בדיקת איכות הביקורת הפנימית בקופות חולים

1. מטרת החוזר
   מטרת חוזר זה לקבוע כללים לשיפור איכות ויעילות הביקורת הפנימית.
   יישום נאות של עקרונות החוזר יאפשר לדירקטוריון וההנהלה להשיג רמה סבירה של ביטחון בקשר ליעילות הביקורת הפנימית.
   יובהר, כי אין במסמך זה לגרוע מאחריותם של הדירקטוריון וההנהלה לבצע הליך נאות של הערכת איכות ויעילות הביקורת הפנימית, תוך הבאה בחשבון של כלל העובדות והנסיבות הייחודיות של הקופה.
   
    
2. רקע
   הביקורת הפנימית מוגדרת: "ביקורת פנימית הינה פונקצית הערכה בלתי תלויה, שנקבעה בתוך הארגון לשם בחינה והערכה של פעילויותיו כשרות לארגון. הביקורת הפנימית באה לסייע לחברי הארגון במילוי יעיל של תפקידיהם. סמכויותיה, פעילותיה ותפקידיה של הביקורת הפנימית מוגדרים בחוק הביקורת הפנימית התשנ"ב - 1992"[1].
   
   בדוח שנתי 57ב של משרד מבקר המדינה לשנת 2006 ציין מבקר המדינה, כי בעקבות שערוריות כספיות שהתגלו בתאגידים עסקיים, וכחלק מתהליכי הגלובליזציה, חל בשנים האחרונות שינוי באופן שבו תאגידים מנוהלים בעולם המערבי וגם בישראל. מהות השינוי היא התבססות על ״משטר תאגידי״, שהוא אוסף כללים שמטרתם לשפר את סדרי הבקרה, הפיקוח, השקיפות, האמון וההגינות, בהתבססות על קוד אתי ובהדגשת האחריות האישית.
   ליקויים שהתגלו בחברות ישראליות וגם בקופות החולים, בשנים האחרונות, בין היתר, כתוצאה מכשלים בבקרות הפנימיות, הביאו לעלייה בחשיבות המיוחסת להפעלה יעילה ומועילה של הבקרה הפנימית ושל הביקורת הפנימית. הדבר מצא את ביטויו, בין היתר, בחקיקה ובהוראות מחייבות בארצות הברית, אנגליה, ישראל ובמדינות נוספות בעניינים אלו.
   
   בעמוד 243 לדוח מבקר המדינה, "דוחות ביקורת על קופות חולים נובמבר 2010", התייחס מבקר המדינה לחשיבות מעמדו של המבקר הפנימי בקופת החולים: 
   "המבקר הפנימי הוא בעל תפקיד המהווה כלי חשוב לבדיקה של התנהלות הארגון, ודוחות הביקורת הם כלי רב ערך בידי המוסדות המנהלים לבקרה, לפיקוח ולתיקון הליקויים. כדי שהמבקר הפנימי יוכל לבצע את תפקידו במקצועיות וללא פניות על המוסדות המנהלים של הקופות לשמור על עצמאותו וחופש פעולתו לבדוק כל נושא ותחום שנמצא ראוי וכלול בתכנית הביקורת המאושרת שלו, בלא תלות בהנהלה הפעילה, שהיא מושא הביקורת העיקרי". 
   
   דירקטוריון והנהלת הקופה נדרשים לדאוג לביקורת פנימית שתספק ביטחון סביר בדבר מהימנות העבודה והדיווחים המקצועיים והכספיים בקופה והגילוי הנדרש בהתאם להוראות הדין .
   
   בחוזר זה הוראות שמטרתן חיזוק מעמדו של המבקר הפנימי בדרך של שיפור איכות הביקורת הפנימית בקופה.
   
    
3. עיקר ההוראות
   3.1 מינוי מבקר פנימי יעשה על פי הכללים המנויים בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 ובחוזר סמנכ״ל לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים מסי 15/10- "מערך הביקורת הפנימית בקופת חולים".
   
   3.2 הליך בדיקת איכות הביקורת הפנימית ("הבדיקה החיצונית") הינו ההליך המרכזי, שבו ייבחן באופן שיטתי, מקצועי ובלתי תלוי תפקודה של הביקורת הפנימית ואשר כתוצאה ממנו יתקבלו החלטות לצורך שיפור איכות הביקורת הפנימית בקופה.
   
   3.3 על מנת להעריך את איכות הביקורת הפנימית ויעילותה נדרשים הדירקטוריון והנהלת הקופה לקבוע ולהפעיל נהלי הערכה, על מנת להשיג רמה סבירה של ביטחון, כי הסבירות בהגעה למסקנה מוטעית לגבי יעילות הביקורת הפנימית הינה נמוכה.
   
   3.4 הערכת איכות הביקורת הפנימית צריכה להיעשות בקשר לכללי עבודת הביקורת הפנימית ובהתאם לתקנים המקצועיים לביקורת פנים.
   
   3.5 הערכת איכות הביקורת הפנימית נועדה לגלות בפני הדירקטוריון חולשות מהותיות בביקורת הפנימית, ככל שקיימות, ולדרוש ביצוע פעולות לתיקונן. הערכת איכות הביקורת הפנימית על ידי הדירקטוריון וההנהלה תיעשה תוך התייחסות ליעילות הביקורת הפנימית.
   
   3.6 אופן ביצוע הבדיקה החיצונית הבלתי תלויה מפורט בנספח 1 להלן.
   
   3.7 הבודק יהיה אדם אשר הוכשר לביצוע הבדיקה החיצונית בקופה על ידי לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, לשכת רואי חשבון בישראל, או (The Institute Of Internal Auditors (IIA. קריטריונים והליכים לבחירת הבודק מפורטים בנספח 1ג' להלן.
   
   3.8 הבדיקה החיצונית תתבצע לפחות אחת לחמש שנים בהתאם להחלטת ועדת הביקורת והדירקטוריון.
   הוראת מעבר: לעניין חמש השנים האמורות קופה שלא ביצעה בדיקה כאמור בארבע השנים האחרונות, תבצע את הבדיקה תוך שנה מכניסת חוזר זה לתוקפו.
   
   3.9 בחוזר זה - מבקר פנימי - מבקר פנימי של הקופה או של תאגידים אשר בשליטת הקופה.

א. הבדיקות הנדרשות

1. כללי:

קופת חולים נדרשת לבצע בדיקת איכות הביקורת הפנימית על ידי גורם חיצוני, שייבחר על ידי הדירקטוריון, לאחר היוועצות עם ועדת הביקורת.

לבדיקת איכות הביקורת הפנימית שני שלבים:

השלב הראשון- מתייחס לבדיקת מערך הביקורת הפנימית בקופה, לרבות היחסים בין האורגנים השונים בקופה, הנוגעים להליך הביקורת. השאלה המרכזית בשלב זה של הבדיקה הינה כיצד נוהגים האורגנים השונים בקופה (להוציא המבקר הפנימי) בדוחות, בממצאים ובהמלצות המבקר הפנימי בעניין הביקורת הפנימית .

השלב השני- מתייחס לבדיקת איכות עבודתו של המבקר הפנימי וצוותו. השאלה המרכזית בשלב זה היא האם המבקר הפנימי מתפקד כנדרש לקידום מטרות הביקורת הפנימית בקופה.

2. הגדרות:

1. ביקורת פנימית- פונקצית הערכה בלתי תלויה, שנקבעה בתוך הארגון לשם בחינה והערכה של פעילויותיו כשרות לארגון. הביקורת הפנימית באה לסייע לחברי הארגון במילוי יעיל של תפקידיהם. סמכויותיה, פעילותיה ותפקידיה של הביקורת הפנימית מוגדרים בחוק הביקורת הפנימית התשנ"ב - 1992.
2. בדיקת איכות- בדיקות הנעשות על ידי בודק חיצוני במטרה לבחון האם מטרות הביקורת הפנימית הושגו ובאיזו מידה, באופן אפקטיבי וביעילות; ובמידה ולא הושגו - מהן הסיבות והגורמים לכך ומהן ההמלצות לצורך השגת מטרות אלו.
3. תהליך מינוי הבודק- הינו התהליך שבמסגרתו ייבחר הגורם החיצוני לבדיקת איכות הביקורת הפנימית.
4. קריטריונים למינוי הבודק- ועדת הביקורת תציע לדירקטוריון קריטריונים לבחירת הגורם החיצוני לבדיקת איכות הביקורת הפנימית בשים לב לצורך למנוע ניגודי עניינים בביצוע הבדיקה ולהבטיח שמירה על הסודיות הדרושה בביצוע הבדיקה וכן להשיג את האובייקטיביות, היושרה והמקצועיות הדרושים לביצוע הבדיקה.
   נושאים לדוגמא אותם יש לבחון, בין היתר, ביחס לקריטריונים לבחירת הגורם החיצוני לבדיקת איכות הביקורת הפנימית מפורטים בנספח ג'.
   מספר ההצעות הראויות בהתאם לקריטריונים שהותוו שתבחן ועדת הביקורת לא יפחת משלוש. הדירקטוריון בפנייתו לקבל את אישור הרשות ינמק את בחירתו בשים לב, בין היתר, לאמור בחוזר זה.

3. השלב הראשון:

השלב הראשון של בדיקת איכות הביקורת הפנימית מתייחס ליחס בין מערך הביקורת הפנימית ליחידות ואורגנים אחרים בקופה. נדבך זה יבחן, בין היתר, את הממשק בין ועדת הביקורת למבקר הפנימי ובין אורגנים נוספים בקופה (דירקטוריון, הנהלה וכו') לבין המבקר הפנימי. כמו כן, שלב זה בוחן את הממשק בין הנהלת הקופה והדירקטוריון לבין המבקר הפנימי וטיפולם בסוגיות שהועלו ע"י המבקר הפנימי וועדת הביקורת.

כך למשל, יש לבחון:

• האם לרשות המבקר הפנימי אכן עומדים האמצעים והמשאבים הנדרשים לביצוע אפקטיבי של הביקורת הפנימית;
• האם למבקר הפנימי גישה חופשית ומלאה למידע;
• באיזו מידה קיימת בקופה תרבות ארגונית המאפשרת ביצוע ביקורת פנימית כאמור לעיל;
• האם מתקיימים דיונים בועדת הביקורת בהמלצות המבקר הפנימי;
• האם המלצות ועדות הביקורת שונות מהותית מהמלצות המבקר הפנימי ומה הסיבות לכך;
• האם נערך מעקב של הנהלת הקופה אחר ביצוע החלטות ועדת הביקורת והאם תוצאות המעקב מדווחות לוועדה;

נושאים לדוגמא אותם יש לבחון, בין היתר, בבדיקה הראשונית של  בדיקת איכות הביקורת הפנימית מפורטים בנספח א'.

4. השלב השני:

השלב השני של בדיקת איכות הביקורת הפנימית מתייחס לשאלת עבודתו ותפקודו של המבקר הפנימי וצוותו. שלב זה בוחן שאלות בנוגע ליחידת הביקורת ולעובדי הביקורת, לדוגמא:

• מידת הכשרתם של המבקר וצוותו למטלות הנדרשות;
• אופן הטיפול בניגודי עניינים;
• שיטת העבודה ואופן הביצוע של הביקורת הפנימית- האם נעשים בהתאם לתקנים מקצועיים מקובלים ולנוהלי משרד הבריאות;
• האם עבודת הביקורת הפנימית בודקת את ניהול הסיכונים של הקופה וכיצד היא עושה זאת;
• האם קיימת התאמה בין תוכניות העבודה של המבקר הפנימי וניהול הסיכונים, כנדרש;
• התנהלות יחידת הביקורת;
• דוחות הביקורת;

נושאים לדוגמא אותם יש לבחון, בין היתר, בשלב השני של בדיקת איכות הביקורת הפנימית מפורטים בנספח ב'.

5. בדיקת איכות הביקורת הפנימית תשווה בין תוכנית העבודה השנתית והרב שנתית של המבקר הפנימי לביצועה בפועל ותנתח את הפערים הקיימים ביניהם והגורמים להם וכן את הדיווח לועדת הביקורת.

6. בדיקת איכות הביקורת הפנימית, תכלול, בין היתר:

1. עריכת שיחות עם המנכ"ל, חברי הנהלה בכירים, יו"ר ועדת ביקורת, חברי ועדת הביקורת, הדירקטוריון, רואה החשבון המבקר ונציגי משרד הבריאות, על מנת לקבל את התרשמותם מהתנהלות עבודת הביקורת הפנימית ותרומתה לניהול הקופה ולהשגת היעדים הציבוריים חברתיים ועסקיים שנקבעו לקופה.
2. עריכת שיחות עם המבקר הפנימי ועם צוותו, על מנת לעמוד על מידת האובייקטיביות, היושרה והמקצועיות בעבודת המבקר הפנימי, ולבחון האם קיימת התערבות בעבודתו והאם קיימים גורמים המונעים ממנו לבצע את תפקידו בהתאם לחוק הביקורת הפנימית, לתקנים מקצועיים מקובלים ולנוהלי משרד הבריאות.
3. בחינה של ניירות עבודה ודוחות הביקורת בנושאים בהם עשויים להיות ניגודי עניינים, מתח בין עובדי הביקורת לנשואי הביקורת (כגון התנהלות הנהלת הקופה, חברי דירקטוריון, חברי ועד, נושאי משרה ואנשי מפתח בקופה, קרובי משפחה ועוד).
4. בחינת תכנון מטלת הביקורת- האם תכנון זה מסייע באיתור הפערים שבין המצב הקיים לבין הנורמה הנדרשת, מהם גבולות הביקורת והאם הם סבירים בנסיבות העניין.
5. בחינת מספר דוחות ביקורת מרכזיים, ובכלל זה: טיוטות הדוחות ותיק ניירות העבודה, והשוואתם לדוח הסופי. במידה שהבודק החיצוני סבור כי ישנם פערים בלתי סבירים בין האמור בניירות העבודה לבין ממצאי הדוח הסופי, ולאחר בדיקה עם המבקר הפנימי, יגיש הבודק החיצוני את חוות דעתו בנושא.
6. מיפוי ותיעוד הביקורות שמתבצעות בקופה על ידי הביקורת הפנימית.
7. בחינת כלל הנושאים שיפורטו בנספחים א' ו-ב' להלן.

7. טיוטת דוח בדיקת איכות הביקורת הפנימית:

הבודק החיצוני יגיש את טיוטת דוח ממצאי הבדיקה לגורמים המבוקרים על-ידו, ובכללם המבקר הפנימי, ויאפשר להם זמן סביר למתן תגובותיהם. לאחר קבלת תגובות המבוקרים יתקן הבודק החיצוני את טיוטת הדוח, לפי הנדרש, ויגיש את טיוטת הדוח העדכנית לוועדת הביקורת ולמבקר הפנימי. הטיוטא תוגש שבועיים לפחות לפני מועד הדיון בה בוועדת הביקורת. יו"ר וועדת הביקורת יזמן דיון בטיוטא בוועדת הביקורת בהשתתפות המבקר הפנימי, שיתבקש להעביר את הערותיו לטיוטא. הבודק החיצוני יגיש את הדוח הסופי לאחר קבלת הערות המבקר הפנימי וועדת הביקורת. הדוח הסופי של הבודק החיצוני יועבר להתייחסות הדירקטוריון ומשרד הבריאות ע"י יו"ר וועדת הביקורת. לדוח יצורפו הערות והמלצות וועדת הביקורת והמבקר הפנימי (להלן "הדוח והמידע הנלווה").

8. הדיון בדירקטוריון בדוח הבודק החיצוני:

יו"ר הדירקטוריון יזמן ישיבת דירקטוריון מיוחדת או יעלה לישיבת הדירקטוריון, הקרובה לפרסום דוח הבודק החיצוני, דיון מקיף בנושא הדוח והמידע הנלווה. לישיבה יוזמנו, בין היתר, הבודק, חברי ועדת הביקורת והמבקר הפנימי. המלצות הדירקטוריון בנוגע לדוח ולמידע הנלווה יועברו על ידי הדירקטוריון להתייחסות משרד הבריאות. על הדירקטוריון לתת גילוי בכתב בצורה מובנת וברורה האם להערכתו הביקורת הפנימית הינה יעילה או לא. הדירקטוריון יכלול בהחלטתו פרטים ומסקנות בדבר אופן הערכתו את יעילות ומועילות הביקורת הפנימית, לרבות היקף הבדיקה ונוהלי ההערכה.

9. תכנית לתיקון הליקויים:

לאחר קבלת הדוח אודות בדיקת איכות הביקורת הפנימית, על המבקר הפנימי להציג בפני ועדת הביקורת תוכנית לתיקון הליקויים שהתגלו בנוגע לבדיקת איכות עבודתו ועבודת צוותו ולוח זמנים לביצועה. על וועדת הביקורת להציג בפני הדירקטוריון תוכנית ולוח זמנים למעקב אחר תיקון הליקויים שהתגלו במערך הביקורת הפנימית (בשני הנדבכים שהועלו), כמפורט בחוזר זה.

ב. הבודק החיצוני לבדיקת איכות הביקורת הפנימית:

הבודק החיצוני לאיכות הביקורת הפנימית בקופה יהיה אדם אשר הוכשר לביצוע הבדיקה החיצונית על ידי לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, לשכת רואי חשבון בישראל, או (The Institute Of Internal Auditors (IIA.

הבודק ייבחר על ידי דירקטוריון הקופה לאחר היוועצות בועדת הביקורת במטרה לבחון האם ובאיזו מידה הושגו מטרות הביקורת הפנימית באופן אפקטיבי וביעילות, ובמידה ולא הושגו - מהן הסיבות והגורמים לכך ומהן ההמלצות לצורך השגת מטרות אלו.

יו"ר הדירקטוריון, ובהעדרו- יו"ר ועדת הביקורת, ימסור לסמנכ"ל לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות דיווח על הליך הבחירה, זהות הבודק שנבחר והנימוקים לבחירתו, בהתאם לנדרש בנוהל זה. הבחירה תיכנס לתוקף בתום 14 יום מיום ההודעה לסמנכ"ל, בכפוף לדיווח כי הקופה פעלה בהתאם לנדרש בנוהל זה. אולם, אם הודיע הסמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות בתוך תקופה זו על הסתייגותו מן בחירה, או ביקש פרטים נוספים, יתקיים בירור ודיון והבחירה תיכנס לתוקף רק עם האישור שיינתן. 

ועדת הביקורת תציע לדירקטוריון קריטריונים לבחירת הגורם החיצוני לבדיקת איכות הביקורת הפנימית בשים לב לצורך למנוע ניגודי עניינים בביצוע הבדיקה ולהשיג את האובייקטיביות, היושרה והמקצועיות הדרושים לביצוע הבדיקה.

דוגמאות לרשימה של קריטריונים לבחירת הגורם החיצוני לבדיקת איכות הביקורת הפנימית מופיעות בנספח ג'.

נספח א'- השלב הראשון של הבדיקה

השלב הראשון בבדיקת מערך הביקורת הפנימית בקופה כולל בדיקה של היחסים בין האורגנים השונים בקופה הנוגעים להליך הביקורת הפנימית, כאמור בפרק א' סעיף 3. להלן רשימת שאלות לדוגמא אותן יש לבחון, על מנת לענות על השאלה המרכזית בשלב זה של הבדיקה: כיצד נוהגת הקופה (מנכ״ל, סמנכ״ל כספים, עובדים בכירים ועובדים אחרים) בדוחות, בממצאים ובהמלצות המבקר הפנימי לצורך קידום הביקורת הפנימית.

יודגש כי אין מדובר ברשימה סגורה וכי על הבודק לבחון באופן פרטני את מכלול הבדיקות הרלוונטיות בנדבך זה של הבדיקה, גם אם אין הן כלולות בנספח זה. כמו כן, יש להתאים את הבדיקות שיעשו לנסיבותיה המיוחדות של הקופה הנבדקת.

1. האם לרשות המבקר הפנימי עומדים המשאבים, הדרושים לביצוע הביקורת הפנימית באופן אפקטיבי בהתאם לחוק הביקורת הפנימית, לנוהלי משרד הבריאות ולתוכניות העבודה של הביקורת, שאושרו על ידי ועדת הביקורת והדירקטוריון.
2. האם ועד כמה פעילות הביקורת הפנימית, שנקבעה בתוך הקופה, ובעיקר פעילות האורגנים הפנימיים בקשר עם הביקורת הפנימית (האורגנים הפנימיים - וועדת הביקורת של הדירקטוריון, הדירקטוריון, הנהלת הקופה וכיוצא בזאת) מקדמת ומסייעת במילוי נאות של תפקידי הביקורת הפנימית בהשגת היעדים הציבוריים, החברתיים והעסקיים שנקבעו לקופה.
3. האם נבדק על ידי המבקר הפנימי קיומן של בקרות פנימיות אפקטיביות בנוגע לשמירה על החוק, הניהול התקין, טוהר המידות והדיווח הכספי.
4. האם ועד כמה קיים בקופה ממשל תאגידי, לרבות תרבות ארגונית מתאימה, מתן דין וחשבון ונשיאה באחריות, איזונים ובלמים, תהליכים אפקטיביים של ניהול הסיכונים כנדרש, הוראות ונהלים מתאימים ועדכניים, תהליכים ממוחשבים ואחרים בהם מובנות בקרות מתאימות.
5. האם מוטלות על המבקר הפנימי משימות שאינן בתחום הביקורת הפנימית של הקופה או שהינו מבצע תפקידים אחרים בין במסגרת הקופה ובין מחוץ לקופה (כגון עבודות נוספות בתוך הקופה או עבודות פרטיות נוספות מחוץ לקופה).
   בניגוד לסעיף 8 לחוק הביקורת הפנימית:
   "(א) מבקר פנימי לא ימלא, בגוף שבו הוא משמש מבקר, תפקיד נוסף על הביקורת הפנימית, זולת תפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, ואף זאת - אם מילוי תפקיד נוסף כאמור לא יהיה בו כדי לפגוע במילוי תפקידו העיקרי.
   (ב) מבקר פנימי לא ימלא מחוץ לגוף שבו הוא משמש מבקר תפקיד היוצר או העלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כמבקר פנימי."
6. האם קיים בקופה נוהל ביקורת פנימית המסדיר, בין היתר, את סמכויות ותפקידי המבקר הפנימי, וכן מגדיר את הממשק מול ההנהלה הבכירה, וועדת הביקורת, הדירקטוריון ומשרד הבריאות; האם נוהל הביקורת הפנימית מתאים לקופה; האם נוהל הביקורת הפנימית נבחן מעת לעת על ידי וועדת הביקורת והדירקטוריון .
7. האם קיים בקופה מערך לבדיקת התקדמות תיקון הליקויים, לרבות האם הדוחות של המבקר הפנימי, הכוללים ממצאים והמלצות, מטופלים כראוי על ידי האורגנים השונים בקופה (ההנהלה הבכירה, וועדת הביקורת הדירקטוריון וכו'); האם יש קצין ציות או מוסד דומה לעניין בקופה; האם האורגנים הנ״ל מקיימים מעקב שוטף וראוי אחר יישום ההמלצות.
8. האם מתקיימים בקופה דיונים ומעקבים אחר תהליך תיקון הליקויים, שהועלה ע״י המבקר הפנימי, ועדת הביקורת, דירקטוריון הקופה וועדות אחרות של הדירקטוריון, ואחר השינויים שיושמו בקופה בעקבות הליקויים שהועלו; האם מעקב תיקון הליקויים מדווח לועדת הביקורת; במקרה בו לא יושמו השינויים, הנדרשים בקופה בעקבות הליקויים שנתגלו בביקורת, יש לקבל הסבר הדירקטוריון/עדת הביקורת/ההנהלה לאי יישומם וצפי בקשר ליישום השינויים ותיקון של הליקויים בעתיד.
9. בדיקת מידת יישום נוהל הביקורת הפנימית ונוהלי משרד הבריאות ע"י האורגנים בקופה המתייחסים בין היתר, לועדת הביקורת, להנהלת הקופה ולדירקטוריון.
10. האם נבדק קיומם של מנגנונים בקופה לתיקון הליקויים שהועלו, בין היתר, בבקרה הפנימית על דיווח כספי, בהתאם להוראות משרד הבריאות או בהתאם להוראות חיצוניות אחרות.
11. מיקום יחידת הביקורת הפנימית בהיררכיה של המבנה הארגוני של הקופה- האם כנדרש בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 ומאפשר קיומה של ביקורת פנימית אפקטיבית, אובייקטיבית ויעילה.
12. האם ניתנה למבקר הפנימי עצמאות בעבודתו וגישה למידע, לחומר, למאגרים ולמשאבים הדרושים לו לביצוע עבודתו באופן יעיל.
13. מה מידת מעורבותה של ועדת הביקורת בתוכנית העבודה של הביקורת והאם וועדת הביקורת מוודאת שהנושאים שנראים לוועדה כחשובים אכן נכללים בתוכנית העבודה, נבדקים ומטופלים.
14. האם התוכנית הרב שנתית והשנתית נדונות ומאושרות במועד על ידי וועדת הביקורת. 
15. הקשר בין המבקר הפנימי ליו״ר ועדת הביקורת ולוועדת הביקורת - כמה ישיבות התקיימו, האם מתקיימות פגישות בין יו"ר ועדת הביקורת למבקר הפנימי ללא נוכחות ההנהלה, מה מטרתן של פגישות אלו ומהם הנושאים הנדונים בהם.
16. האם תוכנית העבודה של הביקורת שאושרה הוכנה על בסיס סקר סיכונים והאם היא מאפשרת גמישות לצורך מטלות ביקורת דחופות, ונושאים אחרים, שלא נצפו מראש.
17. האם קיים מנגנון ניהולי יעיל בקופה (כולל מתן הוראות מתאימות), המחייב את נשואי הביקורת להגיב לטיוטת דוחות הביקורת תוך זמן קצוב והאם זמן התגובה של המבוקרים לטיוטת הדוחות סביר.
18. האם המבקר הפנימי מעודכן אודות שינויים מהותיים בפרופיל הסיכון שהקופה נוטלת על עצמה,ובשינויים באסטרטגיה של הקופה, כך שיוכל לעדכן את תוכנית הביקורת בהתאם.
19. האם המבקר הפנימי מעודכן בהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994, בזכויות המבוטחים ובנוהלי משרד הבריאות הקשורים לתחום זה.
20. באם ההנהלה או גורמים מבוקרים אחרים מתנגדים לאימוץ המלצות הביקורת הפנימית, האם ניתנים לכך נימוקים מתועדים בכתב והאם נימוקים אלו מוצגים בפני ועדת הביקורת; האם ישנן המלצות, לרבות מועדים שקבעו ועדת הביקורת וההנהלה, באשר לתיקון הליקויים; האם הגורמים המבוקרים מדווחים להנהלה ו/או לועדת הביקורת ו/או למבקר הפנימי ו/או לפורומים נוספים (לפי שיקול דעת יו"ר ועדת הביקורת או הוראות החוק ומשרד הבריאות) על תיקון הליקויים במועד.
21. האם התגלה ליקוי מהותי, אשר לא צוין בסעיפים לעיל, ויכול להשפיע על איכות בדיקת מערך הביקורת הפנימית בקופה, הכולל את האורגנים השונים בקופה (להוציא את מבקר הפנימי וצוותו אשר עבודתם תבחן בנדבך השני של הבדיקה).
22. כל סעיף מהותי אחר אשר יש בו כדי להצביע על סבירות או חוסר סבירות ההתנהלות של וועדת הביקורת ואורגנים נוספים בקופה ביחס להמלצות המבקר הפנימי וממצאי ביקורתו (ההנהלה הדירקטוריון, עובדים וכוי).
23. האם המבקר הפנימי מוזמן דרך קבע לישיבות הנהלת הקופה, ישיבות הדירקטוריון וועדותיו.
24. האם מספר ישיבות ועדת הביקורת וסדר יומה תואמים את צורכי הבקרה והביקורת הפנימית בקופה.
25. יש לבחון את תשובות הקופה למשרד הבריאות בנוגע ליישום עבודת הביקורת הפנימית, כנדרש בנוהלי המשרד, לצורך בדיקת סבירות תפקודם של המבקר הפנימי וצוותו.

נספח ב'- השלב השני של הבדיקה

השלב השני בבדיקת איכות הביקורת הפנימית מתייחס לעבודתו ותפקודו של המבקר הפנימי וצוותו, כאמור בפרק א' סעיף 4. להלן רשימת עניינים לדוגמא אותם יש לבחון על מנת לענות על השאלה המרכזית בשלב זה של הבדיקה: האם המבקר הפנימי מתפקד כנדרש לקידום מטרות הביקורת הפנימית בקופה.

יודגש כי אין מדובר ברשימה סגורה וכי על הבודק לבחון באופן פרטני את מכלול הבדיקות הרלוונטיות בשלב זה של הבדיקה, גם אם אין הן כלולות בנספח זה. כמו כן, יש להתאים את הבדיקות שיעשו לנסיבותיה המיוחדות של כל קופה וקופה.

1. קריאת נוהלי הביקורת הפנימית ותוכניות העבודה של הביקורת הפנימית, השנתיות והרב שנתיות, הקיימות בקופה ואופן יישומם ע"י המבקר הפנימי וצוותו, לצורך קיומה של ביקורת פנימית יעילה וביצוע הביקורת הפנימית, בין היתר, בהתאם לנדרש בנוהלי משרד הבריאות
2. דיון עם רואה החשבון המבקר בנוגע לממצאי סקר הבקרה הפנימית ורמת סיכוני הבקרה, שהתגלו בממצאי הסקר, או ליקויים וממצאים רלוונטיים שהוא גילה, לעניין בדיקת סבירות תפקודם של המבקר הפנימי וצוותו.
3. דיון עם חברי הדירקטוריון וועדותיו, ההנהלה ועוד, לצורך בדיקת סבירות תפקודם של המבקר הפנימי וצוותו ודיון עם גורמי בקרה נוספים בקופה ומחוצה לה, ככל שנדרש (כגון: סמנכ"ל לפיקוח על קופות חולים ושירותי ביראות נוספים במשרד הבריאות ומבקר המדינה).
4. בדיקת יחידת הביקורת ועובדי הביקורת
   • התאמת ניסיונם, השכלתם ומומחיותם של המבקר הפנימי וצוותו לביצוע הביקורת הפנימית בהתאם לנדרש בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 ולתקנים מקצועיים מקובלים.
   • המבנה הארגוני של יחידת הביקורת והתאמתו לפעילות יחידת הביקורת.
   • האם למבקר הפנימי ישנה תוכנית הדרכה מסודרת ורשמית לצוות הביקורת, הנערכת בהתאם לצרכי תוכנית העבודה השנתית שהוגשה על ידו.
   • מה ההיקף ומה השיעור של שעות עבודת צוות הביקורת הפנימית, המועסקים בביקורת  פועל, והאם הם סבירים.
   • האם התקציב שהוקצה מתאים לנדרש לביקורת הפנימית והאם הביקורת הפנימית עומדת בתקציב שהוקצה לה.
   • הקצאת הזמנים לנושאי הביקורת ומידת סבירותה: האם ניצול המשאבים של יחידת הביקורת מיטבי והאם הביקורת הפנימית עומדת בלוחות הזמנים, במידת האפשר.
   • האם הביקורת הפנימית עומדת בתוכנית העבודה המאושרת.
5. האם התנהלות יחידת הביקורת הפנימית הינה בהתאם לנהלים המקצועיים המקובלים.
6. האם מתודולוגית הביקורת הפנימית מתאימה לנהלים המקצועיים המקובלים.
7. האם בדיקת ניהול הסיכונים של הקופה נעשית בהתאם לנהלים מקצועיים מקובלים ובהתאם לחוזרי משרד הבריאות ונהליו.
8. בדיקת דוחות הביקורת
   • ככל שבמהלך הביקורת עולים ממצאים שאינם נוגעים ישירות לנשוא הביקורת, האם הם מובאים ומדווחים כממצאים שלצד הביקורת.
   • האם דוח הביקורת הסופי מגלה את כל הממצאים המהותיים שנתגלו בביקורת.
   • האם בדוחות הביקורת יש עמדה ברורה וחד משמעית של המבקר ביחס לליקויים שמצאה הביקורת או האם למבקר עמדה ברורה מול ועדת הביקורת והדירקטוריון.
   • האם בדוחות הביקורת יש התייחסות לתהליכי עבודה ושיטות עבודה, תהליכי קבלת החלטות ומתן דין וחשבון על ידי הגורמים המבוקרים.
   • האם בדוחות הביקורת יש התייחסות לתשובת גורמים בקופה בקשר עם ליקויים שעלו בביקורת הפנימית.
   • האם דוח הביקורת מפרט את מטרת הביקורת, גבולות הבדיקה שנערכה ושיטות איסוף הנתונים וגיבוש הממצאים.
   • האם דוח הביקורת נכתב באופן ברור ונהיר לנמעני דוח הביקורת. 

1. תושבות-
   על המועמד להיות תושב ישראל.
    
2. מהימנות-
   2.1 הניסיון לגבי המועמד מצביע על כך שאינו נוהג לבצע עבודות מקצועיות תוך כדי ניגודי עניינים שלא טופלו או נוטרלו כנדרש ושלא ניתן להם גילוי במועד כלפי מזמין העבודות.
   2.2 הניסיון לגבי המועמד מצביע על שמירת סודיות ועמידה בקריטריונים ספציפיים הדרושים בעניין זה והרלוונטיים לבדיקת איכות הביקורת הפנימית.
   2.3 הניסיון לגבי המועמד ביחס לבדיקות אחרות שביצע בתאגידים אחרים מצביע על קיומם של  האובייקטיביות והיושרה הדרושים לביצוע בדיקת איכות הביקורת הפנימית.
   2.4 המועמד  לא יהיה בעל עניין בקופה, קרוב משפחה של חברי ההנהלה, של המבקר הפנימי או של מי מטעמו, שביצע ביקורת פנימית בקופה, ולא תהיה לו זיקה לגורמים בקופה ומחוצה לה באופן שיהיה בו כדי ליצור ניגודי עניינים בביצוע הבדיקה בקופה. לעניין זה חברות המועמד בקופה הנבדקת לא ייחשב כבעל עניין או ניגוד עניינים.
   2.5 המועמד יצהיר, כי אין לו ניגוד עניינים בין עבודתו בקופה לבין כל עבודה אחרת שביצע או מבצע או כי הוא יודע שעשוי לבצע בטווח הנראה לעין, וייתן את ההבהרות הדרושות לגורמים הרלוונטיים בקופה ומחוצה לה.
   2.6 על המועמד להבהיר בתצהיר את עמידתו בכל הפרמטרים של מהימנות הנזכרים לעיל ביחס לבדיקת איכות הביקורת הפנימית בקופה ולעבור את כל הבדיקות הנדרשות בקופה ומחוצה לה בשל כך.
    
3. מקצועיות-
   3.1 הניסיון לגבי המועמד ביחס לבדיקות אחרות שביצע בתאגידים אחרים מצביע על כך שהינו בעל הניסיון והכישורים המקצועיים הנדרשים לביצוע בדיקת איכות הביקורת הפנימית.
   3.2 הניסיון לגבי המועמד מצביע על בדיקות בתאגידים הפועלים, ככל האפשר, בתחום הפעילות של הקופה, בעלי היקף כספי, ככל שניתן, דומה ורמת מורכבות קרובה, ככל האפשר, לאלו שבקופה בה הוא נדרש לבצע את בדיקת איכות הביקורת הפנימית.
   3.3 על המועמד להיות בעל ניסיון בתחומים המכשירים אותו לבצע ביקורת, בכלל, ובדיקת איכות הביקורת הפנימית, בפרט, בתחום עיסוקי הקופה, במידת האפשר.
   3.4 על המועמד להבהיר את עמידתו בכל הפרמטרים של מקצועיות הנזכרים לעיל ביחס לבדיקת איכות הביקורת הפנימית בקופה.
    
4. השכלה-
   על המועמד להיות בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחו"ל, שהכיר בו לעניין זה מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או שהוא עורך דין או רואה חשבון. המועמד יהיה בעל 7 שנות ניסיון לפחות בתחום עיסוקו.
    
5. כישורים-
   5.1 יכולת טובה בניסוח ובהצגה בע"פ ובכתב.
   5.2 יכולת ניתוח וראייה מערכתית.
   5.3 יכולת ארגונית נאותה בביצוע עבודה מהסוג הנדון.
   5.4 הכרות נאותה עם הסביבה החוקית והציבורית/ממשלתית בה פועלת הקופה.
   5.5 יכולת לקיים קשר רלוונטי עם גורמי פנים וחוץ.
   5.6 היכרות מעמיקה של התקנים המקצועיים וההנחיות המקצועיות החלים על בדיקת איכות הביקורת הפנימית בקופות חולים.
   5.7 ידע והבנה בתהליכי ביקורת והגשת דוחות מתאימים תוך שמירה על אובייקטיביות, יושרה ומקצועיות.