אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי המען הידוע לאחרונה של אחד השותפים בבעלות.
309.    לא שולם החוב כתום חמישה עשר יום לאחר המצאת ההודעה כאמור, יהיה לארנונה, בפיגור, וראש העיריה רשאי ליתן צו הרשאה בחתימת ידו ובחותמת העיריה המופנה לגובה הארנונה ומורה לו לדרוש תשלומו לאלתר, ואם לא ישולם - לגבותו על ידי תפיסת מיטלטליו של החייב ומכירתם, באופן שנקבע להלן.
310.    גובה הארנונה ידרוש מן החייב תשלום לאלתר של הסכום המפורש בצו ההרשאה ואם סירב לשלם או לא שילם, ייכנס לביתו, לחצריו או לקרקעו, ויתפוס מטובין שלו ככל שייראה לו מספיק, ובכפוף להוראות סימן זה יחזיק על חשבון החייב את הטובין שנתפסו ארבעה עשר יום, ואם הוגשה תובענה לפי סעיף 314 - עד שיוצא פסק דין או צו באותה תובענה.
311.    (א)    אם תוך ארבעה עשר יום לא שילם החייב את הסכום המגיע יחד עם עלות התפיסה, ובכפוף לפסק דין או צו של בית המשפט בתובענה לפי סעיף 314, יימכרו הטובין במכירה פומבית בהתאם לצו של ראש העיריה, אלא שאם היו הטובין פסידים מותר למכרם על פי צו ראש העיריה מיד.
    (ב)    דמי החכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע ועלות ההוצאה לפועל, והעודף, אם ישנו, יוחזר לבעל הטובין.
312.    רשאי ראש העיריה להוציא צו הרשאה נוסף המסמיך ומחייב את גובה הארנונה, למקרה שלא יוכל להשיג רשות כניסה לביתו או לחצריו של החייב לשם ביצוע צו ההרשאה, לפרוץ בשעות היום את הבית או את החצרים, או בפני שוטר, ולהיכנס אליהם ולבצע את צו ההרשאה המקורי בדרך האמורה בסימן זה.
313.    על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, בשינויים המחויבים.

314.    מי שנפגע על ידי תפיסת טובין לפי הוראות סימן זה, רשאי להגיש תובענה נגד העיריה להחזרת הטובין או שוויים, עם או בלי פיצויים, או לתשלום פיצויים, בגלל אחת מאלה:
(1)    עיכוב הטובין;
(2)    נזק לטובין;
(3)    טרפה בלתי חוקית או בלתי צודקת או מופרזת;
(4)    הסגת גבול או היזק למיטלטלין אחרים או למקרקעין;
והעיריה תהא אחראית, ואפשר שיינתן נגדה פסק דין, על כל דבר שנעשה לפי סימן זה, או כביכול לפיו.
315.    (א)    הוראות תקנות 4 ו-6 של תקנות מסים (גביה), יחולו על הליכים שיינקטו לפי הסעיפים 309-314 לגביית כל ארנונה, כאילו היתה מס הנגבה לפי פקודת המסים (גביה), ובשינויים אלה:

(1)    במקום "פקיד מחוז" ו"ממונה על מחוז" קרי "ראש העיריה";
(2)    במקום "גובה מסים" קרי "גובה ארנונה";
(3)    במקום "אוצר המדינה" קרי "קופת העיריה";
(4)    כל אימת שישתמשו באחד הטפסים שבתוספת לתקנות מסים (גביה), בהליכים לגביית ארנונות כאמור לעיל, ישונה הטופס ככל שהיה דרוש כדי להחילו.
    (ב)    הוראות סעיף 12ט לפקודת המסים (גביה), והוראות התקנות לפי סעיף 13(ג) לפקודת המסים (גביה) בענין הוצאות כאמור באותו סעיף קטן, יחולו על הליכים שיינקטו לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.

316.    מקום שהוטלה ארנונה לפי הוראות הפקודה על בעל של בנין או קרקע, שהם בבעלות משותפת, מותר לגבותה מאחד או מאחדים מתוך הבעלים המשותפים, ומי שנגבתה ממנו הארנונה יהיה זכאי להשתתפות של שאר הבעלים, באופן יחסי לחלקו של כל אחד בבנין או בקרקע, והוא רשאי לעקל את ההכנסה מן הבנין או הקרקע עד שיגבה את הסכום המגיע משאר הבעלים המשותפים.
317.    על אף האמור בסעיפים 309-315, כל מקום שהארנונה בפיגור, רשאי ראש העיריה במקום לנקוט הליכים לפי הסעיפים האמורים, או במקום להמשיך בהם, לפתוח בהליכים לגביית הארנונה כחוב אזרחי.
318.    פנקסים הנחזים ככוללים ארנונה שנקבעה או שומה שנעשתה לפי הפקודה יתקבלו בלי כל ראיה אחרת – כראיה לכאורה על קביעת הארנונה או על עשיית השומה ועל תקפן.
319.    בלי לפגוע בזכויותיו של ראש העיריה לפי סעיף 309 לצוות על תפיסת מיטלטליו של אדם שלא שילם ארנונה ועל מכירתם, רשאי הוא, במקרה שהחייב סירב לשלם או לא שילם את הסכום המפורש בהודעה כאמור בסעיף 306, וכתום חמישה עשר יום לאחר המצאת ההודעה לעקל דמי שכירות או חובות המגיעים לחייב.
320.    היה החייב עובד בשירות המדינה או מקבל משכורת או שכר מאדם אחר, רשאי ראש העיריה לעקל חלק מהם, שיחד עם כל חלק אחר מהם הנתון לעיקול שהוטל לפני כן בין לפי סעיף 319 ובין לפי סעיף 7 לפקודת מסים (גביה), לא יעלה על רבע כלל משכורתו או שכרו.
321.    צו לעיקול דמי שכירות או חובות המגיעים למי שאינו משלם יהיה בטופס ז' שבתוספת לתקנות מסים (גביה), וצו לעיקול משכורת או שכר המגיע למי שאינו משלם יהיה בטופס ח' שבאותה תוספת, בשינויים המחוייבים לפי העניין ולפי הוראות סימן זה.
322.    מי שנפגע על ידי עיקול שנעשה לפי הסעיפים 319-321 על כספים המגיעים לו, רשאי להגיש תובענה נגד העיריה בתביעה להחזיר או לשחרר את הכספים שעוקלו, עם או בלי פיצויים, והעיריה תהיה אחראית, ויכול שיינתן נגדה פסק דין, על כל דבר שנעשה לפי הסעיפים 320-322, או כביכול לפיהם.
323.    (א)    לא תוגש תובענה לפי סעיף 314 או לפי סעיף 322 אם עברו ארבעה עשר ימים מיום תפיסת הטובין או מיום העיקול, הכל לפי הענין.
    (ב)    היתה התובענה מוגשת על ידי אדם שהארנונה שלו אמורה להיות ארנונה בפיגור, לא תישמע התובענה, אלא אם הפקיד בבית המשפט את סכום הארנונה האמורה, או נתן ערובה לסכום זה להנחת דעתו של בית המשפט, או אם היה מטעמי עניות פטור מתשלום אגרות בית המשפט, כולן או מקצתן, על פי חוק או תקנות בית המשפט.
323א. הוראות סימן זה פרט לסעיפים 308 ו-316 יחולו בשינויים המחוייבים על חובות המגיעים לעיריה בעד אספקת מים מכוח חוק עזר, ובלבד שהחובות המגיעים בעד ארנונה ובעד אספקת מים יצויינו בנפרד על כל הודעה של העיריה.

323ב. (בוטל).

323ג. (בוטל).

סימן ב': חילופי בעלים ומחזיקים ואבדן הנכס
324.    (א)    לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר –סולקו במלואם או שאין חובות כאלה.

    (ב)    תעודה כאמור הנחזית כחתומה על ידי ראש העיריה יקבלוה הרשם או עוזר הרשם כחתומה על ידיו, זולת אם נראה להם שאין היא חתומה כך.
    (ג)    אין להשיג על העברת מקרקעין רק משום שלא נתקיימו בה הוראות סעיף קטן (א) או משום שהתעודה נמצאה פגומה.
325.    חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.
326.    נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם – ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו – למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.

327.    (א)    הושכרו חדר או חדרים בבנין לדייר משנה, יגבה מחזיק הבנין מדייר המשנה חלק יחסי מסכום הארנונה ששילם, או שיש לשלמו, בעד הבנין, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין שוויו לצורך ארנונה של המושכר, לפי הסעיפים 272 ו-273, לבין שוויו כאמור של כל הבנין.
    (ב)    דייר משנה ששילם למחזיק כאמור, יתן לו המחזיק קבלה על התשלום ובה יצויינו תאריך התשלום וסכומו, וכן החצרים והתקופה שבעדם שולם.
328.    המחזיק רשאי לגבות מדייר המשנה את חלקו היחסי בתשלום הארנונה, כאמור בסעיף 327, באותה דרך שבה נגבים דמי השכירות המשתלמים על ידי דייר משנה.
329.    לעניין הפקודה יראו תשלומו של דייר משנה לפי הוראות הסעיפים 327 ו-328 כאילו שולם לעיריה.
330.    נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוב או ניזוק –

(1)    עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן – תקופת הפטור הראשונה);

(2)    חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה – תקופת התשלום);

(3)    חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים;

(4)    התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;
אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה.

פרק ששה עשר: שונות
סימן א': עבירות ועונשין
331.    המוסר ביודעין הודעה כוזבת בטופס שמילואו חובה, או בכל מסמך אחר שהגשתו רשות או חובה, לפי הוראות הפקודה, דינו - קנס 300 לירות או מאסר שלושה חדשים, או שני הענשים כאחד, זולת אם נקבע בפקודה זו עונש אחר.
332.    (א)    המפריע לפקיד או לעובד עיריה בביצוע הוראות הפקודה או כל דין אחר, דינו - קנס 300 לירות או מאסר שני חדשים, או שני הענשים כאחד.
    (ב)    בית המשפט שבפניו נידון העבריין, רשאי לצוות עליו לשלם לעיריה סכום כסף שייראה לו מוצדק כדמי נזק שנגרם על ידי ההפרעה.
333.    מחזיקו של בנין, בהתאם להוראות סעיף 269, המסרב לתת לדייר משנה קבלה לפי הוראות הפקודה על תשלום ששילם בשל ארנונות, דינו – קנס 300 לירות או מאסר שלושה חדשים, או שני הענשים כאחד.
334.    הנותן לאדם קבלה, או תעודה הנחזית כקבלה, על תשלום חלק יחסי של ארנונה והיא כוזבת בפרט כלשהו, דינו – כאמור בסעיף 333.
334א. המפרסם דו"ח או חלקו או תכנו או ממצא ביקורת, ומפר בכך את סעיף 170ג(ו) או תנאי בהיתר שניתן לו לפי הסעיף האמור, דינו – מאסר שנה.

335.    העובר על הוראה מהוראות הפקודה, ולא נקבע בפקודה עונש על אותה עבירה, דינו קנס 75 לירות.
336.    הרשיע בית משפט אדם על עבירה לפי הפקודה, או לפי חוק עזר של עיריה שהותקן מכוח הפקודה, יצווה עליו לשלם – בנוסף על כל עונש שיראה להטיל עליו ובנוסף על הוצאות המשפט – כל האגרות ותשלומי החובה הכרוכים באישום, שהיה עליו לשלם ולא שילם או סירב לשלם; אגרות ותשלומי חובה כאלה ייגבו בדרך שקנסות ודמי ענושים נגבים על פי כל דין.
337.    כל הקנסות, האגרות, תשלומי החובה ודמי הענושים הנגבים מכוח הפקודה או מכוח חוק עזר שהותקן לפיה, ישולמו לקופת העיריה בשבילה והוא הדין בקנסות המשולמים עקב הפעלת סמכותו של עובד של העיריה בשל עבירה על סעיף 196 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה בתחומה.


סימן ב': הוראות כלליות
338.    כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, והוא בפיגור לא פחות משלוש שנים, ונראה שאינו ניתן לגביה, מותר, באישורו של הממונה, ובעירייה איתנה – באישור המועצה, למחוק אותו מפנקסי העיריה.

339.    כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, מותר למחוק אותו מפנקסי העיריה באישורו של השר, ובעירייה איתנה – באישור המועצה, אם ראו לעשות כן לטובת הציבור; בסכום המגיע לעיריה שאינו ארנונה, יחליט השר, ובעירייה איתנה – תחליט המועצה, לאחר שעיינו בהמלצות ועדת ההנחות, לפי סעיף 149ד(א)(2).

340.    על אף האמור בכל דין, רשאית עיריה לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני כל בית משפט או בכל הליך משפטי על ידי המזכיר, או על ידי פקיד העיריה או חבר המועצה שהורשו לכך בהחלטת המועצה אם באופן כללי ואם לענין מיוחד או להליך מיוחד, והמצאת הזמנה או צו או כל מסמך אחר לראש העיריה או למזכיר יראו כהמצאה בת-פעל לעיריה.
341.    כל העובד בשירות עיריה, וכן כל ראש עיריה, סגן ראש עיריה או חבר מועצה אחר, איש איש בתחום חובותיו, יראוהו לענין כל דין פלילי, כאדם העובד בשירות הציבור.
341א. (א)    בסעיף זה –

    "אישיות מאוימת" –  ראש העיריה, ממלא מקומו או סגנו, חבר המועצה, המנהל הכללי של העיריה, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה, המבקר הפנימי או עובד בכיר אחר של העיריה, והכל אם קצין מוסמך קבע לגביו כי יש צורך באבטחתו עקב איומים;
    "האזור" – כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007;
    "חוק להסדרת הביטחון" – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;
    "פעולות אבטחה" – פעולות הנעשות בידי אדם, והדרושות לשם שמירה על ביטחונה האישי של אישיות מאוימת;
    "פעולות אבטחה מאושרות" – פעולות אבטחה שניתנה לגביהן הודעה מאת הקצין המוסמך לפי סעיף קטן (ב);
    "קצין מוסמך" – קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שמינה המפקח הכללי של המשטרה לעניין זה;
    "קצין ביטחון" – עובד העיריה שמונה להיות אחראי על ארגון פעולות אבטחה לפי סעיף זה ועל הפיקוח עליהן.
    (ב)    לצורך שמירה על ביטחונה של אישיות מאוימת ובכפוף לסכום שנקבע לכך בתקציב העיריה, רשאי קצין ביטחון להורות על ביצוע פעולות אבטחה מאושרות בישראל או באזור, לרבות בידי מאבטח שמינתה העיריה לשם ביצוע פעולות כאמור, במקום שבו מצויה אישיות מאוימת, ובלבד שלא יבוצעו פעולות כאמור אלא לאחר שקצין מוסמך הודיע בכתב לקצין הביטחון כי יש צורך בנקיטתן עקב איומים; סעיפים 13, 13א ו-14 לחוק להסדרת הביטחון יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינויו וסמכויותיו של מאבטח כאמור בסעיף זה.
    (ג)    קצין מוסמך או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת הנחיות מקצועיות לעיריה ולקצין הביטחון בכל הנוגע לפעולות אבטחה, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח; העיריה וקצין הביטחון ימלאו אחר הנחיות מקצועיות שניתנו לפי הוראות סעיף קטן זה; הנחיות מקצועיות כאמור יהיו נתונות לעיון חוזר ולערר לפי הוראות סעיפים 10א ו-11 לחוק להסדרת הביטחון, בשינויים המחויבים.
    (ד)    עיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 6 למדרג החברתי-כלכלי כהגדרתו בסעיף 142א, רשאית לבקש מהשר השתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות לפי סעיף זה; עותר מבקשה כאמור יועבר למועצת העיריה; השר יקבע אמות מידה להשתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות מתוך תחום הפעולה שנקבע לעניין זה בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.
342.    הוראות סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, יחולו על פקידי עיריה ועובדיה כאילו הם עובדי המדינה.

343.    על אף האמור בפקודת הפרשנות אין חובה לפרסם ברשומות שום צו שניתן לפי הוראות הפקודה, אלא אם הפרסום נדרש בהוראות הפקודה.
344.    בלי לפגוע בהוראות הפקודה או של כל חוק עזר שהותקן לפיה, כל אימת שלפי הפקודה יש רשות או חובה ליתן לאדם הודעה או כל ידיעה אחרת, יראו אותה כנתונה לו כראוי, אם ניתנה באחת הדרכים האלה:
(1)    נמסרה לאותו אדם, או במקום מגוריו הרגיל או הידוע לאחרונה לאחד מבני משפחתו המבוגרים, או למי שעובד עם משפחתו או מועסק על ידיה;
(2)    הונחה במקום מגוריו של אותו אדם או במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;
(3)    נשלחה בדואר במכתב רשום ומשולם מראש לפי מען אותו אדם במקום מגוריו או במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;
(4)    הודבקה במקום בולט בחצרים שאליהם מתייחסת ההודעה.
345.    מקום שבפקודה או לפיה יש רשות או חובה ליתן הודעה או ידיעה אחרת לבעל או למחזיק של חצרים פלונים, יראו את המען כערוך כראוי אם יש בו התואר "הבעל" או "המחזיק" של אותם חצרים, ואין צורך בשם או תיאור נוסף.
346.    מקום שהפקודה מחייבת פרסום של הודעה או של מסמך אחר בתחום העיריה, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסמו ההודעה או המסמך בהנחת העתק מהם במשרדי העיריה, על מנת שיהיה נתון לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתק על הבנין הראשי של משרדי העיריה או בקרבתו וכן במקומות ציבוריים אחרים בתחום העיריה שייקבעו על ידי החייב בפרסום.
347.    השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועה של הפקודה; תקנות כאמור לענין פעולתו של מבקר העיריה או לענין הטיפול בדו"ח שהוא מגיש טעונות אישור הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת.



 
תוספת ראשונה
(סעיף 2)
עיריות
    שמותיהן    תחומיהן
אילת    ק"ת 1335, תשכ"ב, עמ' 2248.
אשקלון    ק"ת 946, תשט"ו, עמ' 1397.
באר שבע    ק"ת 330, תשי"ג, עמ' 564.
בני ברק    ק"ת 712, תשי"ז, עמ' 1606.
בת ים    ק"ת 1835, תש"ך, עמ' 1670.
גבעתיים    ק"ת 1166, תשכ"א, עמ' 2018.
הרצליה    ק"ת 1149, תשכ"א, עמ' 1798.
חדרה    ק"ת 862, תשי"ט, עמ' 628;
    ק"ת 1500, תשכ"ד, עמ' 96.
חולון    ק"ת 1035, תש"ך, עמ' 1671.
חיפה    ק"ת 895, תשי"ט, עמ' 1194.
טבריה    ק"ת 888, תשי"ט, עמ' 1108.
ירושלים    ק"ת 39, תש"ט, עמ' 495;
    ק"ת 292, תשי"ב, עמ' 1287;
    ק"ת 880, תשי"ט, עמ' 973.
כפר-סבא    ק"ת 1283, תשכ"ב, עמ' 1539.
לוד    ק"ת 808, תשי"ח, עמ' 1601.
נהריה    ק"ת 1123, תשכ"א, עמ' 1350 (1752).
נצרת    ק"ת 1204, תשכ"ב, עמ' 62 (תשכ"ג, 182)
נתניה    ק"ת 888, תשי"ט, עמ' 1110.
עכו    ק"ת 1310, תשכ"ב, עמ' 1907.
פתח תקוה    ק"ת 1283, תשכ"ב, עמ' 1541.
צפת    ק"ת 60, תש"י, עמ' 380.
ראשון-לציון    ק"ת 809, תשי"ח, עמ' 1521.
רחובות    ק"ת 745, תשי"ח, עמ' 167;
    ק"ת 1363, תשכ"ב, עמ' 2618.
רמלה    ק"ת 494, תשט"ו, עמ' 344.
רמת-גן    ק"ת 1234, תכ"ב, עמ' 516.
שפרעם    ק"ת 929, תשי"ט, עמ' 1756.
תל-אביב-יפו    ק"ת 1188, תשכ"א, עמ' 2580.

 

תוספת שניה
(סעיף 136)
תקנון בדבר ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן

פרק ראשון: כללי
1.    בתקנון זה –
    "ישיבה" – ישיבה מן המניין וישיבה שלא מן המניין;
    "מועצה ממונה" – ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד כאמור בסעיף 143(א) רישה לפקודה;
    "מרכז ישיבות המועצה" – עובד עיריה בדרג שלא יפחת מדרג של ראש ענף שראש העיריה הטיל עליו, באישור המועצה את ביצוע תפקידי המרכז על פי תקנון זה נוסף על תפקידיו האחרים, בין באופן כללי ובין לישיבה מסוימת.
2.    ימי המנוחה או ימים שבהם משרדי העיריה סגורים לא יבואו במניין הימים שנקבעו בתקנון זה.
3.    המועצה תקיים ישיבות מן המניין וישיבות שלא מן המניין, הכל כמפורט בתקנון זה.
4.    המועצה לא תתכנס לישיבה אלא על פי הזמנה, בהתאם לפרק הרביעי.
פרק שני: מועדי ישיבות מן המניין
5.    המועצה תקיים ישיבה מן המניין (בפרק זה – ישיבה) אחת לחודש לפחות, אך רשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חודשים של השנה.
6.    (א)    בתוך חודשיים מיום הבחירה, תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי או בערב יום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה אחרת; עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה, יתקיימו הישיבות ביום רביעי הראשון לכל חודש בשעה 18:00.
    (ב)    ישיבת המועצה תתחיל לא לפני השעה 18:00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת.
    (ג)    חל מועד ישיבה בערב יום מנוחה או ביום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן או למועד אחר שרוב חברי המועצה הסכימו עליו מראש ובכתב; בסעיף קטן זה, "יום מנוחה" – כמשמעותו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, ולרבות מוצאי יום המנוחה.
    (ד)    בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) וסעיף 5 לתקנון זה, רשאית מועצה להסכים, באמצעות כל חבריה מראש ובכתב, על מועד קיום ישיבה מסוימת במועד ובשעה אחרים מהמועד שנקבע ובתנאי שתקוים ישיבת מועצה מן המניין לפחות, פעם אחת לכל חודש.
    (ה)    ביום שמתקיימת בו ישיבת מועצה שלא מן המניין, אפשר לקיים גם ישיבה מיוחדת כאמור בסעיף 58 לתקנון זה ובלבד שהישיבה המיוחדת לא תחל לפני השעה 16:00, אלא אם כן הסכימו כל חברי המועצה על שעה אחרת.
7.    (א)    ראש עיריה רשאי, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות ישיבה, לא יותר מפעם אחת, למועד אחר, והכל בתנאי שבאותו חודש תקוים ישיבה אחת לפחות ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לעניין שעל סדר יומה של הישיבה.
    (ב)    ראש עיריה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולתקופה שלא תעלה על שבוע ימים, אם שליש לפחות מחברי המועצה דרש זאת בכתב, חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה.
    (ג)    הוראות סעיף 6(א) לתקנון זה לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה.
פרק שלישי: מועדי ישיבות שלא מן המניין
8.    ראש עיריה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המניין.
9.    (א)    ראש עיריה יכנס ישיבה שלא מן המניין למועד שלא יהיה מאוחר משבעה ימים מהיום שהוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו.
    (ב)    היה המועד הקבוע לישיבת המועצה בהתאם לסעיף 6 לתקנון זה, בתוך שבועיים ממועד הגשת הדרישה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש עיריה, במקום לכנס ישיבה שלא מן המניין כאמור בסעיף קטן (א), לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה מן המניין הקרובה, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש העיריה או של סגן מסגניו, ובלבד שלא יפגע בהוראות הנוגעות למשלוח חומר לישיבה.
    (ג)    בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לא תכונס ישיבה שלא מן המניין יותר מפעם אחת בכל חודש אלא אם כן הוגשה דרישה מיוחדת בכתב חתומה בידי שני שלישים לפחות מחברי המועצה.
10.    נדרש כינוסה של ישיבה שלא מן המניין, וראש העיריה לא כינס את המועצה בתוך שבעה ימים כאמור בסעיף 9(א) לתקנון זה, ולא נהג לפי סעיף קטן (ב) שבסעיף האמור, יזמן הממונה את המועצה לישיבה בתוך 7 ימים, זאת אם נקבע מועד אחר לזימון הישיבה בתקנון זה; כונסה הישיבה, היא תיפתח על ידי זקן חברי המועצה הנוכחים, כאמור בסעיף 31(ב) לתקנון זה.
11.    סעיף 6 לתקנון זה לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחול על ישיבה שזומנה לפי פרק זה.
פרק רביעי: זימון ישיבות
12.    מרכז ישיבות המועצה יחתום על הזמנות לישיבות המועצה ויהיה אחראי למסירתן, ואולם על הזמנה לישיבות שכינס הממונה לפי סעיף 10 לתקנון זה, יחתום הממונה או מי שהוא מינה; הזמנות כאמור ימסרו למרכז ישיבות המועצה והוא יהיה אחראי על מסירתן.
13.    (א)    בהזמנה לישיבה יצוין –
(1)    אם הישיבה היא מן המניין או שלא מן המניין;
(2)    את היום, השעה והמקום של הישיבה;
(3)    את סדר היום על סעיפיו, לפי סדר הדיון שבהם או את ההצעה לסדר היום – לפי העניין;
(4)    בישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוקי עזר – טיוטה של ההצעות עם דברי הסבר;
(5)    בישיבה שכונסה לפי דרישה של שליש לפחות מחברי המועצה – הצעת החלטה לגבי סדר היום;
(6)    בישיבות שעניינן אישור עסקה – החוזה וחוות דעת משפטית של היועץ המשפטי של העיריה.
    (ב)    בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5), להזמנה יצורפו, ככל האפשר, נוסח הצעות החלטה ודברי הסבר, המלצת ועדות החובה וועדות הרשות של המועצה שעסקו בנושא שעל סדר היום וכן כל חוות דעת של גורם מקצועי שהגשתה דרושה על פי דין.
14.    (א)    הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 48 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, ואולם בהסכמת כל חברי המועצה, אפשר לקיים ישיבה גם בהודעה שתימסר בתוך זמן קצר יותר.
    (ב)    הזמנה לישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר, תימסר לחברי המועצה 10 ימים לפחות לפני יום הישיבה.
    (ג)    מסירה הזמנה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה במעונו לאחד מבני משפחתו המבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שחבר המועצה ביקש בכתב ממרכז ישיבות המועצה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה.
15.    הזמנות לישיבות יימסרו לפי מעניהם של חברי המועצה הרשומים במרשם האוכלוסין, ואם מסר חבר המועצה בכתב מען אחר בתחום הרשות המקומית למרכז ישיבות המועצה – לפי אותו מען.
16.    חבר מועצה הטוען שקיבל הזמנה שלא כדין, חייב להעלותה לפני היועץ המשפטי לעיריה מיד עם היוודע לו על הפגם במסירת ההזמנה; היועץ המשפטי לעיריה ייתן את חוות דעתו בסמוך, ככל האפשר, להעלאת הטענה ויושב ראש המועצה חייב לפעול על פיה.
17.    מרכז ישיבות המועצה יזמן לישיבות המועצה, מן המניין ושלא מן המניין, את עובדי העיריה כאמור להלן:
(1)    עובד עיריה המתמנה על פי חיקוק או על פי סעיף 167 לפקודה;
(2)    עובד עיריה שהמועצה קבעה כי הנושא הנדון בישיבה נוגע לתפקידו;
(3)    עובד, הכפוף באופן ישיר לראש העיריה או למנהל הכללי של העיריה, שהוזמן, על פי דרישה בכתב של חבר המועצה למזכיר, 24 שעות לפני מועד הישיבה.
פרק חמישי: פומביות הדיונים
18.    (א)    ישיבות מועצה יהיו פומביות; למעט ישיבה שראש העיריה הורה על קיומה, כולה או מקצתה, בדלתיים סגורות לאחר שראה כי טעמים שבביטחון המדינה או טעמים שבצנעת הפרט מחייבים לעשות כן, בהתאם לחוות דעת של היועץ המשפטי לעיריה, שתונח לפני חברי המועצה.
    (ב)    לעניין סעיף זה, יראו ישיבת מועצה פומבית, גם אם הוקרנה על מסך לפני קהל שמחוץ לאולם הישיבות שמתקיימת בו הישיבה.
19.    לא יגלה אדם דבר מדיוני ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות למי שאינו חבר מועצה, אלא אם כן הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטת המועצה.
20.    (א)    הישיבות יתקיימו במשרדי העיריה, זולת אם המועצה החליטה אחרת לפי הצעת ראש העיריה.
    (ב)    ראש עיריה רשאי להחליט על קיומה של ישיבה פלונית במקום אחר אם הדבר דרוש מטעמי ריבוי משתתפים או חגיגיות.
פרק ששי: מניין המשתתפים
21.    מניין חוקי בישיבה הוא רוב חברי המועצה.
22.    (א)    לא היה מניין חוקי בישיבת המועצה, בחלוף חצי שעה מהמועד שאליו זומנה בו הישיבה, יהווה שליש מחברי המועצה מניין חוקי; לא נכחו שליש מחברי המועצה בתום מחצית השעה כאמור, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה שעה, ובמועד זה יהוו שלושה מחברי המועצה מניין חוקי; לא נכחו שלושה מחברי המועצה בתום מחצית השעה ובמועצה שבה 17 חברים או יותר, אם לא נכחו חמישה מחברי המועצה בתום מחצית השעה, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה השעה, ובמועד זה יהווה כל מספר חברי המועצה מניין חוקי.
    (ב)    הזימון לישיבה הנדחית ייעשה בידי מרכז ישיבות המועצה יום למחרת המועד המקורי.
    (ג)    סעיף 6(ב) ו-(ג) לתקנון זה לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחול גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה.
23.    (א)    נפתחה ישיבה כדין לפי סעיף 21 לתקנון זה, יהא המשך הישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שלושה או חמישה מחברי המועצה, לפי העניין.
    (ב)    סעיף זה לא יחול על ישיבה נדחית לפי הסיפה של סעיף 22(א) לתקנון זה.
פרק שביעי: סדר היום
24.    (א)    ראש עיריה יקבע את סדר יומה של הישיבה.
    (ב)    קבעה המועצה נושא מסוים שיידון בסדר היום של ישיבה בהחלטה מראש, ייכלל נושא זה בסדר היום והנושא יידון.
    (ג)    בישיבה שכונסה לפי דרישת שליש מחברי המועצה, יהא סדר היום כפי שיפורט בדרישה.
25.    (א)    עם פתיחת ישיבה מן המניין, ידונו תחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול כאמור בסעיף 53 לתקנון זה, בתשובה לשאילתות לפי הפרק התשיעי, ובהצעות לפי סעיף 29 לתקנון זה.
    (ב)    בכפוף לאמור בסעיף 24(ב) לתקנון זה, יהיה הדיון בסעיפים שבסדר היום לפי סדר הופעתם ואולם רשאית המועצה לשנות את סדר הדיון בסעיפים ברוב של שני שלישים מחבריה.
26.    (א)    חמש עשרה הדקות האחרונות של כל ישיבת מועצה מן המניין יוקדשו לנאומים מהמקום של חברי המועצה; משכו של כל נאום לא יעלה על דקה לכל חבר מועצה ולא יותר משלוש דקות לכל סיעה.
    (ב)    נאום כאמור בסעיף קטן (א) יעסוק בנושא שיבחר חבר המועצה הנואם ובלבד שהנאום יתייחס לתחום תפקידה של הרשות המקומית, לרבות התאגידים העירוניים.
    (ג)    יושב ראש המועצה יקבע את סדר הנואמים בהתחשב בסיעות השונות המיוצגות במועצה ובזהות הנואמים בישיבות הקודמות; חבר מועצה המבקש לנאום, יודיע למרכז ישיבות המועצה על רצונו, עד תחילת הישיבה.
    (ד)    עם סיום הנאומים, רשאי ראש העיריה או חבר מועצה מטעמו להשיב, במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות לכל הנואמים.
27.    (א)    חבר מועצה רשאי להגיש הצעות לסדר היום של ישיבה מן המניין לא יאוחר מ-72 שעות לפני הוועדה.
    (ב)    בכל ישיבה מן המניין לא יידונו יותר מארבע הצעות לסדר היום; הוגשו יותר מ-4 הצעות לסדר היום, הן בידי הקואליציה והן בידי האופוזיציה, יידונו לפחות שתי הצעות לסדר היום מטעם האופוזיציה; ההצעות לסדר יום יידונו לפי סדר הגשתן.
28.    הצעה לסדר היום תובא לפני המועצה בידי חבר המועצה המגיש אותה או מי מטעמו; היתה התנגדות לדון בהצעה, יישמעו דברי המציע ודברי מתנגד אחד להצעה במשך זמן שאינו עולה על עשר דקות לכל אחד; היו יותר ממציע אחד או יותר ממתנגד אחד, רשאים המציעים או המתנגדים, לפי העניין, לחלק את הזמן האמור ביניהם; בתחום ההתנגדות רשאית המועצה להחליט אחד מאלה:
(1)    שלא לכלול את הנושא בסדר היום;
(2)    להוסיף נושא לסדר היום ולקיים דיון באותה ישיבה;
(3)    לכלול את הנושא בסדר היום של ישיבות מועצה אחרת;
(4)    להעביר את ההצעה לדיון בוועדה מועדות המועצה.
29.    המגיש הצעה לסדר היום יכול להסירה בכל עת על ידי הודעה בכתב למרכז ישיבות המועצה לפני ישיבת המועצה או בהודעה בעל פה בישיבת המועצה.
30.    בכפוף להוראות סעיף 50 לתקנון זה, עניינים שהועמדו על סדר היום בישיבה מן המניין ולא נסתיים הדיון בהם, יועברו לסדר היום של הישיבה מן המניין שלאחריה.
פרק שמיני: ניהול הישיבה
31.    (א)    ראש עיריה, סגן שהוא מינה, או חבר מועצה אחר שהמועצה הסמיכה בהתאם להוראת סעיף 130 לפקודה, יהיה היושב ראש בישיבות המועצה וינהל את הישיבות.
    (ב)    נעדרו ראש העיריה וכל סגניו, חבר מועצה שהוסמך, כאמור בסעיף קטן (א), או סירבו לנהל את הישיבה, יפתח הוותיק מבין חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם יושב ראש לישיבה; לעניין סעיף זה, "הוותיק מבין חברי המועצה" – מי שתקופת כהונתו במועצה היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.
32.    (א)    יושב ראש הישיבה יפתח את ישיבות המועצה, ינהל את הדיונים, יסכם את תוצאות הדיונים וההצבעה בכל עניין וינעל את הישיבה.
    (ב)    ישיבה שהיושב ראש שבה ביקש לנעלה בניגוד לתקנון זה, דינה כאילו סרב לנהל את הישיבה.
33.    לאחר דברי הפתיחה לנושא שעל סדר היום, ייתן יושב ראש הישיבה את זכות הדיבור למשתתפים בדיון לפי סדר הפונים אליו, ובלבד שאם לא כל סיעות המועצה מיוצגות בוועדת ההנהלה, ייתן היושב ראש את רשות הדיבור תחילה לנציג הסיעה הגדולה ביותר שאינה מיוצגת כאמור.
34.    (א)    חבר המועצה, למעט יושב ראש הישיבה ויושב ראש ועדה המדווח בשם הוועדה, לא יאריך בדיבור לגבי נושא שעל סדר היום, יותר מחמש דקות; ואולם יושב ראש הישיבה רשאי להקציב לדובר זמן נוסף לדיבור ובלבד שלא יעלה על עשרים דקות לסיעה בסך הכל, לגבי אותו נושא.
    (ב)    בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), בכל נושא הקשור לאישור חוזים בידי המועצה ונושאים של ישיבות מועצה מיוחדות, יוקצב זמן נוסף של חמש דקות לכל דובר ולא יותר משלושים דקות לסיעה בסך הכל לגבי אותו נושא.
    (ג)    בכל הקשור לתקציב העיריה ואישורו, יוקצב זמן של עשר דקות לכל דובר ולא יותר משעה אחת לכל סיעה; חבר המועצה רשאי, בהודעה בכתב, להעביר את הזמן המוקצה לו לדיבור, כולו או חלקו, לחבר אחר מסיעתו.
35.    יושב ראש הישיבה רשאי –
(1)    להפסיק חבר מועצה הנואם למעלה מהזמן שהותר לו על פי תקנון זה;
(2)    להפסיק רישום דברי חבר מועצה בפרוטוקול אם המשיך לנאום אחרי שהיושב ראש הפסיק אותו;
(3)    להתרות בחבר מועצה המפריע, לדעתו, למהלך התקין של הישיבה; לא שמע חבר המועצה לשלוש התראות בישיבה אחת, רשאי היושב ראש להורות על הוצאתו; הוצא חבר מועצה כאמור, רשאי הוא להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד;
(4)    ליתן רשות דיבור לעובד עיריה הבקיא בתחום בעניין הנדון, באישור ראש העיריה;
(5)    להורות על הוצאת אדם מהקהל אם הוא מפריע למהלך הישיבה, לאחר שהוזהר כדין.
פרק תשיעי: שאילתות והודעות אישיות
36.    (א)    לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הישיבה מן המניין הקרובה, רשאי חבר המועצה להגיש לראש העיריה שאילתה בכתב על עניין עובדתי שבתחום תפקידי העיריה, לרבות בעניין תאגידים עירוניים, והיא תנוסח בקצרה ובצורת שאלה בלבד; ראש העיריה או חבר מועצה הממונה על העניין שלגביו נשאלה השאילתה ושראש העיריה הסמיכו לכך, ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, ואולם הוא רשאי לדחות את תשובתו עד הישיבה מן המניין שלאחר הישיבה הבאה ובלבד שלא ידחה תשובתו לגבי יותר משתי שאילתות בישיבה אחת; השאילתה והתשובה יחולקו לחברי המועצה.
    (ב)    לא נמסרה תשובה לשאילתה בשתי ישיבות מן המניין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המניין הקרובה ויקוים דיון בנושא.
    (ג)    לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המניין.
37.    השואל רשאי, לאחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה, וראש העיריה או אדם אחר מטעמו הממונה על העניין שלגביו נשאלה השאילתה יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתקיים דיון במועצה.
38.    (א)    חבר מועצה רשאי לפנות לראש העיריה בשאילתה ישירה בעניין עובדתי שבתחום תפקידו; השאילתה הישירה תנוסח בקצרה בצורת שאלה, תיחתם בידי השואל ותימסר בלשכת ראש העיריה.
    (ב)    לא יאוחר מ-21 ימים מיום קבלת השאילתה הישירה, תימסר לחבר המועצה תשובת ראש העיריה; ראש העיריה או השואל רשאים לבקש ממזכירות המועצה כי השאילתה והתשובה יועברו לעיון חברי המועצה.
    (ג)    לא קיבל חבר המועצה השואל תשובה לשאילתה הישירה בתוך המועד שקבוע בסעיף זה, רשאי הוא לפנות לראש העיריה או ליושב ראש המועצה בבקשה לנהוג בשאילתה הישירה כבשאילתה רגילה; יושב ראש המועצה יודיע לחבר המועצה הנוגע בדבר על מועד השמעת השאילתה במליאת המועצה; על השמעת השאילתה יחול סעיף 36 לתקנון זה.
    (ד)    לא תותר הגשת יותר משתי שאילתות ישירות לכל חודש לכל חבר מועצה.
39.    (א)    חבר המועצה המבקש במהלך ישיבה רשות להודיע הודעה אישית, ימסור תחילה ליושב ראש את תוכן הודעתו בכתב.
    (ב)    רשות להודעה אישית תינתן רק לשם תיקון אי-הבנה שחלה בדבר המבקש או בקשר לדבריו, לשם הסרת אשמה שהושמעה כלפיו בישיבות המועצה, הודעה אישית או לשם התנצלות בפני חבר מועצה או אדם אחר.
    (ג)    הודעה אישית לא תיארך יותר מחמש דקות, והיא תישמע בסוף הדיון בסעיף בסדר היום שבמהלכו קמה העילה למסירתה, ואם לא קמה במהלך הדיון – בסוף הישיבה והכל, זולת אם התיר יושב ראש הישיבה למסור הודעה כאמור במהלך הישיבה.
40.    חבר מועצה רשאי, בכל עת שחלה עליו חובה, למסור הודעה שהוא חייב למסרה לפי כל דין.
41.    (א)    חבר מועצה רשאי להגיש למועצה, לא יאוחר מ-24 שעות לפני מועד הישיבה הקבועה, חומר לדיון בישיבותיה המתייחס לנושא שעל סדר היום ובלבד שצילום ומסירת החומר למועצה, ככל שייעשה על חשבון הרשות, יהיה בהיקף שלא יעמיס מעמסה בלתי סבירה על קופת העיריה.
    (ב)    החומר לדיון יימסר למרכז ישיבות המועצה והוא ידאג להפיצו לחברי המועצה עם תחילת הישיבה.
    (ג)    אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של חבר מועצה להפיץ חומר לדיון בנושא שעל סדר היום תוך נשיאה בנטל הוצאות שכפול החומר והפצתו למשתתפים.
42.    (א)    לא הונחה לדיון יותר מהצעת החלטה אחת בעניין נדון, יצביעו בעד ההצעה ונגדה.
    (ב)    עמדו להצבעה יותר מהצעת החלטה אחת בעניין נדון, יצביעו עליהן, אחת אחת, בעד ונגד ובהתאם לסדר שיחליט יושב ראש המועצה.
    (ג)    עמדו להצבעה שתי הצעות החלטה בלבד בעניין נדון – רשאי היושב ראש להעמידן להצבעה זו מול זו.
    (ד)    לבקשת חבר מועצה והצבעה על התקציב, הצעת החלטה הכוללת מספר סעיפים שלגבי אחד או יותר מהם יש לחבר מועצה הסתייגות, תקוים הצבעה נפרדת לגבי כל הסתייגות ולגבי כל נושא שלגביו עלתה הסתייגות במסגרת הצעת ההחלטה.
43.    ההצבעה תהיה בהרמת ידיים זולת אם שליש מחברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה החליטו על הצבעה שמית.
44.    החלטות המועצה שלא נדרש להן רוב מיוחד לפי כל דין, יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היה מספר הקולות שקול, תידחה ההצעה; ואולם בכל מקרה שדרוש בו רוב של חברי המועצה, יהיה מניין חברי המועצה על פי קביעת השר כאמור בסעיף 19 לפקודה.
45.    (א)    בשעת ההצבעה ימנה מרכז ישיבות המועצה את קולות המצביעים בעד ונגד וקולות הנמנעים.
    (ב)    אם תוצאות ההצבעה אינן ברורות ליושב ראש, או שערער אחד מחברי המועצה עליהן, ימנה היושב ראש, מבין חברי המועצה, 2 מוני קולות ויטיל עליהם את מניין הקולות בהצבעה חוזרת.
46.    (א)    לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון מחודש בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חודשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי העניין, זולת לפי דרישה של ראש העיריה או שליש לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם, לא ייערך דיון חוזר בהחלטה יותר מפעם אחת.
    (ב)    הוראות סעיף זה לא יחולו על דיונים חוזרים לפי סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975.
47.    (א)    ראה ראש העיריה צורך בקבלת החלטה דחופה של המועצה הקשורה בנושאים כגון: הצלת נפש או רכוש או שההחלטה דרושה על פי כל דין, ושאין אפשרות מעשית לכנס את המועצה ולאחר שניתנה חוות דעת היועץ המשפטי לעיריה, רשאי הוא, על פי חוות דעת היועץ המשפטי, להורות למרכז ישיבות המועצה להביא נוסח הצעה ודברי הסבר לפני חברי המועצה, ולשאול אותם מה עמדתם להצעה, או לפנות בכתב, בצירוף נוסח ההצעה ודברי ההסבר, אל חברי המועצה ולבקש את תשובתם להצעה, כפוף לכך שווידא טלפונית כי חברי המועצה קיבלו את נוסח ההצעה ונרשמה עמדתם; החלטה כאמור תתקבל בכפוף להודעה מראש של 24 שעות לכל הפחות ובהתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן זה.
    (ב)    הצעה כאמור בסעיף קטן (א) תיחשב מאושרת אם תמכו בה כל חברי המועצה שניתן היה להשיגם.
    (ג)    דין החלטה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א) כדין החלטה שהתקבלה בישיבת המועצה; החלטה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א), בעל פה, תיכלל בפרוטוקול ישיבת המועצה הבאה.
48.    ישיבת המועצה לא תינעל לפני תום שלוש שעות משעת הפתיחה, אלא אם כן נסתיימו הדיונים וההצבעות בכל הסעיפים שעל סדר היום או שהסכימו לנעילה שני שלישים מחברי המועצה הנוכחים בישיבה באותה שעה; בלי לגרוע מהאמור בסעיף 58 בתקנון זה, ישיבת המועצה לא תימשך יותר מארבע שעות, אלא בהסכמת שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים.
49.    (א)    לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל העניינים שהיו על סדר היום, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה, להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה, או יום חול אחר שהסכימו עליו רוב חברי המועצה הנוכחים ובתנאי כי אינם יום מנוחה או ערב יום מנוחה של אחד מחברי המועצה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור בסעיף 15 לתקנון זה.
    (ב)    לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל העניינים שהיו על סדר היום עקב התמעטות המשתתפים מן המניין החוקי של חברי המועצה, רשאי יושב ראש הישיבה להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה או יום חול אחר שהסכימו עליו רוב חברי המועצה הנוכחים ובתנאי כי אינם יום מנוחה או ערב יום מנוחה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור בסעיף 15 לתקנון זה.
    (ג)    סעיף זה לא יחול במקרה של ישיבת מועצה נדחית כמשמעותה בסיפה של סעיף 22(א) לתקנון זה.
פרק אחד עשר: פרוטוקול
50.    (א)    כל ישיבות המועצה יוקלטו ויירשם בהן פרוטוקול; מרכז ישיבות המועצה יהיה אחראי לניהולו התקין.
    (ב)    בפרוטוקול יצוינו –
(1)    מועד הישיבה ומקום קיומה;
(2)    שמות חברי המועצה הנוכחים בפתיחת הישיבה, ושמות אלה שהגיעו מאוחר יותר;
(3)    שאילתות ותשובות עליהן;
(4)    סדר היום וכל שינוי בו;
(5)    שמות המשתתפים בדיון בכל סעיף;
(6)    ההצעות והנמקתן;
(7)    עיקרי הדיון;
(8)    החלטות ותוצאות ההצבעה, ולפי דרישת שליש מהנוכחים בישיבת המועצה – ציון שמות המצביעים ואופן הצבעתם; לבקשת חבר, יצוין שמו בקשר עם הצבעה;
(9)    הודעות.
    (ג)    המועצה רשאית לקבוע שנוסף על הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) יירשם פרוטוקול מלא של הדברים שייאמרו בישיבות המועצה, דרך כלל או לישיבה מסוימת.
51.    יושב ראש הישיבה ומרכז ישיבות המועצה, יאשרו את הפרוטוקול בחתימת ידם; העתק ממנו יימסר לכל אחד מחבר המועצה לא יאוחר מ-14 ימים לאחר קיום הישיבה ולפני מועד הישיבה מן המניין הקרובה, זולת אם הדבר נמנע בגלל סיבות שליושב ראש הישיבה או למרכז ישיבות המועצה לא היתה שליטה עליהן, ובמקרה כזה יימסר הפרוטוקול במועד המוקדם האפשרי.
52.    (א)    חבר המועצה רשאי להגיש למרכז ישיבות המועצה בקשה בכתב לתיקון הפרוטוקול בתוך 7 ימים מיום שהפרוטוקול הוצג לפניו; בקשה לתיקון פרוטוקול שתוגש לאחר המועד האמור, לא תידון.
    (ב)    לא הוגשה אף בקשה כאמור בתוך 7 ימים לאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים את הפרוטוקול כמאושר.
53.    הגיש חבר מועצה הצעה לתיקון הפרוטוקול, יקרא אותה מרכז ישיבות המועצה בישיבה, מיד עם פתיחתה, ואם אין הסכמה לתיקון המוצע, הדבר יוכרע בהצבעה.
54.    תיקון פרוטוקול של ישיבה סגורה שהתנהלה בדלתיים סגורות יידון בישיבה שתנוהל בדלתיים סגורות.
55.    פרוטוקול של ישיבות המועצה יהיה שמור במשרד המנהל הכללי של העיריה ובמקום נוסף בעיריה ועל גבי אמצעי מדיה מגנטית.
56.    (א)    פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של העיריה והוא יפורסם באתר האינטרנט של העיריה, ככל שהוקם, בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 110), התשס"ח-2007.
    (ב)    פרוטוקול של ישיבה שנוהלה בדלתיים סגורות, לא יהיה פתוח לעיון, אך המועצה רשאית להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם.
פרק שנים-עשר: דיונים מיוחדים
57.    (א)    ראש עיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בדוח השנתי והדוח החצי שנתי כאמור בסעיף 216 לפקודה, שיהיה, לכל המאוחר, חודש לאחר הגשתו; הדיון בדוח מבקר העיריה ובדוח מבקר המדינה, יהיה באופן ובמועדים הקבועים בסעיף 170ג לפקודה.
    (ב)    ראש עיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בהצעת התקציב ובתשלומי החובה, שיתקיים בישיבות שלא מן המניין.
    (ג)    ראש עיריה יגיש למועצה פעם בשנה לפחות דוח על המצב בכל תאגיד שהעיריה משתתפת בו, ולפי דרישה של חבר המועצה יקוים דיון בדוח זה.
    (ד)    סעיף 6(א) לתקנון זה לעניין ימי השבוע יחול גם על דיונים לפי סעיף זה.
58.    (א)    בישיבות בעניינים המפורטים בסעיף 57 לתקנון זה (בסעיף זה – עניין מיוחד), יפתח היושב ראש, או מי שהוא יורה, בדברי ההסבר, ובכפוף לאמור בסעיף 48 לתקנון זה, תקבע המועצה בעצמה את משך הזמן שיוקדש לדיון; ואולם שליש מחברי המועצה רשאי לדרוש שהזמן שיוקדש לדיון בהצעת התקציב לא יפחת משש שעות; הוראות סעיף 48 לתקנון זה לא יחולו על ישיבות בנושא התקציב.
    (ב)    בישיבה הראשונה בעניין המיוחד לא יידון כל דבר אחר מלבד אותו עניין מיוחד.
    (ג)    בכפוף לאמור בסעיף 7(א) לתקנון זה, הוראת סעיף 6(א) ו-(ג) יחולו גם על ישיבות מיוחדות וישיבות שלא מן המניין.
פרק שלושה עשר: מועצה שבחרה לעצמה יושב ראש
59.    בחרה המועצה לעצמה יושב ראש לפי סעיף 130 לפקודה, יהיו בידי יושב ראש המועצה, בכפוף לאמור בסעיף 62 לתקנון זה, סמכויות של ראש עיריה בעניין זימון ישיבות המועצה, קביעת סדר היום שלה וניהול ישיבותיה.
60.    נעדר יושב ראש המועצה מישיבת המועצה, יפתח ראש העיריה את הישיבה וינהל אותה.
61.    במועצה שבחרה לעצמה יושב ראש לפי סעיף 130 לפקודה, יחולו, על אף האמור בתקנון זה, הוראות אלה:
(1)    יושב ראש המועצה יקבע, בכפוף לכל דין, את סדר היום של ישיבת המועצה ואת מועדי הישיבות, בהתייעצות עם ראש העיריה;
(2)    יושב ראש המועצה יכלול בסדר היום, בישיבה מן המניין של המועצה, את כל הנושאים שראש העיריה ביקש להעלותם לדיון במועצה, או יקבע ישיבה שלא מן המניין של המועצה כדי לדון בנושא שראש העיריה ביקש להעלותו כאמור; לפי דרישת ראש העיריה ובכפוף לכל דין, תזומן ישיבה שלא מן המניין לדיון בנושא כאמור, במועד שאינו מאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן הסכים ראש העיריה לדחות את הישיבה למועד מאוחר יותר;
(3)    לא זימן יושב ראש המועצה ישיבה שלא מן המניין כאמור בפסקה (2), רשאי ראש העיריה לזמנה ובהעדרו של יושב ראש המועצה – אף לנהלה;
(4)    נבצר מיושב ראש המועצה למלא את תפקידיו בדבר זימון המועצה וקביעת סדר יומה, ימלא תפקידים אלה ראש העיריה;
(5)    יושב ראש המועצה ייתן זכות דיבור לראש העיריה או לחבר המועצה שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, לגבי כל סעיף שבסדר היום של המועצה, בכל שלב של הדיון, הכל כפי שיבקש ראש העיריה.
62.    תקנון זה לא יחול לגבי מועצת עיריה בשבתה כוועדה מקומית לתכנון ולבניה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

תוספת שלישית
(סעיפים 153 ו-154)
הוראות בדבר בחירת נציגי החקלאים

1.    (א)    ראש העירייה יקים, בתוך 30 ימים מיום קבלת הוראת השר כאמור בסעיף 152(ד) לפקודה, צוות לניהול בחירת נציגי החקלאים בוועדה החקלאית (בתוספת זו – צוות הבחירות והוועדה, בהתאמה).

    (ב)    חברי צוות הבחירות יהיו –
(1)    שני עובדי עירייה בכירים שימנה ראש העירייה באישור מועצת העירייה, ואחד מהם יהיה יושב ראש הצוות;
(2)    היועץ המשפטי לעירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו;
(3)    שני נציגים של ארגוני חקלאים שימנה יושב ראש הוועדה היוצאת, ואם מוקמת ועדה לראשונה – שני נציגים של ארגון חקלאים המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום העירייה, שימנה ראש העירייה.
    (ג)    מבקר העירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו יהיה משקיף לעבודה צוות הבחירות.
2.    (א)    לא יאוחר מהיום ה-15 מיום מינוי חברי צוות הבחירות, יפרסם צוות הבחירות בתחום העירייה את רשימת החקלאים לעניין הבחירות; ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה.

    (ב)    שר החקלאות ופיתוח הכפר יעביר לצוות הבחירות, לפי בקשתו, מידע באשר לחקלאים שמתקיימים בהם התנאים המפורטים בהגדרה "חקלאי" שבסעיף 151 לפקודה.
3.    תאגיד שהוא חקלאי, יבוא במקומו, לענין הבחירות, בן אדם המייצג את התאגיד לענין זה, על פי הודעה בכתב שנמסרה לצוות הבחירות לא יאוחר מיומיים לפני מועד הבחירות.

4.    היתה אדמה חקלאית בבעלות משותפת או בהחזקה משותפת או בעיבוד משותף בנסיבות שאילו היה יחיד במקום השותפים, היה נחשב כחקלאי, יראו לענין הבחירות כחקלאי כל שותף שהיה זכאי לשני דונם לפחות באדמה החקלאית אילו חולקה הבעלות או ההנאה בה בין השותפים; לא היה בנסיבות אלה אף שותף אחד זכאי לשני דונם לפחות, יראו כחקלאים לענין הבחירות את אותם השותפים, במספר היוצא מחילוק מספר הדונמים של האדמה החקלאית בשתים, שעל שמותיהם הודיעו כל יתר השותפים בכתב לצוות הבחירות לפני פרסום רשימת החקלאים, ובאין הודעה כאמור, את השותפים שצוות הבחירות בחר בהם, במספר כאמור.

5.    כל הרשום ברשימת החקלאים או הטוען שהוא זכאי להירשם בה, רשאי, תוך שבעה ימים מיום פרסום רשימת החקלאים, להגיש לצוות הבחירות ערר מנומק בכתב על יסוד הטענה שהוא או זולתו נרשם או לא נרשם, שלא כדין, או נרשם באופן לא נכון; הגיש אדם ערר ביחס לאדם אחר, ימציא לצוות הבחירות העתק נוסף מכתב הערר, וצוות הבחירות ימסור את ההעתק לאותו אדם.

6.    צוות הבחירות יחליט בערר לא יאוחר מהיום החמישי מיום הגשתו, ויודיע על החלטתו למעונינים בה; החליט לקבל את הערר, כולו או מקצתו, יתקן את רשימת החקלאים בהתאם להחלטתו; החלטתו של צוות הבחירות בערר תהיה סופית.

7.    דרישה לקיים בחירות יחסיות כאמור בסעיף 154(א) לפקודה תיערך בכתב תיחתם על ידי כל המבקשים ותוגש לצוות הבחירות לא יאוחר מהיום ה-15 מיום פרסום רשימת החקלאים.

8.    צוות הבחירות יחליט אם נתקיימו או לא נתקיימו התנאים לקיים בחירות יחסיות ויפרסם הודעה על החלטתו בתחום העיריה, לא יאוחר מהיום ה-7 מיום הגשת הדרישה לקיים בחירות יחסיות.

9.    המועצה תקבע את מספר חברי הועדה לא יאוחר מהיום ה-22 מיום פרסום רשימת החקלאים; לא עשתה כן, יקבע השר את מספר חברי הועדה תוך עשרים יום מתום המועד להגשת דרישה כאמור.

10.    הבחירות יתקיימו לא יאוחר מהיום ה-70 ממינוי חברי צוות הבחירות; צוות הבחירות יקבע את מועד הבחירות לאחר שנקבע מספר חברי הוועדה.

11.    הבחירות יתקיימו באסיפה כללית של החקלאים.
12.    צוות הבחירות יפרסם הודעה על המועד ועל המקום של האסיפה הכללית בתחום העיריה, לא יאוחר מהיום ה-7 לפני יום הבחירות.


13.    יושב ראש צוות הבחירות ישב ראש באסיפה הכללית.


14.    לא היה נוכח בשעה שנקבעה לאסיפה הכללית רוב מספר החקלאים, תידחה האסיפה שעה אחת, ואז תהיה חוקית, יהא מספר המשתתפים אשר יהא.
15.    לא היו הבחירות יחסיות, ייבחרו נציגים באסיפה על ידי הצבעה בהרמת ידים, או בקלפי אם לפחות שנים מהנוכחים דרשו זאת והמועמדים שקיבלו את מספרי הקולות הגדולים ביותר יהיו נציג החקלאים; נמצאו שני מועמדים או יותר שזכו במספר קולות שווה, יוכרע ביניהם בהגרלה שיערוך צוות הבחירות בו במקום; דרך בחירתם של נציגי החקלאים באסיפה הכללית, כשהבחירות הן יחסיות, תיקבע על ידי השר בתקנות.

16.    לא היו הבחירות יחסיות, ייבחר לכל נציג החקלאים סגן שיבוא במקומו במקרים האמורים בסעיף 18; בחירת הסגנים תהיה באותו מעמד ובאותה דרך שבהם בוחרים את נציגי החקלאים.
17.    צוות הבחירות יודיע למועצה את תוצאות הבחירות ויקרא לישיבה הראשונה של הועדה שתהיה תוך ארבעה עשר יום מיום היבחרה.

18.    חדל נציג החקלאים מכהונתו או שנפסל מהיות חבר בועדה, יחולו הוראות אלה:
(1)    נבחר נציג החקלאים האמור שלא בבחירות יחסיות יבוא במקומו סגנו, שנבחר לפי סעיף 16; לא היה, במקרה כאמור, לנציג סגן, או חדל גם הסגן מכהונתו או נפסל מהיות חבר בועדה, רשאי השר למנות חבר חדש על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה - בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור;
(2)    נבחר נציג החקלאים האמור בבחירות יחסיות, ימלאו את מקומו בדרך שיקבע השר בתקנות.
19.    השר רשאי, בתקנות, לשנות את המועדים לעשיית דבר על פי תוספת זו.

תוספת רביעית
(סעיף 208)
הוראות להכנת התקציב
1.    מול כל פריט של הכנסה והוצאה שבתקציב יירשמו הסכום שבתקציב המוצע לשנה הבאה והסכום שבתקציב המאושר לשנה השוטפת.
2.    תקציב ההכנסה יכלול כל האגרות, הקנסות, תשלומי החובה, דמי השכירות, הארנונות וכל הכספים האחרים המשתלמים לקופת העיריה ויסודר לפי סעיפי הכנסה כוללים.
3.    תקבולים בקשר לפעולות שאושרו בכתב על ידי השר כפעולות, לתועלת הציבור יצויינו בנפרד.
4.    לפני גוף התקציב יבואו תמציות המראות את סך-הכל של כל סעיף וסעיף בתקציב, ויהיו של ארבעה טורים: אחד להכנסה או להוצאה הממשיות של השנה האחרונה במלואה, אחד לתקציב המאושר של השנה השוטפת, אחד לתקציב המתוקן לשנה השוטפת ואחד לתקציב ההכנסה או ההוצאה של השנה הבאה.
5.    תקציב ההוצאה יהא בנוי באופן שיראה במדוייק ככל האפשר את הסכום הצפוי להיות מוצא למעשה במשך השנה.
6.    בסעיף "שונות" לא ייכלל שום פריט של תקבול או של הוצאה שמתאים לקבוע היטב בסעיף אחר.
7.    הפרט "תלויות" או "שונות" יהיה מוגבל לחיובים פעוטים ומקריים שהם צפויים אבל אינם חשובים כדי להורות עליהם בנפרד.
8.    לפריטים של תקבול או הוצאה, שאין לכלול אותם כראוי בתוך אחד הסעיפים המופיעים כבר בתקציב, יש לפתוח סעיפים או סעיפי משנה חדשים.
9.    בתנאים כתיקונם אסור שסך כל ההוצאה האמורה של השנה יעלה על סך כל ההכנסה האמורה.
10.    יהיו שני סעיפים בשביל עבודות ציבוריות, שבראשון יירשמו כל השירותים החוזרים כל שנה, ובשניה - עבודות אחרות.
10א.    בתקציב יהיה סעיף בשביל מאבק בנגע הסמים שיכלול פריטי הכנסה והוצאה, אם החליטה המועצה לעשות כן.

10ב.    בתקציב יהיה סעיף נפרד למימון פעילות היועצת לקידום מעמד האישה.

11.    התקציבים המוגשים לשר יהיו מלווים דברי הסבר לכל פריט שבו היוצא מגדר הרגיל ולהפרש שבכל פריט בין ההוצאה המוצעת או ההכנסה הצפויה לבין התקציב המאושר של השנה הקודמת, כפי שהוא נראה בטורים המקבילים.

 
תוספת חמישית
(סעיף 167(א2))

ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים – רשימת המשרות:
(1)    מנהל כללי;
(2)    מזכיר;
(3)    מהנדס;
(4)    רופא וטרינר;
(5)    היועץ המשפטי;
(6)    מנהל מחלקת חינוך;
(7)    מבקר;
(8)    גזבר.


כ"ד באב תשכ"ד (2 באוגוסט 1964)    דב יוסף
    שר המשפטים